בתחילת שנת 2020, דיווחים ראשונים שהגיעו מסין לעולם לגבי שפעת חדשה ומסתורית לא השפיעו על הכלכלה ושוקי ההון. אף אחד לא חשב שהמשבר הבריאותי הגלובאלי הגדול ביותר ב- 100 השנים האחרונות נמצא על סף דלתנו. במהלך חודש פברואר, המגפה התפשטה באירופה וגבתה קורבנות רבים בנפש, ושוקי ההון עברו במהירות מאדישות להיסטריה.
בשבועות בודדים של אי ודאות חסרת תקדים, שיצרה מגיפה דמונית שלא ניתן להתמודד איתה אלא על ידי השבתת הכלכלה, צללו הבורסות בארה"ב, אירופה וישראל ב- 35% בממוצע. גם שוקי אגרות החוב ירדו בחדות, ומחיר הנפט קרס ב- 70%. תנודתיות חריגה נרשמה גם במטבעות.
בשלב הזה ממשלות העולם ביחד עם הבנקים המרכזיים נקטו בשורה של פעולות מהירות ואגרסיביות, חלקן חסרות תקדים, שעיקרן הזרמות כספים אדירות לשווקים במטרה לייצב את השווקים הפיננסים ולמנוע קטסטרופה כלכלית.
החל מהרבעון השני, שווקי ההון אמנם חזרו בהדרגה לעלות, אבל העליות לא היו אחידות והן שיקפו את השינוי הדרמטי שחל בעולם. מגזרים מסוימים "נהנו" מהמצב החדש שנכפה עלינו והמניות שלהם היו הראשונות להחזיר את ההפסדים ולעיתים אף לעלות לשיאים חדשים. מדובר על מגזרים כמו רשתות שיווק, קניות מקוונות, מוצרי בריאות והיגיינה, צריכת בידור ותרבות ברשת, וחברות שעוסקות בטכנולוגיות ש"יודעות לעבוד בריחוק חברתי וסגר". לעומת זאת, מניות של חברות ה"כלכלה הישנה" כמו, בנקים, נדל"ן, אנרגיה מסורתית, תיירות ותעופה שלא יכלו להתמודד עם ריחוק חברתי וסגר - התקשו להתאושש.
לדוגמא: הירידות החדות בשווקי המניות החלו באמצע פברואר ונמשכו כ - 5 שבועות. בפרק הזמן הזה מדד המניות המוביל בארה"ב, ה - S&P500 ירד בכ - 30%, מגזר הטכנולוגיה ירד גם כן בכ - 30%, מדד הפיננסים ירד בכ - 45%, מדד חברות האנרגיה ירד בכ - 55% ומדד של חברות תעופה ירד בכ - 60%.
נכון לסוף אוקטובר מדד ה - S&P500 כבר שיקף ירידה של כ - 3% בלבד ביחס לתחילת המשבר, מדד הטכנולוגיה כבר החזיר את כל ההפסדים ושיקף עליה של כ - 9% ואילו מדד הפיננסים אמנם השתפר מאוד אבל עדיין שיקף ירידה של כ - 22% ואילו מדדי האנרגיה והתעופה עדיין התקשו מאוד ושיקפו ירידה של כ - 45% כ"א.
לאחרונה, האופטימיות בשווקים עלתה בחדות וגם הסקטורים שפיגרו הצטרפו לחגיגת העליות. השווקים קבלו זריקת מרץ משמעותית בתחילת חודש נובמבר בשל מספר גורמים שהביאו לוודאות גבוהה יותר בשווקים.
הכרעת הבחירות בארה"ב, הכלכלה הגדולה בעולם, הסירה את אי הודאות, האויב מספר 1 של שוק הון, מהבורסה הגדולה והמשפיעה ביותר בעולם. חדשות טובות בקשר עם פיתוח חיסון, ונתונים כלכליים רבים שהצביעו על פגיעה קטנה יותר מהצפוי בכלכלה העולמית. כל אלה דחפו את השווקים קדימה לקראת סוף השנה.
בישראל, חייבים לציין את הסכמי הנורמליזציה עם איחוד האמירויות ובחריין וסימנים ראשונים להסכמים נוספים שבדרך אולי אף עם ערב הסעודית. העוצמה של הכלכלה המקומית, יחד עם הסכמי שלום, ולא רק הייטק, הביאו להתחזקות וימשיכו לחזק את השקל גם ב-2021. שלום עם ערב הסעודית יכול להביא את השקל לקידומת 2 שקלים לדולר.
מדינת ישראל הציגה תוצאות כלכליות יחסית טובות לעולם, עם פגיעה נמוכה יותר בתוצר מרוב הכלכלות המפותחות. הסיבות לכך הן המשקל הנמוך של ענף התיירות בתוצר (כ- 3%), ומגזר טכנולוגיה חזק שהגדיל את היצוא לאור ביקוש גובר בעולם לשירותי ענן, אפליקציות, פתרונות תשלום דיגיטליים, סייבר ועוד.
כעת, כששנת 2020 מתקרבת לסיומה, רוב מדדי המניות בארץ ובעולם, חצו את רמתם מלפני המשבר, מחירי הסחורות חזרו לעלות, וגופים רבים עדכנו כלפי מעלה את התחזית לשנת 2021. ככל שהעולם יצליח להתגבר על המשבר הבריאותי ולחזור לחיים "נורמאליים", אפשר להניח שמדדי המניות שציינו מקודם ונפגעו מאוד מהמשבר, יהיו אלה שגם "יהנו" הכי הרבה.
ומה הלאה?
אפשר לומר שהאופן שבו תתפתח שנת 2021 תלוי במידה רבה, בזמן ההגעה לשוק של החיסונים, במהירות ההפצה שלהם בעולם, במידת היעילות שלהם, ובמידת הנכונות של הציבור להתחסן. יחד עם זאת, גם בתרחיש אופטימי ייקח לכלכלה הריאלית, זמן נוסף להתאושש וזאת בניגוד לשווקי ההון שמשקפים במהירות את הציפייה העתידית לתקופה של אחרי הקורונה.
במספר מדינות, התוצר לנפש בסוף 2021 יהיה ככל הנראה נמוך מזה של סוף 2019, והאבטלה תישאר גבוהה מזו של טרום המשבר לעוד מספר שנים. דווקא סין שבה החלה המגפה תהיה מהמדינות הבודדות בעולם שיציגו צמיחה חיובית בשנת 2020.
לכן, תימשך תמיכה של ממשלות ובנקים מרכזיים בכלכלה הריאלית בעיקר באמצעות ריבית נמוכה שתישאר לאורך זמן של כשלוש שנים. התוצאה של הזרמות אדירות של כסף ממשלתי לשווקים כדי להתמודד עם המגיפה, בשילוב ריביות מאד נמוכות הובילו וימשיכו להוביל לערך נמוך מאד של כסף (אין ריבית) והעדפה ברורה להשקעה בנכסים מסוכנים יותר - בעיקר במניות, ואף סחורות מסורתיות - אנרגיה ומזון. תחומים כגון סייבר, אנרגיה מתחדשת, תעשייה מסורתית במזרח הרחוק וסחורות ימשיכו לעלות בקצב מהיר בבורסות ברחבי העולם.
האינפלציה עלולה הייתה להרים ראש כתוצאה מהדפסות כספים אדירות, אך היעילות הטכנולוגית שמתרחבת ליישום בכל תחום - מחקלאות ומים, תקשורת, מזון ועד לתעשייה מסורתית ולא רק בהייטק, היא המפתח ליצירת ערך חדש לאחר עידן הקורונה, ערך שיכול לסייע להחזיר את החובות האדירים שצברנו, בעיקר הממשלות, בעידן הקורונה. אנחנו כבר חווים ערך חדש במספר תחומים - חיסון לקורונה, פיתוחים ביוטכנולוגיים חדשים, יצירת ערך רב ממקורות אנרגיה נקיה - רוח ושמש והשקעות אדירות כדי להחדיר טכנולוגיה לכל תחום בחיינו. תחומים אלה ועוד יוכלו לשמש כיצירת ערך חדשה להחזר חובות הממשלה עקב המשבר.
"לעולם אל תיתן למשבר טוב להתבזבז", אמר אחד מגדולי המדינאים של המאה הקודמת, סר ווינסטון צ'רצ'יל. משבר הקורונה הוכיח את החשיבות הגדולה של אמרה זו. חברות שהגיבו מהר לשינוי, התייעלו, הכניסו טכנולוגיות חדשות, הגיבו לשינוי בטעמים של הלקוחות, יצאו מחוזקות מהמשבר. אלא שלא, עלולות להיעלם.
הקורונה הביאה להאצה של תהליכים - דיגיטציה, התייעלות ועבודה מרחוק בכל תחום של חיינו ולא רק בהייטק. כשהקורונה תעלם מחיינו בסופו של דבר, חלק מהשינויים שהיא הביאה איתה יישארו אתנו. ברמת הפרט, אולי חיסכון גבוה יותר, זהירות רבה יותר בצד ההוצאות, צרכנות נבונה יותר ותכנון טוב יותר של העתיד.
ברמת המשק כולו, אולי הרווח של כולנו מהמשבר הזה, יבוא בדמותן של חברות עסקיות וגופים ממשלתיים שמאופיינים בגמישות מחשבתית ותפעולית, שזה אומר שהיכולת להגיב במהירות וביעילות למציאות שמשתנה תהיה מובנת ומושרשת בתוך המודל העסקי והאסטרטגיה של הארגון.
כפי שניתן לומר בוודאות די גבוהה שמשבר הקורונה יחלוף, כך גם ניתן לומר שהמשבר הבא כבר בדרכו אלינו...לא ניתן לדעת מתי הוא יגיע , מה יהיה אופיו או איך הוא ישנה את חיינו, רק ניתן לומר שהוא יגיע.
ציון בקר הוא סמנכ"ל החטיבה הפיננסית של בנק מרכנתיל