השקל זוכה, ההייטק בוכה

כשמדברים על ייצוא חושבים על פירות וירקות, אבל תעשיית ההייטק היא ענף ייצוא מוביל בישראל. ירידת שער הדולר מייצרת גדילה של מרכיב ההוצאות ללא צמיחה של מרכיב ההכנסות, וזה חייב להשתנות

טל ברנר
22/12/2020
בווידאו: הדולר בשער הנמוך מזה 12 שנה (עריכה: ניר חן)

ישראל היא מדינה מוטת יצוא. יצוא היום הוא לא רק תפוזים, אלא בעיקר ידע ובעיקר הייטק.

מגזר ההיי טק נושא את הכלכלה הישראלית בעשורים האחרונים ואחראי על חלק נכבד מעוגת המיסוי שכלל המשק נהנה ממנה. הדבר מתבטא במס על שכר גבוה ומס גדול יותר על מכירת חברות היי טק (אקזיט), אלו נכונים בעיקר בשעת משבר דוגמת המשבר הנוכחי בו ענפים רבים נפגעו ואינם פעילים בכלל אל מול תעשיית ההיי טק אשר ממשיכה לדחוף קדימה את המשק.

אולם בחודשים האחרונים אנחנו חשופים לתופעה מסוכנת מאד של התחזקות שער השקל מול הדולר אשר מסכנת את הענף ובהמשך את כלל המשק. אין מדובר בבכיינות של מפונקים אלא בבעיה אמיתית שאם לא תיפתר, תפגע בכולנו.

אסביר בפשטות. רובן המוחץ של חברות ההיי טק בישראל פועלות מחוץ לישראל ומוכרות מוצרים ושירותים בארה"ב ובארופה, התמורה למכירות הללו מתקבלת לרוב בדולרים. לעומת זאת, חלק גדול מכוח העבודה אשר מייצר את ההכנסות הללו נמצא בישראל ומקבל שכר בשקלים, כך נוצר חוסר איזון בין מטבע ההכנסות להוצאות, כאשר השקל מתחזק, מרכיב ההוצאות גדל אך מרכיב ההכנסות לא וכתוצאה מכך נשחק הרווח.

למעשה, בעקבות חוסר האיזון שנוצר, חברות ההיי טק נפגעות בשורת הרווח ומאבדות עוד יתרון תחרותי. הדרכים שבהן החברות יכולות לטפל בבעיה זו מוגבלות ורעות למשק. ניתן למשל להעביר תקציבי פיתוח למדינות אשר המסחר בהן הוא בדולרים או להעביר עובדים לאותן מדינות. בסביבה המטבעית הנוכחית הרבה חברות היי טק יניידו עובדים לסביבה בה ניתן לשלם בדולרים, מהלך הנקרא בכלכלה עקרון ההקבלה וזה רע מאד לישראל.

טוב לדעת (מקודם)

הפתרון לכאב הברכיים קרוב מתמיד - בזכות טכנולוגיה בנעל

מוגש מטעם אפוסתרפיה
בנק ישראל לא מוצא פיתרון לבעיה ואנחנו יכולים להיכנס לצרה. נגיד הבנק פרופ' אמיר ירון(צילום: רויטרס)

למה זה קורה?

הסיבות להתחזקות השקל הן חיוביות, למרות הדעה הרווחת, המצב הכלכלי בישראל טוב ביחס לשאר העולם וממשיך להשתפר, בין השאר ניתן למנות, קצב צמיחה גבוה, העצמאות האנרגטית אליה אנו מגיעים לאחר פיתוח שדות הגז בים התיכון, הסכמי השלום האחרונים, המצב הגיאופוליטי המשתפר, דירוג האשראי הגבוה, ההשקעות הרבות בישראל וכו'.

כל אלו טובים ויפים ומוסיפים גאווה לכולנו אך מגיעים יחד עם תג מחיר מאד מסוכן באמור למעלה ולכן נשאלת השאלה- מה ניתן לעשות?

למדינת ישראל מספר כלים לאיזון שער הדולר, הורדת ריבית נוספת, קנייה של דולרים ואפילו גידור של יתרת מט"ח העצומה הנוכחית. לצערנו בנק ישראל, אשר אמון על המערכה הזו, מתנהג כאחוז שיתוק ולמעשה כמעט ואינו פעיל בנושא בחודשים האחרונים והתוצאה ניכרת, כאמור ללא יד מכוונת, עובדי תעשיית ההיי טק יאבדו את עבודתם, מרכזי פיתוח יעברו לחו"ל ולכולנו יהיה קצת פחות טוב.

אני קורא למקבלי החלטות במשרד הכלכלה, במשרד האוצר ובבנק ישראל להירתם למשימה ולפעול עם מנהלי חברות ההיי טק המובילות, על מנת להגיע לפתרונות ברי קיימה אל מול המצב הנוכחי.

טל ברנר הוא סמנכ"ל הכספים ומנהל התפעול של חברת נטורל אינטליג'נס

  • דולר
  • שקל

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully