שנה וחצי לאחר שקצין תוכנה בשנות ה-30 לחייו הלך לעולמו ממחלת הסרטן עקב איחור בגילוי המחלה מצד הרופאים הצבאיים, משרד הביטחון עשה הכול כדי לא להכיר באחריות וגם לקח לו 9 חודשים להכיר באלמנה כאשה שכולה.
קצין התוכנה התלונן על יציאות דמיות והרופאים הצבאיים קבעו שוב ושוב כי הוא סובל מטחורים ורשמו לו שמן פראפין, ישיבה באמבטיות חמות ואוכל סיבי. רק מספר שנים לאחר תלונתו הראשונה, גסטרולוג שלח אותו לבדיקת קולונוסקופיה, בה אובחן כי הוא חולה בסרטן.
מחלת הסרטן התגלתה בשלב ה-3 והקצין נאלץ לעבור מספר ניתוחים שכללו כריתה של חלקים רבים במערכת העיכול, כאשר במקביל התגלו גרורות בריאות. למרות המחדל הרפואי, קצין התגמולים במשרד הביטחון לא היה מוכן להכיר בו כנכה צה"ל בטענה שאין קשר בין שירותו הצבאי למחלת סרטן. בא כוחו, עו"ד מיכאל פסקל העוסק בתביעות נגד משרד הביטחון, ערער על קביעת משרד הביטחון וזכה. ביהמ"ש קבע כי לאיחור באבחון מחלת הסרטן של הקצין, קשר ישיר לשירותו הצבאי וגרם להחמרת המחלה בשיעור של 85%. עוד קבע בית המשפט כי על קצין התגמולים לשלם 25,000 שקל לכיסוי ההוצאות המשפטיות של הקצין.
כשהקצין היה במצב סופני, מספר ימים לפני שנפטר, קצין התגמולים ערער לבית המשפט המחוזי על קבלת הערעור, אך גם בית המשפט המחוזי קבע כי האיחור באבחנת מחלת הסרטן תרם להחמרה במחלה. קביעת המחוזי ניתנה בחודש מרץ השנה, כ-10 חודשים לאחר שנפטר. מיד לאחר פסק הדין במחוזי, אלמנתו פנתה למשרד הביטחון בבקשה להכיר בה כאלמנת צה"ל. למשרד הביטחון לקח 9 חדשים נוספים ובימים אלה החליט להכיר בסטטוס. בעקבות ההכרה אלמנתו ובנם הקטן יזכו להטבות וזכויות ממשרד הביטחון.