מיועז יצא מתוק? סיכום תקופת הנדל במשרד התקשורת

בכובעו כשר התקשורת יועז הנדל עבד בלי צבי האוזר. הוא כיוון לעשייה, אבל הרפורמות שביקש להנהיג נגדעו באיבן. האם זו רק התקופה הקצרה במשרד, או שמדובר בהצהרות שלא היו מתקיימות ממילא? בדקנו עם אנשי מקצוע וניסינו לסכם קדנציה קצרה ובמידה מסוימת גם בלתי אפשרית

  • יועז הנדל
צילום: ערוץ כנסת, עריכה: ניר חן

את השם "יועז הנדל" קשה להפריד ביומיום מחברו הטוב צבי האוזר, אבל לפחות בחצי השנה האחרונה הוא עמד לא אחת בזכות עצמו. במאי האחרון מונה הנדל למשרד התקשורת, בו הספיק להיות קצת יותר מחצי שנה. ביום רביעי, רגע לפני עזיבת המשרד בעקבות פרידתו מכחול לבן, אישר השר את תכנית שיפור השירות בדואר ישראל. תכנית שהיא הצהרת כוונות, עדיין רחוקה משינוי אמיתי.

הצהרת כוונות היא המונח שמאפיין את תקופתו של הנדל במשרד התקשורת - כוונות טובות יש בשפע. תוצאות - לא ממש. במהלך כהונתו הרבה להשתמש במונחים כמו "הנחיתי", שמשמעותם המעשית לא גדולה מדי. לזכותו ייאמר שכמו לכל שר בממשלה הזאת, לא היה לו יותר מדי זמן ליישם שום דבר.

עוד בוואלה!

בשל ביקוש גובר לטיפול בכאבים: בי-קיור לייזר במבצע מיוחד

לכתבה המלאה
העיקר הכוונה? יועז הנדל (צילום: אתר רשמי, עדינה ולמן, דוברות הכנסת)

"שוק התקשורת הוא כשהיה", אומר עידו מינקובסקי, בעל משרד מינקובסקי תקשורת, "פרק הזמן הקצר של הנדל היה כמכשול ידוע מראש. מערך הסייבר לא עובה, פיקוח על ענקיות הטכנולוגיה יוק, הרגולציה על שירותי התקשורת האלקטרונית בטלה בשישים, מונופולים עדיין שולטים, מחברות התוכן ועד למונופול הקווים הכשרים. זה משרד נוכח נפקד".

להנדל עצמו אין למינקובסקי טענות: "פועלו של שר התקשורת, שאני קובע שאישיותו מופלאה והוא אדם נקי כפיים, אינו רלוונטי. כל עוד תפקידי השרים יהוו גרסה עלובה של משחק הכיסאות, אף שר לא יוכל להטמיע חותם. משילות היא הכול. כשאין משילות אין פעילות".

"לדעתי הנדל עשה עבודה מעולה כשר, אבל הלוואי שהיה מקבל החלטות פוליטיות טובות יותר", אומר גורם בתעשייה, "הבעיה היא שזה לא פשוט בכלל בימים האלה. יש לו מה שצריך כדי להצליח ולהיות טוב לכולנו, הטיימיינג פשוט גרוע".

פריסת 5G זה נחמד אבל לא מספיק (צילום: GettyImages)

גם רונן בן חמו, מנכ"ל חברת סיקלו, יצרנית פתרונות תקשורת אלחוטיים, התרשם מהשר לחיוב, אבל חושב שהיה במהלכים שלו גם פול גז בניוטרל: "הנדל ביקש לעשות מהפכה נכונה בשדרוג הפס הרחב והטמעת סיבים אופטיים, ואני מברך על כך. הוא השכיל להבין כי הקורונה הגדילה את הפער הדיגיטלי הקיים ממילא בישראל, ואני חושב שהוא התחיל בדרך נכונה. למרות זאת, דעתי היא כי המהפכה, על אף שהיא נכונה, רחוקה מלהיות שלמה. סיבים אופטיים כתשתית, אינם יכולים לספק את הדרישות לצרכנים פרטיים ועסקיים ולהגיע לכל אזרח או עיר במדינה. בנוסף לכך, לא קיים מודל כלכלי המצדיק הישענות אך רק על סיבים אופטיים וגם זה לא ישים לספק סיב לכל בית בישראל. הרבה מדינות בעולם השכילו להבין זאת ומטמיעות פתרונות משולבי טכנולוגיה. לכן, אני חושב, שתשתיות סיבים אופטיים שהשר הנדל ביקש לפרוס הם רק חלק מהפתרון ואסור להסתמך רק על כך. קצב הפריסה של סיבים אופטיים בישראל מעיד על כך. יש פתרונות משלימים שחייבים להיות חלק מתכנית ארוכת טווח ומסודרת. זאת הדרך היחידה להאיץ את פיתוח תשתית התקשורת בישראל ודעתי היא שלא ניתן מספיק דגש לכך".

"למרות הקשיים הרבים לאורך כל הדרך, הממשלה הנוכחית שבאה לאחר תקופה ארוכה של ממשלות מעבר, הצליחה להניע רפורמות ותהליכים חשובים הנוגעות לפריסת תשתיות תקשורת מתקדמות", אומרת עו"ד קרין מאיר רובינשטין, מנכ"לית ונשיאת האיגוד הישראלי לתעשיות מתקדמות (IATI), "פריסת רשתות 5G וסיבים אופטיים בפרט, הקריטיים במיוחד במציאות החדשה שמשנה את צורת העבודה של המשק שעוברת במידה רבה לעבודה מהבית, עם חותם לטווח ארוך. בחודשים האחרונים ניכרו תהליכים חשובים באשר לחיבור הפריפריה הגאוגרפית - העבודה מהבית בחברות הייטק בעקבות הקורונה אמנם צמצמה את המרחקים לפריפריות הגאוגרפיות ואמורה לאפשר הזדמנויות חדשות בצורת פרויקטים חדשים ומקומות עבודה, אך תשתיות רשת ירודות, בעיקר בפריפריה, ממשיכות להוות מכשול משמעותי לקידום פרויקטים ועבודה יעילה מרחוק".

האם תהיה המשכיות? רובינשטין מסופקת. "בצמרת ההייטק שמחים כי הנושאים החשובים הללו קיבלו את ההתייחסות הראויה להם, אך חוששים מאוד כי חוסר היציבות השלטונית ובחירות נוספות ירחיקו את מדינת ישראל מטיפול בבעיות הקריטיות הללו וייווצר פיגור של שנים רבות, שיביא נזק משמעותי למדינת ישראל ברמה הטכנולוגית, עם השלכות כלכליות וחברתיות קשות", היא מציינת, "דירוגים המפורסמים בעולם באשר למקומה של ישראל ביחס לשאר המדינות המפותחות בנושא תשתיות תקשורת, איכותם ופריסתם, ממקמים את מדינת ישראל לא רחוק מסוריה ואף מתחתיה".


ומה קורה בדרגים של העובדים? כאן הדעות חלוקות.

"בחודשים הספורים של יועז הנדל בתפקידו כשר התקשורת נראה כי התקדמו תהליכים והתקבלו החלטות חשובות לטובת אזרחי ישראל ולטובת שוק התקשורת", אומרת מיה יניב, יו"ר ועד עובדי סלקום, "בתקופת כהונתו הקצרה של הנדל ידענו שיש במשרד התקשורת צוות מצוין, שהאזרח תמיד בראש מעיניו. כאזרחית במדינת ישראל אני מאוכזבת מעזיבתו את משרד התקשורת, בטח עכשיו בעיצומו של אחד המשברים הגדולים שידענו. שוב אנחנו מקבלים שורה ראשונה בהצגה המייאשת: 'כשמניעים פוליטים מביאים לגדיעת תהליכים חיונים למען אזרחי ישראל'".

מהצד השני, יש גם את אלה שמברכים. "בתקופת כהונתו החליט הנדל לקדם רפורמה שמטרתה ביטול ההפרדה הקיימת בישראל בין שירות תשתית לבין שירות גישה לאינטרנט", אומרת לימור ליברמן-לביא, יו"ר ועד עובדי בזק בינלאומי. "מדובר בצעד פופוליסטי ומיותר, מאחר שכבר היום קיים מענה של שוק סיטונאי וכל שנדרש הוא לחזק אותו. מתן רישיון אינטרנט לבזק והוט, הצעד שהנדל הציע במסגרת הרפורמה, בעייתי מכל הבחינות: הוא יצמצם את התחרות הקיימת כיום בשוק התקשורת, יעלה את מחיר האינטרנט לצרכנים ואת יוקר המחייה, יחסל כ-20 חברות המספקות כיום אינטרנט לציבור ויגרום לפיטורי אלפי עובדיהן. הנדל אמנם הצביע על בעיות המצריכות טיפול, אבל מדובר בבעיות פשוטות יחסית שניתן לטפל בהן בקלות באמצעות פתרונות שכבר קיימים - ללא מתן רישיון ספק אינטרנט שיעצים את הדואופול בזק והוט. אני מקווה ששר התקשורת הנכנס, בני גנץ, ישכיל להבין שאין צורך בצעדים פופוליסטיים כדי להועיל לאזרחים, ויגנוז את הרפורמה".

מבחינתם טוב שהנדל הלך. עובדי בזק בינלאומי מוחים (צילום: אורלי שניידר)

על דבר אחד רוב הדוברים לא חולקים: הנדל התייחס לאזרח הקטן ונראה היה שכוונותיו טובות. האם באמת התכוון ליישם את הרפורמות? האם למילים כמו "הנחיתי" ולפעולה כמו הובלת רפורמה יש תוחלת? את זה נוכל לדעת רק בפעם הבאה שהנדל ייכנס ללשכת שר. וכן, זה צריך להיות להרבה יותר מחצי שנה.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully