עשרות ישראלים שמחזיקים מטבעות דיגיטליים, בעיקר ביטקוין, זוכים בתקופה האחרונה ל"דרישת שלום" מחבר חדש-ישן: רשות המסים בראשות ערן יעקב - שדורשת מהם גילוי מלא על נכסיהם ומס בהתאם.
לגלובס נודע כי פקידי שומה ברחבי הארץ החלו ללחוץ על שוק המטבעות הדיגיטליים ולחפש את המס שמתחבא בתחום. בין היתר, נשלחים למחזיקי ארנקים דיגיטליים מכתבי דרישה לדיווח על כל נכסיהם והכנסותיהם, כאשר לרבים מהם אין נכסים מלבד אותו ארנק דיגיטלי, וכן נעשו פניות לבורסות למסחר במטבעות קריפטוגרפים בישראל ובעולם על-מנת לקבל מידע על ישראלים הסוחרים במטבעות אלה.
בנק ישראל מגבה את הבנקים: יכולים לסרב ללקוחות שרוצים לרכוש ביטקוין
במקביל, לרשות המסים מגיע מידע בעקבות כניסתן לתוקף של תקנות ה-CRS, במסגרתן מקבלת ישראל מידע על כספים וחשבונות של ישראלים ברחבי אירופה. מידע נוסף מגיע מכוח הסכם ה-FATCA, שבמסגרתו עובר מידע ממס ההכנסה בארה"ב (IRS).
לפי עמדת הרשות, שפורסמה ב-2018, מחויבים המשקיעים במטבעות הדיגיטליים במס רווחי הון בגובה 25%, כל עוד פעילותם אינה עולה לכדי עסק. במקרה שהפעילות עולה כדי עסק יחויב העוסק במס דו שלבי כחברה או במס שולי לפי מדרגות המס ליחיד.
כעת, על רקע ההתעוררות בשוק המטבעות הדיגיטליים, ובייחוד הזינוק של הביטקוין, ובמקביל הצורך העז למלא את קופת המדינה, נרשמת התעוררות בזירה הזאת.
שוק ענק שמגלגל כ-640 מיליארד דולר
לפי נתוני אתר CoinMarketCap, שוק המטבעות הדיגיטליים, ששוויו הכולל כ-640 מיליארד דולר, מגלגל כיום מסחר בהיקף מוערך של כ-181 מיליארד דולר ביום בממוצע, באמצעות אלפי זירות מסחר בעולם. המטבע המוביל בשוק מאז 2009 ועד היום הוא הביטקוין, שנסחר ביממה האחרונה במחיר ממוצע של 22,900 דולר (לאחר ירידה של 3%).
המסחר מתנהל באמצעות אלפי בורסות קריפטו בעולם. חלק מהבורסות הזרות הללו, כמו גם הישראליות, קיבלו ביקור או טלפון לאחרונה מרשות המסים והחלו להעביר לה מידע.
בחלק ממשרדי השומה מתגבשת כעת יוזמה חדשה לפיה יישלחו מכתבים בסגנון המכתבים שמשגר ה-IRS האמריקאי לשחקנים בזירות הקריפטו, בהם הוא מיידע אותם כי הוא מכיר את פעילותם ומקבל מידע מזירות מסחר, ומוטב להם לדווח בטרם הרשות תגיע אליהם, בסגנון "יש לנו מידע על פעילותך, שאינו תואם את הדיווחים שלך". המסר מהמכתב הזה עובר היטב לרוב השחקנים שממהרים למייצגים - עורכי הדין ורואי החשבון - ובוחנים כיצד עליהם לדווח.
לדברי עו"ד ליאור נוימן, שותף מנהל קבוצת המסים במשרד עורכי הדין ש. הורוביץ ושות', "יש התעוררות של רשות המסים בעת האחרונה בזירה הזאת, שנובעת משני מקומות - אחד זה חוסר בכסף ורצון למלא את הקופה הציבורית, וזה משאב שיכול לעזור; והנימוק המרכזי השני הוא שהביטקוין עשה ראלי. הנחת העבודה של רשות המסים היא שמאחר שהביטקוין עשה ראלי ל-20 אלף דולר היו לא מעט מימושים של לקוחות, והרשות מניחה שהיא יכולה להניח את היד על לא מעט כסף".
לדברי נוימן, ברוח העמדה הזאת לאחרונה קיבלו חלק מלקוחותיו פניות מרשות המסים. "לאחרונה פנתה רשות המסים ללקוחות שלנו שהם שחקני ביטקוין משמעותיים. לאחד מהם אין כלל תיק במס הכנסה ולאחר יש. השאלות שמפנים אליהם הן כלליות, מבקשים שיצהירו על נכסים, כשברור שהם מכוונים לנכסי הביטקוין כיוון שאלה הנכסים העיקריים שלהם.
"אלה שאלות דייג ראשוניות. 'בוא תספר לנו מה יש לך', שאלות של מודיעין כללי, אבל ברור שזה נולד על רקע המטבעות הללו, כיוון שלא מדובר באנשים שנסעו לחו"ל הרבה או ביצעו רכישות גדולות של מוצרי יוקרה, כך שאין סימנים 'מחשידים' אחרים לגביהם".
"מגמה ברורה של הגברת האכיפה"
עו"ד ורו"ח רון צרפתי, סמנכ"ל כספים ורגולציה ב-Bit2C - פלטפורמת מסחר שמאפשרת קנייה ומכירה של מטבעות קריפטוגרפיים מול השקל, ניהול מטבעות דיגיטליים ומימוש עסקאות, מזהה את ההתעוררות בזירת המס. לדבריו, "ניכרת מגמה ברורה של הגברת האכיפה מצד רשות המסים כלפי משתמשים במטבעות קריפטוגרפים אשר טרם דיווחו או דיווחו בחסר על פעילותם בתחום. בייחוד נוכח העלייה הניכרת במחיר הביטקוין ומטבעות רבים נוספים והמוטיבציה של הרשות לגבות מסים לאור העמקת הגרעון במשק. רשות המסים לא קופאת על השמרים. היא לומדת לעומק את תחום המטבעות הקריפטוגרפים ונוקטת בצעדים אקטיביים".
לדברי צרפתי, מחזיקי המטבעות הלא מדווחים עלולים להיתקל בבעיה בבואם לשלם את המס. "הבעיה האמיתית היא שישנם בנקים שמונעים הכנסת כספים שמקורם במימוש מטבעות קריפטוגרפים, כך שלא ניתן באמת לשלם את המס בסופו של יום. משרדי הממשלה והכנסת חייבים להסדיר את הנושא בדחיפות, באמצעות סיום הליך חקיקת צו איסור הלבנת הון לגופים פיננסיים והסדרת התחום מול בנק ישראל ושאר הרגולטורים".
לדברי צרפתי, "בתקופה האחרונה נעשות פניות לגופים שונים המנהלים ארנקים דיגיטליים בתחום מרשויות אכיפה, רשות המסים ורשויות אחרות- חקירתיות ומשטרתיות לדרישות של מידע ובירורים. נישומים ואנשים פרטיים שעוד לא מדווחים, וגם מייצגים, מספרים שהם נתקלים בפניות אליהם וצעדים אגרסיביים לביצוע בירורים. הלך הרוח ברור. הביטקוין עכשיו משתולל ויש מקום לגבות ממנו וברשות המסים מזהים את זה. גם מטבעות אחרים עולים, ואנשים עושים הרבה המרות בין מטבעות, ולא כולם מבינים שזה חייב במס לפי עמדת רשות המסים".
"פעולות רוחביות של ביקורת בקרוב מאוד"
לדברי רו"ח גידי בר-זכאי, מייסד ומנכ"ל Bittax, פלטפורמה לחישוב מס על פעילות במטבעות קריפטו, ולשעבר סמנכ"ל בכיר לעניינים מקצועיים ברשות המסים, "הכתובת הייתה על הקיר. לרשויות המס יש קצב אחר ובשנים האחרונות נקלט מידע רב לרבות דיווחים של נישומים. המצב כיום הוא ששוכבים ברשויות מס בעולם כולו דיווחים חלקיים שחסר בהם מידע והרשויות לומדות מהר כיצד לאתרו.
"בעבודה שלנו עם רשויות מס באירופה ובאמריקה אנו עדים לתהליכי בחינה של דוחות המס, הצלבת נתונים עם נתונים אחרים שהרשויות מקבלות מזירות מסחר, ופעולות אכיפה, דוגמת מכתבים שנשלחו לאחרונה על-ידי ה-IRS לנישומים אשר התגלה לגביהם הפרש בעת הצלבת הנתונים עם זירות המסחר. לאור העלייה הדרמטית בשער הביטקוין והתהליכים שקורים ברשויות בעולם, זה לא מפתיע שאנו רואים גם ברשות המסים בישראל פעולות להעמקת הגבייה".
בר-זכאי מוסיף כי "ברשות המסים מבינים שבחינה עמוקה יותר של הדוחות שכבר הוגשו להם יחד עם הצלבת נתונים, יכולה להביא לקופת המדינה הכנסה משמעותית זמינה ומהירה, ואני צופה שאנחנו נראה פעולות רוחביות של ביקורת ואכיפה בקרוב מאוד".
עוד אומר בר-זכאי כי "מידע של הרשויות מזירות המסחר כולל על-פי רוב את קצה החוט הנדרש כי מדובר בכתובות של ארנקי ביטקויון שביצעו הפקדות או משיכות. עם הטכנולוגיה הנכונה אפשר להתחקות באמצעות כתובות כאלה אחרי הארנק כולו ואף להגיע לארנקים וזירות שלא דווחו כראוי, דבר שמביא להגדלת משמעותית בגבייה מנישומים שכבר דיווחו ואף הוספה של מי שלא דיווח.
"בישראל, בברנז'ה המקצועית קוראים לזה 'כסף על הרצפה' שרק צריך לאסוף אותו". עד לא מזמן ראינו את זה בעסקאות נדל"ן שם רשות המסים אספה חומר מהמחשב ופעלה מול נישומים עכשיו תור הביטקוין".
סייע בהכנת הכתבה: רועי קצירי