וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

כשהמצב רע, פשוט מדפיסים עוד דולרים: סקירה שבועית

כלכלני בנק הפועלים

27.12.2020 / 16:14

בעולם הציפיות לאינפלציה בעלייה, אבל החוסן של השקל מושך לכיוון של יציבות המטבע. וגם: מדוע דירוג האשראי לא צפוי להיפגע ומה האתגר של הבריטים והאמריקנים? כלכלני בנק הפועלים מנתחים

נתניהו: ישראל תהיה המדינה הראשונה שתצא ממגיפת הקורונה בתוך כמה שבועות/צילום: לע"מ

עיקרי הניתוח

  • המשק נכנס היום לסגר שלישי, אין הגבלה מפורשת על שירותים שאינם כוללים קבלת קהל, ולכן הפגיעה במשק צפויה להיות נמוכה מהסגר הראשון ואף נמוכה ביחס לסגר השני.
  • ענפי משק שאין הגבלות על פעילותם ממשיכים לצמוח בקצב מהיר. ענפים אלו אינם עתירים בעבודה, ושיעור האבטלה נותר לכן ברמה גבוהה של 14.6% במחצית השנייה של חודש נובמבר.
  • למרות הקדמת הבחירות, חברות הדירוג לא ממהרות להפחית דירוג של מדינות מפותחות, שהיו יציבות טרם הקורונה, ויש להן יכולת לשרת את החוב ולמחזר אותו, גם אם זה בסיוע של הבנקים המרכזיים.
  • לאור ההתחזקות החדה בשער השקל אנו נוטים להפחית את תחזית האינפלציה לשנה הקרובה, וזאת למרות שבעולם הציפיות לאינפלציה בעלייה.
  • הייסוף החד מעלה את האפשרות שריבית בנק ישראל תופחת לרמה של אפס באחת מההחלטות הקרובות.

ישראל

המשק נכנס היום לסגר שלישי שכולל השבתה של רוב המסחר, ואיסור יציאה מהבית למטרה לא חיונית. אין הגבלה מפורשת על ענפי התעשייה והבנייה ועל שירותים שאינם כוללים קבלת קהל, ולכן הפגיעה במשק צפויה להיות נמוכה מהסגר הראשון ואף נמוכה ביחס לסגר השני. בבנק ישראל מעריכים כי העלות במונחי אובדן תוצר של המשק מסגר של שבוע נאמדת בכ-2.5 מיליארד שקל. יחד עם זאת, אנו רואים שבתום תקופות סגר, המכירות בענפי המסחר מזנקות ומפצות באופן חלקי על תקופות הסגר, כך שיש להתייחס לתחשיבים אלו בזהירות. בצד השלילי, עלויות אלו לא משקפות פגיעה בפוטנציאל הצמיחה העתידי, שעשוי להיות מושפע מסגירת עסקים, או התייאשות של עובדים ונטישה של שוק העבודה.

האינדיקטורים הכלכליים לחודש אוקטובר ממחישים את הפגיעה הדיפרנציאלית בענפי המשק - הפדיון בענפי המסחר והשירותים היה נמוך בכ-3.5% לעומת אוקטובר אשתקד, ואילו הייצור התעשייתי גבוה ב- 5.6%. כלומר, ענפי משק שאין הגבלות על פעילותם ממשיכים לצמוח בקצב מהיר. ענפים אלו אינם עתירים בעבודה, ושיעור האבטלה נותר לכן ברמה גבוהה של 14.6% במחצית השנייה של חודש נובמבר.

הכנסת התפזרה ושנת 2021 תיפתח אף היא ללא אישור של תקציב המדינה. לאחר פיזור הכנסת הממשלה הצליחה לרכך את הפגיעה במשק מהיעדר תקציב מאושר, והחליטה לתקצב קופסת קורונה חדשה גם ל- 2021, וכן להעביר עודפי תקציב (של הוצאות קורונה) משנה קודמת לשנת 2021. מגבלת ההוצאה החודשית של 1/12 מהתקציב האחרון שאושר הפכה ללא רלוונטית, ונמנע קיצוץ חד בהוצאות בתחילת השנה. חברת דירוג האשראי S&P פרסמה תגובה להקדמת הבחירות, ולפיה היא אינה מתכוונת לשנות את דירוג האשראי של ישראל בקרוב, בעקבות הקדמת הבחירות. הם כן מציינים שעוד בחירות ללא הכרעה מסכנות את מצבה הפיסקאלי של ישראל. בחברת הדירוג מעריכים כי החוב הציבורי יתייצב בשנתיים הקרובות ברמה של כ-77% מהתוצר. אנו רואים שחברות הדירוג לא ממהרות להפחית דירוג של מדינות מפותחות, שהיו יציבות טרם הקורונה, ויש להן יכולת לשרת את החוב ולמחזר אותו, גם אם זה בסיוע של הבנקים המרכזיים.

מליאת הכנסת לפני פיזורה, 22 בדצמבר 2020. דני שם טוב, דוברות הכנסת, אתר רשמי
הכנסת פוזרה שוב, אבל חברות דירוג האשראי ימשיכו להתעלם/אתר רשמי, דני שם טוב, דוברות הכנסת

פיזור הכנסת והסגר השלישי לא שינוי את מגמת התחזקות השקל והוא המשיך להתחזק בשבוע החולף הן מול הדולר והן מול סל המטבעות. שער השקל מול הדולר ירד מתחת לרמה של 2008, והוא כעת דומה לשער החליפין מול הדולר בשלהי 1996. אם בוחנים את שיעורי האינפלציה בישראל ובארה"ב מאז 1996 ועד היום נמצא שבישראל היא הייתה מעט נמוכה יותר: בארה"ב האינפלציה הממוצעת עמדה בתקופה זו על 2.1% ובישראל על 1.9%. כלומר, בהינתן ששיעורי האינפלציה בישראל היו נמוכים בממוצע מאלו שבארה"ב, אנו לא צריכים להתפלא ששער השקל חזר לרמתו לפני 24 שנים.

לאור ההתחזקות החדה בשער השקל אנו נוטים להפחית את תחזית האינפלציה לשנה הקרובה, וזאת למרות שבעולם הציפיות לאינפלציה בעלייה. השפעת הייסוף על האינפלציה צפויה לבוא לידי ביטוי בעיקר לאחר שהשמים יפתחו ונראה יציאה גוברת של ישראלים לחו"ל. התחזית האחרונה שפרסמנו היא לאינפלציה בשיעור של 0.5% ב- 12 החודשים הקרובים, אנו מעריכים שהיא לא תפחת במידה ניכרת, שכן מחירי הסחורות והנפט בעולם עלו במונחים דולריים.

הייסוף החד מעלה גם את האפשרות שריבית בנק ישראל תופחת לרמה של אפס באחת מההחלטות הקרובות. בנק ישראל מיישם כבר את רוב הכלים המקובלים בחו"ל, ובכלל זה הלוואות לבנקים המסחריים בריבית שלילית, תוך גלגול ההוזלה למגזר העסקי. אנו סבורים כי לריבית קצרת הטווח אין כעת השפעה מהותית על שער החליפין, ובפועל תשואת המק"מ כבר היום קרובה לאפס. גם כלי ההכוונה המוניטרית קרוב כבר למיצוי שכן שוק ההון מגלם עתה הפחתה או אי שינוי בריבית עד לאמצע שנת 2022 וגם אז צפויה עלייה מאוד מתונה בריבית. במצב זה יתכן שעוד חברים במועצה המוניטרית (אחד כבר תומך) יסברו שראוי להוריד את הריבית לרמה של אפס.

גלובלי

מבצע החיסונים החל בעולם, ובד בבד נמשכת העלייה בתחלואה ומדינות רבות מהדקות את ההגבלות על הפעילות, עד כדי הטלת סגר מלא. הזן החדש של הנגיף שהתגלה בבריטניה הספיק להתפשט גם למדינות אחרות. גורמי רפואה טוענים שהחיסונים הנוכחיים מקנים הגנה טובה גם מול המוטציה הנוכחית, אבל בכל זאת זו תזכורת לכך שהנגיף לא יעלם כל כך מהר, וגם יקח עוד זמן עד שהחיסון יגיע למדינות מתפתחות. השווקים קיבלו בשבוע האחרון רוח גבית מחתימת ההסכם בין האיחוד האירופי לבריטניה וחבילת החילוץ החדשה שאישר הקונגרס בארה"ב. כשהמצב רע מדפיסים פשוט עוד דולרים, מחירי הנכסים הפיננסיים עולים והסיכון ארוך הטווח ליציבות הולך וגדל. אינפלציה גבוהה עד רמה מסוימת שוחקת את ערך הכסף והיא חיובית לשוקי המניות. אינפלציה גבוהה מדי, שמעוררת תגובה של הבנקים המרכזיים, זה כבר סיפור אחר, כי השווקים התמכרו לריביות הנמוכות. אם האינפלציה אכן תעלה, אז זה יתחיל כנראה בארה"ב, אבל מבין הבנקים המרכזיים הפד יהיה בעל הסבלנות הגבוהה ביותר לאינפלציה, ולכן הכסף ממשיך לזרום לשוקי המניות.

ארה"ב

ראש ממשלת בריטניה בוריס ג'ונסון בהצהרה על ההסכם עם האיחוד האירופי, 24 בדצמבר 2020. רויטרס
מתנת כריסמס. בוריס ג'ונסון הגיע לסיכום על ברקזיט/רויטרס

העלייה בתחלואה וחזרת המגבלות הביאו לירידה מדד אמון הצרכנים בדצמבר. מדד אמון הצרכנים המתפרסם ע"י הקונפרנס בורד ירד בנובמבר ב- 7.5 נקודות, והרמה כעת היא הנמוכה מחודש אוגוסט. עיקר החולשה במדד נרשמה ברכיב המצב השוטף, עם ירידה חדה של 15.6 נקודות בדצמבר. לעומת זאת, רכיב הציפיות למצב בעתיד רשם ירידה קלה. מדד הסנטימנט הצרכני של אוניברסיטת מישיגן אומנם עלה החודש אך רמתו מציעה על תמונה דומה לזו שעולה ממד אמון הצרכנים של הקונפרנס בורד. ההכנסה האישית (personal income) ירדה בחודש נובמבר ב- 1.1% בהמשך לירידה של 0.6% בחודש אוקטובר. הצריכה האישית ירדה בחודש שעבר ב-0.4%, ככל הנראה בעקבות ההשפעות של מצב הקורונה. שיעור החיסכון הפרטי מההכנסה הפנויה אומנם ירד החודש, אך רמתו עדיין גבוהה- 12.9%, לעומת 7.3% בסוף 2019. ההזמנות למוצרי בני קיימא עלו 0.9% בנובמבר, אחרי עלייה של 1.8% באוקטובר. זה החודש השביעי של עליות במדד זה. באשר לנתוני שוק העבודה, חלה ירידה מפתיעה בדרישות החדשות השבועיות לדמי אבטלה ל- 803 אלף מול תחזית של 880 אלף. עם זאת, הדרישות בשבוע הקודם עודכנו כלפי מעלה ל- 892 אלף. מספר דורשי העבודה עדיין מאוד גבוה, וייתכן שהמגבלות החדשות, אף ירעו את המצב.

שוק דיור בארה"ב - התמתנות בעסקאות, אך הרמה עדיין גבוהה. המכירות של בתים חדשים ירדו בנובמבר 11% לרמה של 841 אלף בתים, אך זו עדיין רמה גבוהה יחסית לעבר. גם המכירות של בתים קיימים ירדו בנובמבר, אם כי בשיעור של 2.5% לרמה של 6.69 מיליון בתים. למרות הירידות בחודש האחרון, המכירות השנה צפויות להיות גבוהות מאלו שנרשמו ב-2019. המחיר החציוני של בתים מכל הסוגים הגיע בנובמבר ל- 310 אלף דולר, גבוה כ- 15% מהמחיר בנובמבר 2019.

האם הנשיא טראמפ יטיל וטו על חבילת החילוץ שסוכמה בין הסנאט לבית הנבחרים? מנהיגי הרוב הרפובליקני בסנאט והרוב הדמוקרטי בבית הנבחרים סיכמו על חבילת חילוץ משמעותית, בשווי 900 מיליארד דולר, הכוללת תשלום חד פעמי של 600 דולר לכל אזרח מתחת להכנסה מסוימת, ותוספת לדמי האבטלה (אם כי זאת מוגבלת בזמן). השווקים מחכים לאישורו של הנשיא טראמפ, שגם לקראת סיום הקדנציה, ממשיך להפתיע עם ביקורת נוקבת על החבילה. דרישתו העיקרית היא שסכום התשלום הישיר לאזרחים יועלה ל- 2,000 דולר לאזרח. הרוב הדמוקרטי בבית הנבחרים אולי נוטה להסכים עם הנשיא, אולם הרוב הרפובליקני בסנאט הצהיר שאין בכוונתו לשנות את פרטי ההסכם המקוריים.

ברקזיט

ברגע האחרון נחתם הסכם בין האיחוד האירופי לבריטניה. ארבע וחצי שנים אחרי משאל העם בבריטניה שהכריע בעד יציאה מהאיחוד האירופי, וקצת לפני הדדליין של סוף השנה, הושג הסכם בין הצדדים. המציאות החדשה, הכוללת הגבלות חדשות על תנועת הסחורות והשירותים בין הגושים, צפויה לפגוע בעיקר בכלכלת בריטניה ובקשריה המסחריים והעסקיים עם האיחוד האירופי, שותף הסחר הראשי שלה. היציאה מהאיחוד האירופי מגיעה בתקופה קשה בה בריטניה נמצאת במיתון עמוק.

למרות צמיחה חדה ברבעון השלישי לעומת השני, רמת התוצר ברבעון השלישי נמוכה ב- 8.6% בהשוואה לאותה התקופה בשנה שעברה. הופעת זן חדש של הקורונה בבריטניה, החזיר את מרבית המדינה לסגר, ולמרות שהיא הייתה בין המדינות הראשונות שהחלו לחסן את האזרחים, צפויה פגיעה בפעילות הכלכלית בתקופה הקרובה. על רקע החתימה על ההסכם, הפאונד התחזק מול הדולר עד לרמה של 1.36 פאונד לדולר, עלייה של 18% לעומת השפל בחודש פברואר, אם כי רמתו עדיין נמוכה מזו שטרם ההצבעה על הברקזיט ביוני 2016.

סין

הרגולטור מגביר את הלחץ על ענקי הטכנולוגיה. בתחילת השבוע האחרון, משרד המסחר האמריקני פרסם רשימה "שחורה" של 58 חברות בסין ו- 45 חברות ברוסיה המקיימות, לפי טענתו, קשרים הדוקים עם גורמי צבא וביטחון באותן מדינות. מעתה, הממשל האמריקני אוסר על חברות אמריקניות לקיים קשרים עסקיים עם אותה "רשימה השחורה", אלא אם כן יינתן להם אישור מראש. בסין עצמה, בנוסף לבדיקה בנושאי חוק המונופולים והקרטלים של קבוצת Ant, הקונצרן הפיננסי הגדול בעולם, הממשלה הודיעה על בדיקה דומה כלפי חברת Alibaba. ככל הנראה, השלטון בסין רואה בחברות טכנולוגיות גדולות, מהסוג הנ"ל, איום פוטנציאלי מבחינת דעת הקהל והסנטימנט הפוליטי במדינה. כתוצאה מכך, אנליסטים מסוימים צופים המשך הניסיון להגביל את הפעילות של חברות אלה. בינתיים, מרבית מדדי המניות של סין רשמו ירידות השבוע האחרון.

  • עוד באותו נושא:
  • דולר

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    4
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully