ימי הקורונה אינם פשוטים לאף אחד, והם קשים עוד יותר למשפחות פרודות. כאילו שהמשימה של גידול ילדים בנפרד אינה קשה דיה, פנינו לעו"ד דלית יניב-מסר, מומחית בדיני משפחה ומעמד אישי בדגש על תיקי גירושין מורכבים, כדי לקבל קצת תשובות.
הורה אחד גר בישוב ירוק והשני בישוב אדום
משבר הקורונה חשף אותנו למציאות חדשה המכתיבה לנו התנהלות שונה מההתנהלות היומיומית לה אנו רגילים. מאחר והסכמי הגירושין ופסקי הדין לא מתייחסים למצב של מגפה, שהוא חדש לכולנו (ובתקווה מדובר באירוע חד פעמי), אנחנו לומדים להתמודד עם הסוגיות שעולות תוך כדי תנועה וכך גם בתי המשפט.
כאשר אחד ההורים גר בישוב אדום והאחר ביישוב ירוק, כל עוד אין סגר על היישוב האדום, מותר להעביר את הילד מבית לבית בכפוף להפעלת שיקול דעת. יחד עם זאת, כאשר הילד שוהה בישוב האדום ויוטל עליו סגר, הוא לא יוכל לחזור ליישוב הירוק עד שההנחיות לגבי אותו יישוב ישונו.
מה קורה כשהורה אחד רוצה לקחת את ילדו לחופשה בחו"ל והשני מתנגד?
במסגרת הסכמי גירושין יש הוראות הקובעות כי לכל הורה הזכות לקחת את הילדים לחופשה בחו"ל, ומחייבות לעדכן את ההורה האחר בכל המידע הקשור לנסיעה: יעד הנסיעה, משך הנסיעה, מסלול הנסיעה, מקומות שהייה צפויים וכד'. לכן, הורה, המתכנן חופשה עם הילדים, בארץ או בחו"ל, חייב לתאם אותה מראש עם ההורה האחר, וכמובן לקבל את הסכמתו.
אלא שאנחנו בימי קורונה, בהם המורכבות גדולה בכל הקשור לנופש בחו"ל. גם לכך החוק לא מתייחס ספציפית למגפה. במקרים בהם ההורה האחר אינו מסכים ליציאת הילדים לחופשה בחו"ל, פונים לביהמ"ש לענייני משפחה על מנת שיכריע האם יש סיבה מוצדקת להתנגדות. במציאות של היום, כאשר מרבית המדינות הופכות אדומות, טיול לחו"ל לא נשמע כאפשרות קוסמת, שכן משמעה חשיפה לנגיף ועל כן ייתכן שבית המשפט יראה בכך טיעון קביל. הסבירות שביהמ"ש יסכן את בריאותו של הילד עבור חופשה לא גבוהה. כשניתן יהיה לשוב ולנסוע לחופשות בחו"ל וההנחיות יהיו ברורות וחד משמעיות, הערמת קשיים של הורה אחד בפני האחר תיראה קנטרנית.
חשוב להדגיש, כי ההורה שמעוניין בחופשה עם הקטינים מממן את הנסיעה בעצמו ומחשבונו ולא יכול לבוא בדרישה להשתתף בעלויות החופשה כלפי ההורה השני.
מה קורה אם הילד יידרש בבידוד?
במצב כזה הילד יישאר בבית אחד למשך תקופת הבידוד ולא ניתן לטלטל אותו מבית לבית. עם תום תקופת הבידוד, אפשרו לילד לשהות בביתו של ההורה שלא ראה אותו במשך תקופת הבידוד.
מה קורה כשאחד ההורים מפר את ההנחיות של משרד הבריאות?
הנחיות משרד הבריאות אינן בגדר המלצה ויש למלא אחריהן ככתבן וכלשונן. במקרה של הפרה חוזרת ונשנית המסכנת את הילד ובוודאי את הסובבים אותו, ניתן לפנות בבקשה מתאימה לבית המשפט לענייני משפחה או לבית הדין על מנת שיורה להורה המפר לקיים את ההנחיות ובמקרה שזה לא יעזור ניתן להגיש בקשה לצמצום זמני השהות, שכן הכול למטרת טובת הילד ושמירה על בריאותו.
גמישות ואורך רוח הן מילות המפתח שתאפשר לנו לצלוח את הימים האלה ולייצר לילדים יציבות וביטחון ככל שניתן, תוך שמירה על הנחיות משרד הבריאות.
ולבסוף: מה קורה אם אחד ההורים מתנגד לחסן כנגד קורונה?
נקדים ונאמר, כי ככלל חיסונים הם סיפור הצלחה. חיסונים הם תוצאה של שילוב מופלא בין רפואה, טכנולוגיה והקדמה האנושית, אשר קיומם הפחית את שיעור התחלואה העולמית. עם זאת, אנו עדים לא פעם לקולות היוצאים כנגד חיסונים תוך שהמתנגדים להם מצדיקים את עמדתם בנימוקים שונים ומסרבים לחסן את ילדיהם. אם נהיה כנים, אין מי שההתלבטות האם להתחסן או לא חלפה במוחו לא פעם. ההתלבטות הופכת מורכבת יותר כאשר הורים צריכים לקבל החלטה האם לחסן את ילדיהם, והופכת מורכבת שבעתיים כאשר מדובר בהורים גרושים.
חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, קובע, כי כאפוטרופוסים הטבעיים על ילדיהם הקטינים, מוטלת על ההורים החובה לדאוג לרווחת ילדיהם כפי שכל הורה מסור היה נוהג. אין מחלוקת, כי טיפול רפואי ובכללו מתן חיסונים הינו חלק בלתי נפרד מחובה זו. עוד קובע החוק, כי בהיעדר הסכמה בין ההורים בכל הנוגע לקטין יכריע בעניין בית המשפט. לגישת בתי המשפט לענייני משפחה, ברירת המחדל היא לחסן את הקטין בחיסונים שגרתיים המומלצים ע"י משרד הבריאות, שאחרת הקטין מהווה סיכון בריאותי לעצמו ולסביבתו, שהרי היעדר החיסון פוגע ב"חסינות העדר" של כולנו.
לכן, בשורה של פסקי דין קובעים בתי המשפט, כי הורה המתנגד לחסן את ילדו הקטין בחיסון שגרתי, מאחר והוא סבור שהחיסון יגרום לו לנזק, יצטרך להציג בפני בית המשפט חוות דעת של רופא שבדק את הילד ומכיר את ההיסטוריה הרפואית שלו, חוות דעת הקובעת באופן מפורש שלא לחסן את הקטין. בהיעדר חוות דעת שכזו יתיר בית המשפט לחסן את הקטין גם בהיעדר הסכמה של ההורה המתנגד.
עו"ד דלית יניב-מסר היא מומחית בדיני משפחה ומעמד אישי בדגש על תיקי גירושין מורכבים