כל הרחובות כבר ריקים: סיור עגום בצירים מרכזיים בארץ

לפי חברת הייעוץ BDI, מספר העסקים שייסגרו השנה צפוי לעמוד על כ-74 אלף - עלייה של 72% איך נראים הרחובות המרכזיים בערים בעיצומו של הסגר? חלק מהעסקים פתוחים למרות ההנחיות ועדיין - התמונה עגומה למדי. כתבי גלובס יצאו לסקר

כתבי גלובס
31/12/2020
בווידאו: ועדת החוקה אישרה את תקנות הסגר שקבעה הממשלה (צילום: ערוץ הכנסת)

כבר כמעט שנה, העסקים הקטנים בישראל קמים מדי בוקר וחושבים איך להמציא את עצמם מחדש, תוך כדי תנועה, כשהם נעים במבוך מגבלות הקורונה עם יד אחת קשורה מאחורי הגב, ולעיתים אף שתי ידיים. לרגעים, הם כמעט נשמו לרווחה. למשל, כשהחיסונים נחתו בנתב"ג. אבל אז הגיע הסגר השלישי, שגרם לחלקם לאפסן מחדש את התקווה.

לפי נתוני חברת המידע העסקי coface BDI, כיום 12% מהעסקים הקטנים בישראל מצויים בסכנת סגירה מיידית, לעומת 3% מהעסקים הגדולים. לדברי תהילה ינאי, מנכ"לית משותפת בחברת coface BDI, הסיבה לכך היא "שמלכתחילה לעסקים הקטנים אין את הגב הכלכלי שיש לעסקים הגדולים. קשה להם יותר להתמודד עם תזרים מזומנים נמוך, ולגייס מימון. גם העלות שלו יקרה יותר עבורם".

בישראל פועלים כ-550 אלף עסקים קטנים. לפי BDI, עד סוף 2020 ייסגרו כ-74 אלף עסקים, לעומת 43,200 ב-2019 - עלייה של 72%. אם -2019 נפתחו 47,800 עסקים, הרי שב-2020 נפתחו רק 37,900, צניחה של 20%.

כך נראים הרחובות המרכזיים בערים בעיצומו של הסגר.

העתיד כבר כאן

בדיקה חכמה חושפת סיכון לשבץ מוחי - כעת במבצע מיוחד

מוגש מטעם שחל
רבים כבר ראו את האור - ואז קיבלו סגר שלישי(צילום: ארז מיכאלי)

גישושים דיגיטליים

בפירמת ראיית החשבון BDO מעריכים שהסגר השלישי משמעותי מאוד עבור העסקים, שכמעט ראו את האור בקצה המנהרה. 90 אלף עסקים קטנים ובינוניים בישראל נמצאים בסכנת סגירה מיידית, מתוכם 25 אלף עסקים עומדים בסכנה חמורה בגלל הסגר השלישי.

ב-BDO צופים אובדן של כ-250 אלף מקומות עבודה, וגידול במספר הבלתי מועסקים שיגיע לכ-850 אלף בסגר השלישי. הפגיעה הגדולה ביותר, כצפוי, היא בתחומי האירוח והאוכל, האמנות, הבידור והפנאי.

לדברי חן הרצוג, הכלכלן הראשי של BDO, העסקים הקטנים והבינוניים ספגו פגיעה כלכלית חמורה יותר בתקופת הסגר, כאשר "כל גל נוסף של סגרים מקרב עסקים קטנים נוספים לקצה היכולת ולסגירה".

הקורונה אילצה בעלי עסקים רבים לגשש את דרכם בחנויות דיגיטליות שהוקמו אד הוק, אך לא כולם מסוגלים להתאים עצמם לעידן המקוון. לפי הרצוג, "מדיניות הממשלה איננה תואמת את צרכיהם של העסקים הקטנים".

הגידול במחנק האשראי

נתוני המקרו מעידים על פערים דרמטיים במידת הפגיעה של משבר הקורונה. על פי סקרי הבזק שעורכת הלמ"ס, העסקים הקטנים (5-10 עובדים) ספגו ירידה ממוצעת של 44% במחזור המכירות שלהם במהלך הסגר הראשון, לעומת 21.2% ירידה ממוצעת במחזור של העסקים הגדולים (מעל 250 עובדים) ו-22.9% במחזור של עסקים בינוניים-גדולים (100-250 עובדים). במהלך הסגר השני עמדה הירידה הממוצעת במחזור של העסקים הקטנים על 23.7%, לעומת 10.9% ו-11.3% בעסקים הגדולים והגדולים-בינוניים, בהתאמה.

אינדיקציה נוספת למחנק האשראי בקרב העסקים הקטנים מתקבלת מהשוואה בהיקף הפניות לקרנות האשראי בערבות מדינה, שמנהל החשב הכללי באוצר. עד היום אישרה הקרן לעסקים קטנים הלוואות בערבות מדינה לכ-60 אלף עסקים קטנים, בעוד שבקרן העסקים גדולים אושרו רק 37 בקשות לאשראי.

מסגרת האשראי בקרן לעסקים קטנים, שעמדה במקור על 4 מיליארד שקל, הוגדלה מספר פעמים ועומדת כיום על 26 מיליארד שקל. זאת בעוד שמסגרת האשראי לעסקים הגדולים, שעמדה במקור על 6 מיליארד שקל - צומצמה ל-5.2 מיליארד שקל. שיעור הביצוע בקרן לעסקים קטנים עומד על 74% מהמסגרת המאוד-מוגדלת של הקרן, לעומת 38% שיעור ביצוע בקרן לעסקים גדולים.

שני אשכנזי ועמירם ברקת

  • חנויות
  • סגר

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully