בשנת 2017 נחקק החוק להגברת התחרות ולצמצום הריכוזיות בשוק הבנקאות בישראל (הידוע בשם- "חוק שטרום"), במסגרתו נקבע, בין היתר, כי על הבנקים הגדולים (לאומי ופועלים) לצמצמם את המסגרות בכרטיסי האשראי ללקוחותיהם ב-50% וכי לא תופחת מסגרת אשראי של לקוח לסכום נמוך מ-5,000 שקלים חדשים רק בשל הוראות חוק זה, וזאת על מנת לבסס גורמי אשראי חדשים בשוק , בין היתר באמצעות הפרדת חברות כרטיסי האשראי מהבנקים הגדולים.
אין ספק כי המחוקק לא צפה במועד חקיקת החוק את משבר הקורונה, אשר טרף את הקלפים ופגע בחוסנם הכלכלי של מרבית משקי הבית והעסקים בישראל, ולכן מבורכת ככל שתהיה מטרת החוק לעודד תחרותיות בשוק הבנקאות, הרי שהעיתוי ליישומה אינו סביר.
ואכן, במתווה פשרה שגיבשו בנק ישראל ומשרד האוצר, בצל משבר הקורונה וחוסר היציבות המאפיין תקופה זו, אישרה ועדת הכלכלה "הקלות" מסויימות לפיהן בתקופה מוגבלת של שנה יחוייבו הבנקים לצמצם את מסגרות כרטיסי האשראי ב-45% במקום ב-50% וכן כי בחישוב סך מסגרות האשראי כאמור, יובאו בחשבון מסגרות אשראי של לקוחות הבנק הגבוהות מ-7,500 שקלים חדשים במקום מ-5,000 שקלים חדשים כקבוע היום.
מהלך צמצום המסגרות עתיד להיכנס לתוקף בינואר 2021.
המסגרת בכרטיס האשראי עליה מסתמך אדם, בניהול ענייניו הכספיים, חשובה וחיונית לניהול תזרימו הכספי והדברים מתחזקים שבעתיים בעיתות של מצוקה כלכלית וקושי תזרימי זמני. ביטולה או צמצומה החד צדדי של מסגרת כרטיס האשראי, בפרט בתקופת משבר נגיף הקורונה, עלולה להכביד על הלקוחות, בפרט על אלו המצויים בקשיים כלכליים ונאלצים לנצל את מסגרות האשראי השונות באופן מקסימלי על מנת לשרוד תקופה מאתגרת זו.
מסגרת האשראי מייצגת את הסכום הגבוה ביותר בו ניתן לבצע רכישות עם כרטיס האשראי והיא נקבעת על פי שיקולים של מתן אשראי, לפי נתוני הלקוח ובהתאם להתנהלותו ההפיננסית, יכולתו לעמוד בהחזר התשלומים תוך שקלול הכנסותיו, הוצאותיו, התחייבויותיו ונתוניו. כשמדובר בלקוח ללא בעיות מיוחדות, עם צמצום מסגרת כרטיס האשראי בבנק, יוכל הלה לפנות לגורמים חוץ בנקאיים ולבקש כרטיס חוץ בנקאי, על מנת להשלים את ה"פער" שנוצר עקב הצמצום וסביר להניח כי אף ירוויח מחיזורי חברות האשראי החוץ בנקאי.
הצמצום עלול לפגוע דווקא באוכלוסיות החלשות, אשר, פוטרו, הוצאו לחל"ת או ספגו ירידה משמעותית בהכנסותיהם מכל סיבה אחרת ואינם במיטבם מבחינה כספית, לקוחות אלו עלולים לקבל מחברות האשראי סירוב לבקשתן לקבלת כרטיס אשראי חדש או התניית הנפקת הכרטיס בהלוואות מיותרות ובריביות גבוהות.
העיתוי של יישום החוק בשיאו של משבר הקורונה מציב בפני לקוחות רבים אתגרים לא קלים- מה יעשו לקוחות שביצעו רכישות בתשלומים בהסתמכם על מסגרת האשראי המאושרת להם וזו תקוצץ באופן חד צדדי? האם חברות האשראי יחוייבו להנפיק ללקוחות חדשים כרטיסי אשראי עם מסגרת שתגשר על הפער שנוצר? האם תוטל מגבלה כלשהי על חברות האשראי החוץ בנקאיות לעניין תוספת הריבית שיאלצו לשלם בעקבות צמצום מסגרותיהם בבנק?
שאלות אלו ואחרות נותרו ללא התייחסות והשלכותיהן על הלקוחות, ובפרט על אלו שמצויים בקשיים ממילא, עלולות להיות הרות גורל במיוחד נוכח המשבר אליו נקלעו רבים בימים אלו.
עו"ד גלעד נרקיס הוא מומחה להתמודדות מול המערכת הבנקאית