"מדינה של בכייני על": אם כל כך רע לנו, למה אנחנו חיים כמו מלכים?

"אני יושב במסעדה בדובאי, של הביוקר, עם מחירים של 100 דולר למנה, ושומע שיחה בשולחן לידי, בה שני גברים בוכים על ביבי שחרב לנו את הכלכלה. עכשיו כל אחד מהם לבוש טיפ טופ, מוקסינים והכול, ואני שואל את עצמי, אם כל כך רע לכם, וכל הזמן אתם מתבכיינים בפייסבוק של אני 'שולמן' 'ואני שולמית' על המצב, אז מאיפה לעזאזל גירדתם את הכסף לבוא לכאן? מאיפה הכסף לקנות נעליים ב-200 דולר? אגיד לך מאיפה: אנחנו מדינה של בכייני על. והספורט הלאומי שלנו הוא בכלל לא כדורגל. חבל שלא עושים את אליפות העולם בהתקרבנות, היינו מקבלים מקום ראשון. קונים ובוכים, טסים ובוכים, לא ראיתי דבר כזה. כן, גם אני מתקרבן שהייתי אידיוט - הציעו לי לקנות לפני שנה מכולה של ממחטות אף, עשיתי טעות. הייתי יכול להיות היום מיליונר עם כל הבכיינים שיש פה".

המילים שאומר לנו ברוך לוי, איש עסקים מירושלים, משקפות במידה רבה את הקונפליקט בין הלך הרוח הלאומי הקודר בעקבות פגעי מגפת הקורונה לבין הנתונים הכלכליים שמספרים סיפור שונה. מצד אחד, עשרות אלפי עסקים קורסים ומצד שני, שנת שיא בנטילת משכנתאות. מאות אלפי מפוטרים ולא פחות מ-220 אלף כלי רכב חדשים שעלו השנה על הכביש. וזה ממשיך וממשיך: מחד, עליה חדה בצריכת כדורים נוגדי דיכאון ומאידך הסתערות על מבצעי נובמבר באתרי האינטרנט ובחנויות בקניונים, עם זינק בשיעור של כ-20% בהיקף הרכישות ביחס לשנה שעברה.

אז היכן עוברת האמת? תלוי את מי שואלים. פנינו עם הסוגייה לשורה של גורמים על מנת שינסו לפצח עבורנו את הקושייה: אם באמת כל כך רע לנו, אז איך זה שנראה שלכולם יש כסף?

ח"כ שלמה קרעי מהליכוד, מה קורה כאן? הפיילה של החמוצים עולה על גדותיה?

"סיבה אחת להנעת גלגלי הכלכלה באופן יוצא הדופן הזה, היא אותם עשרות מיליארדים שהממשלה השקיעה בפיצוי לעסקים ולמובטלים, כסף שבדרך כלל נכנס ישר לנטו ומשם יוצא לשוק ומניע את הכלכלה. זו עוד הוכחה לכך שההתנהלות הכלכלית של ממשלת ישראל בתקופת המשבר, היתה יציבה ואחראית. לצערי, כרגיל, העובדות לא מבלבלות את החמוצים בתקשורת ובשמאל. לא הסכמי שלום, לא יציבות דירוג האשראי ולא החיסונים - רק 'רק לא ביבי'.

"יתירה מזאת, מי שנפגע מהמשבר הן בעיקר האוכלוסיות המוחלשות שבהן המובטלים מקבלים דמי אבטלה פחות מהכנסתם הרגילה. לאוכלוסיות החזקות נשאר יותר כסף פנוי שלא יוצא על בילויים, פנאי, חו"ל וכדומה. הכסף הפנוי הזה יוצא כנראה על כלי רכב חדשים, רכישות אונליין ועוד. באופן כללי, עושה רושם שהחיסכון בהוצאות העודפות האלו מעודד את הציבור להשקיע יותר באפיקים לטווח הארוך כמו רכישת דירה וכדומה. למיטב זכרוני, הנתונים המתפרסמים על ידי בנק ישראל מצביעים על כך שהציבור גם לוקח פחות אשראי בתקופה האחרונה, למעט אולי אשראי בערבות מדינה".

פרופ' דן בן דוד, אתה אחד מהכלכלנים הבכירים בישראל, תסביר לי משהו: הרי המדינה שפכה כסף מאיזה כלי טיס שרק תרצה ומשלמת מיליארדי שקלים כדמי אבטלה. אז איפה הבעיה? מדוע הפרצוף החמוץ? ב'בלאק פריידי' אנשים קיבלו שטף דם באצבע מרוב הקניות באינטרנט.

"קודם כל, אם היתה כאן כנסת וממשלה מתפקדת, כפי שיש במדינות בעלות מאפיינים דומים לנו, כלל לא היה צריך לשפוך מיליארדים. המיליארדים לא פתרו את הבעיות, לא מנעו את הנזקים ובגלל היעדר אסטרטגיה ותכנון, הם רק הגבירו את הבעיה וזורקים עוד כסף שאותו אנחנו, הנכדים והנינים שלנו נחזיר ובגדול. ואל תשכח שאנשים איבדו לא רק את הפרנסה, אלא גם את החסכונות שלהם. ולגבי הבלאק - תיקח בחשבון שבגלל הסגר, הכול התכנס לחודש אחד במקום שיתפרס על פני מספר חודשים, זאת כאשר אין לנו מושג מי הם האנשים שרכשו בבלאק, ומה האיפיון הסוציו אקונומי שלה".

עו"ד דרור טימור הוא שותף במחלקת בנקאות ומימון במשרד עוה"ד סלומון ליפשיץ. בתור מומחה לחדלות פירעון ופשיטות רגל, הצגנו בפניו את השאלה הבאה: ההערכות היו כי הצונאמי הראשון שיכה בישראל הוא במספר הליכי פשיטות הרגל של עסקים, אבל בפועל ראינו לא יותר מאשר גל גדול. עובדה - נכון שחלה עלייה של 41% במספר בקשות פשיטות הרגל שהוגשו בשנת 2020 עד אמצע נובמבר לעומת התקופה המקבילה בשנת 2019, אבל לא בהכול אשמה הקורונה. ברבעון הראשון של 2019 הוגשו 4,401 בקשות פשיטות רגל, וברבעון הראשון השנה (לפני פרוץ הקורונה ולאחר שחוק חדלות הפירעון החדש נכנס לתוקף) הוגשו 6,286 בקשות. כלומר, עלייה של 42% במספר בקשות פשיטת הרגל ללא קשר לקורונה.

עו"ד טימור, יש הסבר לפער הזה?

"יש 3 הסברים שמרכיבים את התשובה", אומר טימור, "ראשית, הציפייה לגידול משמעותי בהליכי חדלות פירעון של חברות לא התממשה, ונראה שמאז תחילת המשבר לא חל שינוי ניכר בכמות ההליכים מסוג זה. על פי הידוע, גם הליכי הגבייה החדשים מצד בנקים נמצאים בתקופה האחרונה בירידה. במקביל, על פי פרסומים, חל בחודשים האחרונים גידול בכמות הדירות שנרכשות להשקעה ובהיקף הלוואות המשכנתה. ניתן לייחס גידול זה להפחתה במס הרכישה, ואולם עדיין כמות העסקאות מעידה על כך שיש לא מעט אנשים עם כספים פנויים להשקעה. בדומה לכך, ובניגוד למה שניתן היה לצפות, מספר הרכבים החדשים שנמכרו בשנת 2020 נמוך אך במעט מזה של השנה הקודמת. בנוסף, הסיוע שניתן ע"י המדינה לשכירים ועצמאים. אמנם אין מדובר בסכומים מספקים, אך יש בהם כדי לאפשר גם לאלה שנפגעו מהמשבר לצוף מעל המים.

"כמו כן, חל גידול ניכר בכלכלה השחורה. אחד המאפיינים השליליים של הסיוע שניתן מצד המדינה הינו תמריץ לאנשים רבים 'לעבוד בשחור' מבלי להצהיר על הכנסות. מגמה זו פוגעת קשות בהכנסות המדינה אולם מגדילה את ההכנסה הפנויה של אנשים רבים. בנוסף, הוקפאו ההלוואות. בהתאם להנחיות בנק ישראל, הבנקים הסכימו להקפיא תשלומי החזר הלוואות בסכומים גבוהים - הן הלוואות משכנתה והן הלוואות מסוגים אחרים. בסופו של דבר יידרשו הלווים לשלם את הסכומים שהוקפאו בצירוף ריבית, ואולם הדבר עשוי להסביר את הדחייה במבול של הליכי חדלות פירעון.

"עם זאת, ניתן להעריך כי השלכות המשבר יורגשו ואף ביתר שאת במהלך שנת 2021, ובמיוחד כשהמגמה של הקפאת תשלומי החזר הלוואות תיעצר. למרבה הצער, אנו עלולים לחזות בעסקים רבים שהחזיקו עד כה מעמד אף ייקלעו לקשיים בהמשך, ולא מן הנמנע שבשנה הבאה יחול גידול משמעותי בהליכי חדלות פירעון ובהליכי גבייה מצד בנקים".

דגן רונן, מנכ"ל משותף של מועדון הייטקזון, בחלומות הפרועים שלכם לא יכולתם לפנטז על עליה מוטרפת כל כך בביקוש לטכנולוגיות של עבודה מהבית. יצא לכם מעולה.

"ראשית, אם היית שומע בקולה של אימא ובמקום לשחק סטנגה היית לומד מתמטיקה, היום גם אתה היית מחייך. ועכשיו בנימה רצינית יותר: אין ספק כי עבור חברות רבות בענף, השנה מסתיימת עם הצלחה פנומנלית שבאה לידי ביטוי גם בשיא גיוסי הון עם לא פחות מ-9.5 מיליארד שקלים ב-11 חודשים. מנגד, היו גם חברות שהפעילות העסקית שלהם נפגעה. אז כן, כאשר אנחנו מנתחים את דפוסי הרכישה של למעלה מרבע מיליון הלקוחות שלנו, אנו רואים קפיצה לא קטנה בהיקף הרכישות בהשוואה לשנים עברו.

"בה בעת, אל תתבלבל ידידי, לא היתה כאן מאניה של קניות: את כל עשרות אלפי השקלים שהיו רגילים לשלם על חופשות בארץ ובחו"ל, הם נתבו לרכישת מוצרים לבית, ששימש אותם גם כחלופה למשרד. במקום לשפוך כסף על ארוחות במסעדות, הם השקיעו במסחר עצמאי בכל מיני פלטפורמות. ובמקום להמשיך לשלם כסף על שכירות, רבים מהם ניצלו השנה את ההזדמנות ורכשו דירה, או עברו לאחת גדולה יותר. כל פרויקטי הנדלן ששיווקנו הצליחו בצורה יוצאת מן הכלל גם השנה ואנו צופים כי במרוצת 2021 נמכור מאות דירות, חלקן כמובן גם להשקעה".

רק ביום רביעי הכריז פרופ' ירון זליכה על ריצה בבחירות. תפסנו אותו ברגעיו האחרונים בתור "אזרח מהשורה" ולא מועמד לכנסת.

גם אתה נמנה עם מילייה הכלכלנים הבכירים בארץ, לבטח יהיה לך הסבר לזה שהתקשורת מפמפמת לנו שרע כאן, אבל השנה עלו על הכביש לא פחות מ 10 אלף רכבי יוקרה חדשים.

"יש בישראל למעלה ממיליון איש שחיים יפה מאוד, והמשיכו לחיות את החיים הטובים גם בקורונה. מדובר בשכבת אוכלוסייה רחבה שנמנית עם העשירון העליון ומתהדרת במעין חסינות לקורונה הכלכלית - ורבים מהם רכשו השנה מכוניות חדשות. אבל יש בישראל 80 אלף עסקים שנסגרו ועוד עשרות אלפים שצפויים לפשוט את הרגל בקרוב שספגו את עיקר הפגיעה. כל בית עסק כזה מפרנס בממוצע בין 5-10 אנשים במישרין ובעקיפין. מדינת ישראל נמצאת במקום השני בעולם מבחינת אי השיוויון אחרי ארה"ב, כך שהאמידים ימשיכו לרכוש מכוניות חדשות ולחגוג, ואילו העניים ימשיכו לסבול מחרדות קיומיות".

ישי רוט, סמנכ"ל השיווק של חברת שובל מתחמי מגורים, אתה הרי נושם נדל"ן 24/7, אז תסביר לי בבקשה, אם לאנשים נגמר הכסף, איך יתכן שהביקוש לדירות נותר קשיח?

"אחרי תקופת האבל על מחיר למשתכן וההפנמה כי גם החלופה של ליצמן אינה רלוונטית, נרשמה עליה עליה חדה בביקושים לדירות, בעיקר לאור החשש מפני עליית מחירים. אין מדובר רק על זוגות צעירים שכבר ירדו מהגדר, אלא גם על משקיעים, חלקם הגדול שכירים ועובדי מדינה או רשויות ציבוריות שמחפשים הזדמנויות נדל"ניות. אנשים מוציאים חסכונות בשביל לקנות נדל"ן כי מפחדים שהשוק הולך לעלות בגלל הפחתת מס רכישה והרפורמה בריבית הפריים והעובדה שיצאו הרבה פחות שיווקים בשנה האחרונה, לרבות העובדה שאין מחיר למשתכן ובאיזורי ביקוש המדינה כבר לא מתערבת. יש לאנשים כסף שחסכו בקרנות וגם לא מבזבזים כמו בעבר. ההוצאה החודשית של משפחה הרבה יותר נמוכה ויש לאנשים זמן לחשוב על העתיד ועל אסטרטגיה כלכלית של משק הבית. אנחנו מרגישים את זה במשרדי המכירות. מגיעים אלינו הרבה יותר מבעבר כי יש יותר זמן לבחון עסקאות ולהסתובב במשרדי מכירות.

"למשל, אם עד לפני מספר חודשים רובם המכריע של הרוכשים בפרויקט באר שבע טאצ' שלנו היו תושבי העיר וסביבותיה, הרי שבעקבות העליה בביקושים לדירות בעלות חללים גדולים כמו פנטהאוזים ודירות הגן, אנו רואים עליה משמעותית של משקיעים שמחפשים לקנות דירות מיוחדות במחירים טובים כמו למשל פנטהאוז בפחות ממיליון ומאתיים אלף שקלים".

חיים מסילתי, שמאי וראש לשכת שמאי המקרקעין. איך אתה מסביר את זה שהקבלנים לא מפסיקים להתייפח אבל ברוך השם, לא ראיתי אותם יורדים מהמרצדס ועוברים לקורקינט שיתופי?

"קודם כל זה יושב על המקום הפסיכולוגי: "יש פה מנגנון של פיצוי. דווקא כשמישהו יושב בבית ואין לו, אז הוא לוקח הלוואות לפצות את עצמו. למה אנחנו חיים על הקצה? כדי לחיות את הרגע. ישראלים רגילים לחיות במינוס כמצב נתון . ודע, כי זה שלוקחים משכנתאות לא תמיד קונים בתים, לא פעם לוקחים הלוואה לצרכים אחרים כמו הרחבת בית, שיפוץ, רכישת רכב. בתחום הדיור, דווקא הקורונה גרמה לאנשים להבין שדיור זה מוצר צריכה בסיסי. הבית הוא מבצר. אם פעם לאנשים היה פחות אכפת מהבית כי עבדו 14 שעות ביום, היום הבית הפך מרכז החיים. חדר איכותי למתבגר, סלון מרווח וכיוב' ולכן הנדלן פורח, יש עסקאות. מחירים יציבים ואפילו טיפה עולים. תוסיף לזה שאין מי שמספק היצע. לדעתי בשנה הבאה תהיה עליה דרמטית של לפחות 5% במחירי הדיור. אין דרך אחרת. אלא אם כן יקרה נס, תקום ממשלה יציבה עם שר שיכון רציני שיביא תכנית רצינית ויספק היצע לשוק.

"אני לא חושב שהמצב יתהפך עלינו. כשייגמרו החיסונים והתחלואה תתחיל לרדת, נמצא את עצמנו בנקודת שיווי משקל אולי טיפה יותר נמוכה ממה שהיינו לפני הקורונה ,אבל הכלכלה תתאושש. בראיה לאחור 2020 לא היתה כזו נוראית. מה שכן, הממשלה צריכה להסתכל בעיניים לעסקים שנפגעו כמו תרבות ואמנות".

ולסיום, עסקי המסעדנות, שם יש לרבים מהציבור בטן מלאה, לא מהאוכל וגם לא בצדק, כפי שטוען שי ברמן, מנכ"ל איגוד המסעדות. ההנחה הרווחת היא, התרסנו בפניו, כי במשך שנים גבו במסעדות מחירים מופרזים על מנות וכעת, כאשר נהיה קשה, המסעדנים מתבכיינים על מר גורלם. גביתם בעבר 60 שקל על סלט, חסכתם ליום גשום, לא?

"ההנחה הזו שגויה מן היסוד", משיב ברמן, "רק אחוזים בודדים מהמסעדנים, ככלל והיזמים בענף בפרט, צברו הון שמאפשר להם לצלוח את התקופה הזו. התדמית הנוצצת של המסעדנים מטעה. הרוב הגורף לא יצליח לקום מההריסות מבלי שהמדינה תושיט סיוע מאסיבי מכפי שניתן עד כה, ויפה שעה אחת קודם. בקרוב זה יהיה מאוחר מדי. לגבי עלויות הסלט - מחירי המנות שלנו נקבעים על פי עלות שכר הדירה באזורים הגאוגרפים השונים, עלות כוח אדם, חומרי גלם, רגולציה מכבידה ומיסוי עירוני כבד. בסופו של דבר, לאחר שיקלול כל הפרמטרים, המסעדן נשאר עם רוחיות מינימלית בשיעור חד ספרתי של אחוזים. הסיפור הזה על סלט שנמכר ב-60 ומשאיר בכיס של המסעדן 50 שקלים, הוא לא יותר מאשר צ'יזבט.