כשהתחלתי להשקיע ולייעץ לסטארטאפים ישראלים מניו-יורק בשנת 2010, ניהלתי שיחה עם משקיע ותיק בעיר שאמר לי בקריצה "כשיזם ישראלי מוכר את הסטארטאפ שלו עבור 30 מיליון דולר, הוא סיפור הצלחה. כשיזם מהסיליקון ואלי עושה אותו דבר - הוא מעדיף לא לשים את זה ברזומה".
העשור האחרון שינה את ההייטק הישראלי ואת החשיבה של יזמים ומשקיעים. סטארטאפ ניישן עברה שלב והתמקדה בשנים האחרונות בצמיחה, כשרוב היזמים מוכנים ללכת עד הסוף ולא למכור את החברה שלהם מוקדם ובזול. כעת אנו חווים עליית מדרגה נוספת כאשר לא מעט סטארטאפים בשלבים מתקדמים מתכוונים להנפיק בשנה הקרובה, מה שמעיד על הבגרות וההצלחה של ההייטק הישראלי. בשנים האחרונות התרגלנו גם לזרימה של מימון מקרנות זרות לתוך ישראל, לסיבובי גיוס בסכומי עתק והמון תנועה באקוסיסטם המקומי. אפילו מגפת הקורונה לא עצרה את הסטארטאפים הישראלים אשר גייסו 9.5 מיליארד דולר ב-2020, שיא גיוסים שלא אמור לאפיין את התקופה הנוכחית.
טרנד ההנפקות הוא לא חדש לסטארטאפים ישראלים, אך הוא מקבל תאוצה ככל שאנו מתקרבים ל-2021. אז מה הביא יזמים למסקנה שעדיף להנפיק מלמכור את החברה שלהם? בשנה האחרונה יש מבול הנפקות מוצלחות של חברות אמריקאיות, מה שמגביר את התיאבון גם אצלנו. שיקול מרכזי נוסף מהווה העובדה שמרבית החברות הציבוריות עצרו רכישות של סטארטאפים, מה שהשפיע מאוד על סטארטאפים ותיקים שתכננו להתמזג לחברות מבוססות. כתוצאה מכך, מנהלים רבים קיבלו החלטה אסטרטגית לפעול לשמור על עצמאות ולהגדיל את ערך החברות שלהם באמצעות הנפקה בבורסות בארה"ב. עד כה השוק הגיב באופן חיובי מאוד וחברות כמו למונייד (Lemonade), ג'יי פרוג (JFrog) וורום (Vroom) הונפקו בהצלחה מסחררת עם עליית ערך גבוהה מאוד בזמן קצר יחסית. בהתחשב בתנאי השוק ובהצלחות אלו, חברות ישראליות מצליחות אחרות כמו מאנדיי, איירון סורס, וייה, גונג, סייסנס, פלייטיקה ריסקיפייד ועוד כבר הכריזו על כוונתן לצאת להנפקה בשנה הקרובה.
להתפתחות זו יהיו השלכות קצרות וארוכות טווח על סצנת ההייטק הישראלית. מבחינת הקרנות הון סיכון אין ספק שהרף עלה, ומשקיעים יבחנו יזמים לפי יכולתם לבנות חברה גדולה שמובלת על ידי צוות שמתאים להוביל חברה, מרעיון עד לשלב ההנפקה. זה מעניק יתרון ליזמים עם קבלות אשר לרוב יקבלו עדיפות על יזמים צעירים יותר אשר זהו המיזם הראשון שלהם. המשמעות היא סבבי גיוס גדולים יותר וגם בעלייה במידת כח ההשפעה של היזמים בעודם בוחרים את המשקיעים איתם הם רוצים ללכת יחד תקופה ארוכה.
עם זאת, ליזמים חדשים יש תקווה. המשמעות של הנפקות מוצלחות היא שלא רק מייסדי החברה מרוויחים, אלא שגם העובדים המחזיקים במניות ובייחוד העובדים הראשונים. תהליך זה יהווה רוח גבית ליזמות חדשה שתצמח מחברות קיימות (לדוגמא מאנדיי צמחה כפרויקט מתוך וויקס), ויזמים שהרוויחו כסף בהנפקות ישתמשו בחלקו כדי להשקיע ביזמים צעירים שזקוקים לדחיפה הראשונית. המציאות בניו יורק ובסיליקון ואלי הוכיחה שמחזור כספים ורווחים מסוג שכזה הוא דרייבר מרכזי לשימור החדשנות באקוסיסטם.
ומה לגבי הבורסה עצמה? הנאסד"ק מתעניינת יותר ויותר בסטארטאפים ישראלים ומנסה למשוך אותן אליה. כבר עתה ניתן לראות שלטי חוצות בטיים סקוור בהם הבורסה המובילה בניו יורק מברכת חברות ישראליות שגייסו סכומים גבוהים לאחרונה כמו ביזאבו והיפו, בתקווה שזה יוביל ליחסים קרובים יותר עם היזמים. הגישה הזו היא חדשה וממצבת את הסטארטאפים הישראלים בחזית התעשייה בארה"ב ובעולם כולו.
ועדיין, השאלה הגדולה היא האם העלייה במספר ההנפקות של חברות ישראליות היא תופעה חולפת או מציאות שתהפוך למבוססת? לארי פינק, מנכ"ל בלאק רוק (חברת ניהול הנכסים הגדולה בעולם), מזהיר כי אופנת ההנפקות היא בלתי יציבה ועלולה להוביל לתאונות קטלניות בשוק האמריקאי והגלובלי, בייחוד עם השווי הגבוה של לא מעט חברות הנסחרות בבורסה אשר לא מאפיין את קצב הצמיחה שלהן. לעומת זאת, אם המגמה האופטימית של שנת 2020 תימשך ועוד חברות יחוו הנפקות מוצלחות, סצנת הטק הישראלית - סטארטאפים, יזמים והכלכלה כולה - ירוויחו ובגדול.
אייל בינו הוא שותף מייסד באייקוניק לאבס ICONYC labs, תכנית שותפות והאצה לסטארטאפים ישראלים בשלב מוקדם המבקשים להיכנס לשוק האמריקאי דרך ניו יורק בדרכן להפוך לחברות גלובליות.