"אין לי ספק שאנשים יושבים היום בבית מתוך חשש ולאו דווקא רצון", אומרת אדריכלית מרינה רכטר-רובינשטיין מ-REMA אדריכלים. "השינוי מורגש, ללא ספק, אבל אני עדיין זוכרת ניסיון כזה, לפני 15 שנה בערך, שלא צלח, למרות שהיו לכולם מחשבים. אנשים ממש כמהו לחברה".
רכטר-רובינשטיין מסבירה כי המשרדים כיום מצטמצמים וחושבים על הצעד הבא. "החללים ריקים ודורשים התאמה. מצד אחד, יש צורך בעמדות גדולות יותר בשביל תחושת פרטיות. מצד שני ברור שיצטרכו להנהיג גישה של 'עמדה חמה', כמו 'מיטה חמה', מעין עבודה בקפסולות, במשמרות. כמה ימים בבית, וכמה ימים בעבודה", היא אומרת, "גם נושא של חדר האוכל בחברה הופך למיותר. אפשר בהחלט לסגור קומה ולצמצם את השטח, ולקחת חמגשיות או משהו דומה".
היא מסכימה שלא מדובר בעתיד משמח, אך האופטימיות מתבטאת בפרויקטים שממשיכים ולא מתבטלים, ויצירתיות ומעוף בתכנון מחיצות מתאימות ואפשרויות חלוקה גמישות. "משרדים משותפים הם בהחלט פיתרון נהדר לעסקים קטנים, שלא מחייבים שכירות לטווח ארוך. אפשר לעשות חוזה לחודשיים, לשלם קצת יותר ולחזור הביתה בעת הצורך. חשוב גם לזכור שלא כולם יכולים לעבוד מהבית. בהייטק זה מתאפשר, אבל בלואו טק זה עובד פחות".
רכטר-רובינשטיין דוגלת בגישה האופטימית. "אני מאמינה שהמצב הזה לא ימשיך. אנחנו הרי 'חיה' חברתית. אנשים צריכים לראות אחד את השני. בעיניי זוהי הזדמנות לחסוך בהוצאות, להקטין שטחים ולדאוג לחדר ישיבות לפגישות, כמובן שכל עסק לגופו, אבל בסופו של דבר חברות שרוצות לחזר אחרי מהנדסים מוכשרים, כמו בחברות הייטק, יצטרכו לעצב את סביבת העבודה בצורה מושכת שתאפשר להם לעבוד בנוחות, ולא מהבית", היא אומרת. "אני אופטימית לא בטווח הקצר, אבל בהחלט לטווח הארוך".
בעוד היא מציינת כי משרדה עבד ללא הפסקה ואף יותר מבדרך כלל, הדגש ניתן דווקא למשרדים ציבוריים ולמתחמי חינוך, לדוגמה. "שם מרגישים תנועה אדירה", היא אומרת, "לעומת כל נושא המשרדים שעבר זעזוע, וזה מאוד מורגש". להערכתה, ההבנה שיש עודפי שטחי תעסוקה מאוד גדולים הורגשה גם קצת לפני הקורונה. "כשהתחיל משבר הקורונה היה ברור שיש בעיה של השכרות וישנם שטחים ריקים שעומדים ללא ביקוש. בשיחות שלי עם מנהלי פרויקטים, כולם העידו על בעיה מאוד גדולה בענף".
בעקבות המשבר, דראל אומרת כי המגמה היום היא לתכנן משהו ייחודי עם ערך מוסף לחברות ספציפיות. "חברה רוצה לקבל משהו נוסף שיגרום לה לשכור את המקום. מקום למערכות, פירים גדולים לחוות שרתים, אספקטים שמחייבים תכנון נכון ומדויק מתחילת הדרך. יש תחושה כללית שדברים נעצרית ברשויות. פרויקטים לא מאושרים ולוקח המון זמן לחזור ולהיכנס למסלול. זה בעיניי הרבה יותר חמור מהאתגר שעומד מול היזמים. המערכות מסורבלות ממילא. נכנסה הקורונה והאטה את הקצב עוד יותר. יש בידודים, אנשים חולים, ודברים נעצרים. להבדיל מהשוק הפרטי שבו יש היערכות תמיד, רובנו עבדנו מהבית, וגם אם היו רק 80 אחוזי תפוקה, לא עצרנו לרגע".
יחד עם זאת היא מעריכה שהשוק, על אף הטלטלה העזה, יתאושש מהר מאוד: "חברות הייטק ירצו לתת בית אטרקטיבי לעובדים פוטנציאלים, גם אם אלה יעבדו חלק מהזמן בבית. כשהם יעבדו מהמשרד ירצו לפנק אותם".
יוסי שאול, מעצב פנים, מציין כי ניכר לגמרי כי מאז הקורונה יש עליה בעיצוב בתחום הפרטי ובמסחרי ישנה ירידה: "אמנם רוב הפעילות שלי היא בפרטי ואני מעצב 'משרד פה משרד שם', אבל עד לפני תחילת הקורונה סיימתי שני חללי משרדים ומאז אין ביקוש לעוד. בסביבות אפריל היה 'דיבור' על ארגון מחדש לאחד הפרויקטים שעשיתי, ורצון לעשות התאמות באחת הקומות בעקבות הקורונה, אך זה לא יצא לפועל.
"אני מאמין שלאורך זמן, לא חצי שנה קדימה, אלא אפילו שנה שנתיים קדימה, ייתכן שהמגמה לעבוד קצת מהבית וקצת במשרד תישמר, והרבה חברות ישתמשו בזה", הוא מוסיף, "אבל ללא ספק הרבה פחות ממה שקורה עכשיו. אני מאמין שהאינטראקציה והעבודה המשותפת היא הרבה יותר טובה ויצירתית מבחינת ערך עבודה".
שאול מסביר כי בעוד אלמנט היוקרה והעיצוב האקסטרווגנטי במגמת ירידה, וכי מגמת התייעלות תמיד רצויה, והוא רואה אותה לא בהפחתת מספר העובדים בחלל, כי אם בהתאמות השונות ובמודולאריות העיצובית. "אם עד היום היה שילוב בין חדרים סגורים לאופן ספייס, אז החלוקה תהיה מעט שונה. לא יהיה חללי ענק, כי 20 אחוז מהדינמיקה לא תהיה רלוונטית, ולא יהיו חללים פרטיים לכל אחד. ייקחו חלל סגור כמו חדר ישיבות ויהפכו אותו לחדר אקוסטי עם פינות נפרדות לשיחות". שאול מאמין בצורך ברה-ארגון ובשינוי המרחב הקיים, אך לא מאמין שהמצב הנוכחי יימשך לאורך זמן. "אנשים לא יכולים לעבוד לבד כל הזמן בבית. משהו ייהרס בדינמיקה ביצירתיות ויפגע בעסקים", הוא מסביר. "חברה יכולה להישאר יצירתית עד לרמה שבה 20 אחוז מהעובדים יעבדו מהבית. מעבר לכך צריך לחשוב על השטחים בצורה אחרת. לא חייבים לקחת מקום גדול, ואפשר בהחלט להפחית ולקצץ בשכירות ולתכנן בצורה חכמה את הדינמיקה החדשה".
שאול מאמין גדול במודולאריות. פריטים לא קבועים שניתנים לשינוי, כמו מחיצות דינמיות. "המחיצות לא חייבות להיות חדשניות מסוגן ויקרות כמו היום, בסביבות 5000-6,000 שקלים, אלא הרבה פחות. פתרונות יצירתיים תמיד קיימים ואפשר להוזיל עלויות בקלות ולהתאים את ההוצאות למצב", הוא מסכם.