הסגר הצפוי במשק מוצא שוב את בעלי העסקים נואשים. רק לפני מספר שבועות הם פתחו, ושוב הם נאלצים לסגור. על פי ניתוח של אגף כלכלה ומסים באיגוד לשכות המסחר, הסגר במתכונת המוצעת יגרום להפסד פדיון יומי הנאמד על כחצי מיליארד שקל בממוצע, כאשר הפסד פדיון של כשבועיים, שהם 10-12 ימי עבודה, עומד על כ-5-6 מיליארד שקל בהערכה שמרנית.
נכון לרגע זה, לא ברור עדיין האם העסקים שלא מקבלים קהל יעבדו במתכונת רגילה או לא, ולכן ההערכה עשויה להשתנות. ההנחה המרכזית היא שמרבית המסחר יוציא את העובדים שלו לחל"ת, כעשרות אלפים עובדים לפחות, לזמן לא מוגדר, והכנסות משקי הבית, שגם ככה ירדו, יקטנו עוד יותר, מה שיוביל לצמצום צריכה נוסף.
לדברי עו"ד אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר: "ההחלטה על הסגר היא החלטה אומללה שמקורה בחשיבה הבסיסית המוטעית של קבינט הקורונה. על קבינט הקורונה לחזור בו ולחשוב על שינוי תפיסת עבודה ושינוי ערכים - לא עוד פעם סגר גורף אלא שבועיים של עבודה נכונה כפי שצריך לעבוד. יש להתמקד באיך לפתוח ולא מה לסגור - לתקוף בנחרצות מוקדים מיצרי קורונה, להתמקד ביתר שאת בניתוק שרשרת ההדבקה, ולעצב דפוסי התנהגות שיאפשרו לנו לחזור לחיים נורמליים. סגר שלישי, בין אם חלקי או שלם, משמעותו גזר דין מוות לעשרות אלפי עסקים בישראל".
"ביום ראשון מדינת ישראל תיכנס לסגר שלישי, אלפי עסקים יאלצו לסגור את שעריהם בפעם השלישית, יספגו נזק כלכלי אדיר ויעמדו לפני קריסה ויותר ממאה אלף עובדים יצאו לחל"ת או יטרפו למעגל העבודה", אומרת עו"ד חיות גרינברג, המתמחה בניהול משברים, הבראת חברות וחדלות פירעון, "האדמה נפערה, עכשיו השאלה היא רק מתי העסקים ייפלו לתוך התהום. חברות רבות חיות על זמן שאול. השאלה היא לא האם תגיע הקריסה הטוטאלית, אלא מתי. החברות במשק חיות על זמן שאול ומתנהלות עם כסף שלא שייך להן, וכי הבנקים והמדינה מנסים לנקוט בפעולות שידחו את הנפילה אך הם לא ימנעו אותה".