עולם הפיננסים, שבעבר נתפס כשמרני, נמצא בעיצומו של שינוי טכנולוגי אדיר. ההבנה שחדשנות טכנולוגיות חיונית גם במגזר הפיננסי התחדדה עם כניסתן של חברות פינטק צעירות, הרחבת פעילות ענקיות הטכנולוגיות במגזר זה ומגפת הקורונה. גם בישראל עבר המגזר הפיננסי תמורות טכנולוגיות, אך בהשוואה לעולם, מרבית הבנקים בישראל נמצאים מעט מאחור. כדי לגשר על הפער, עליהם לאמץ קו מחשבה חדש המקדם חדשנות כגישה ארגונית, תחת ההבנה שטרנספורמציה דיגיטלית היא צו השעה. עד כמה הבנקים בישראל ערוכים למהפך שכזה? ומה לנו יצא מזה כלקוחות?
העשור האחרון הוכיח, גם לסקפטיים ביותר, שהמעבר לענן הוא צעד ראשון וחיוני לקידום טרנספורמציה דיגיטלית, בוודאי בתעשיות מסורתיות. הענן הינו אחד ממנועי הצמיחה המשמעותיים במשק - הוא מסייע בהגברת מיקוד עסקי, בקידום והאצת פיתוח שירותים פיננסיים, בהפצתם לשוק ובעמידה בהוראות הרגולציה והחוק.
הדברים נכונים היום יותר מתמיד, בעולם שבו שירותים דיגיטליים זמינים בכל עת ומכל מקום, בינה מלאכותית וניתוח מידע הופכים לכלים חיוניים בכל מוסד פיננסי. בנקים שפועלים בענן גמישים ויעילים יותר לאור השתחררותם מהצורך בהשקעות תשתית אדירות - הם אינם נדרשים לרכוש חומרה, לתחזק מתקנים, להשקיע בהכשרת אנשי מקצוע או לנהל מערכות ליבה מיושנות, ויכולים להפנות משאבים לפיתוח שירותים פיננסיים שלקוחותיהם רוצים המהווים מנועי צמיחה חדשים לבנק.
עם זאת, לא ניתן להתעלם מהצורך בניהול הסיכונים ועמידה בדרישות הרגולציה. עד לאחרונה רווחה התפיסה שקיים מתח בין חדשנות טכנולוגית לעמידה בדרישות הרגולציה. עם חלוף הזמן, התמורות והצרכים המשתנים בשוק, ובוודאי בתקופת הקורונה, התברר, שטכנולוגיות מבוססות ענן דווקא מצמצמות סיכונים ומסייעות בעמידה בהוראות הדין. גופים שאימצו טכנולוגיות מתקדמות, היו מוכנים למשבר הקורונה, ניהלו את הסיכונים שהוכתבו מכורח המציאות וקיבלו החלטות שקולות, תוך ניהול סיכונים אחראי. התברר שבניגוד לתפיסה הרווחת שימוש בענן הולך יד ביד ומקדם ניהול סיכונים מחמיר ועמידה בדרישות הרגולציה.
אין בכך כדי לומר שמדובר בתהליך פשוט, ולא ניתן להתעלם מהקשיים הכרוכים במעבר לתשתית ענן מנוהלת. בניגוד לתפיסה שחטיבת מערכות המידע בארגון היא הגוף המוביל מעבר שכזה, למעשה מדובר במאמץ חוצה ארגון, הדורש מעורבות אינטימית גם של חטיבות ניהול הסיכונים, אבטחת המידע והחטיבות המשפטיות, וביצוע התאמות למודל האחריות המשותפת בין ספק שירותי הענן ובין הגוף הפיננסי.
גם הרגולטור לא נשאר אדיש לדרישה הגוברת לחדשנות בשוק הפיננסי. העדכון האחרון של חוזר מחשוב הענן של בנק ישראל, מנובמבר 2018, מאפשר לבנקים לנהל באופן עצמאי את המעבר לתשתיות הענן, למעט בכל הנוגע למערכות ליבה, הגדרה אשר אף היא נתונה בשליטת הבנקים. בשיחות פנימיות ובהצהרות פומביות, בנק ישראל מעודד את הבנקים לאמץ טכנולוגיות מתקדמות, לאור ההבנה שסטגנציה דיגיטלית עלולה להוביל אפילו בנקים גדולים לאבוד לקוחות, לפספס מנועי צמיחה, ובסופו של יום לערער את יציבותם הפיננסית.
לסיכום, הענן מסייע לגופים פיננסיים לפתח וליישם מערכות ושירותים מתקדמים במהירות וביעילות תוך עמידה קפדנית בדרישות ניהול הסיכונים והרגולציה. תשתיות ענן שיוקמו בישראל, יהוו חלופה נוספת, במסגרתה ניהול הסיכונים יהיה אף פשוט וקל יותר. קצב השינוי בשווקים הפיננסיים כיום מעיד שארגונים, גדולים כקטנים, שלא יאמצו חדשנות טכנולוגית ימצאו עצמם בעמדת נחיתות מול התחרות הגוברת, בישראל ובעולם. מהפיכה דיגיטלית בארגונים מוטי רגולציה אינה מהלך קל, אבל בתנאי השוק הקיימים היתרונות עולים על החסרונות ואימוץ טכנולוגיות מתקדמות מבוססות ענן בשווקים הפיננסיים, הוא מחויב המציאות.
עו"ד בן חקלאי הוא יועץ משפטי במיקרוסופט בישראל, המזרח התיכון ואפריקה