משבר הקורונה לא פסח על אף אחד. בדרך זו או אחרת כולם נפגעו. אם בריאותית, כלכלית, או נפשית. אין ספק שאם מתייחסים לאוכלוסיות ספציפיות מעבר לרמה הפרטנית, ניתן לומר שאוכלוסיות הסטודנטים נפגעה מהקורונה בצורה קשה במיוחד. הסטודנטים בראש ובראשונה נפגעו בהיבט החברתי - כבר אין לימודים בקמפוס, האווירה הסטודנטיאלית המיוחדת כל כך המאפיינת את השנים האלו ברמה משמעותית אינה קיימת. מעבר לכך ברמה הלימודית ברור שלא כל אחד יכול ללמוד בזום, זה לא מתאים לכולם. סטודנטים רבים מרגישים קושי לימודי ואף נדרשים לפעמים לחזור על קורסים מה שכמובן עולה גם כסף נוסף.
גם מהזווית הכלכלית לסטודנטים לא קל. הרבה עבודות "סטודנטיאליות" כמו מלצרות למשל לא קיימות בחודשים האחרונים, משרות צומצמו וצעירים הוצאו לחל"ת, אלו שלא מצאו עבודה מראש בוודאי מתקשים למצוא זאת עכשיו ודמי האבטלה לצעירים - גם הם לא ממש בנמצא. מעבר לכך, ברור שגם אלו שבשגרה זוכים לגב כלכלי, עומדים בפני מציאות שגם ההורים מתקשים לתמוך.
מנתוני בנק ישראל עולה בבירור הפגיעה החזקה של משבר הקורונה במעמד הבינוני-נמוך. לפי הנתונים, שיעור המועסקים בשנת 2020 בקרב העשירון התשיעי והעשירון העליון עמד על 91%-97% משיעורם בשנת 2019, וזאת לעומת שיעור של 62%-71% בעשירוני הביניים 4-6. "העובדה המצערת הזו בהכרח משפיעה גם על סטודנטים בעיקר מאוכלוסיות מוחלשות. לשם כך, קרן אייסף לחינוך יצאה בקמפיין גיוס תרומות על מנת לסייע לסטודנטים הן בהיבט הכלכלי והן בהיבט הרגשי/נפשי. התרומות מיועדות למימון ציוד ללימודים מרחוק, סיוע בשכר דירה ואפילו סדנאות רגשיות להתמודדות עם המתח הנפשי בו רבים נמצאים", אומר מנכ"ל הקרן תומר סמרקנדי.
אירנה ריקיטה לומדת ביולוגיה בטכניון, שנה א'. אירנה בודדה בארץ לאחר שעלתה לישראל במסגרת תכנית נעלה לפני 7 שנים. "מאד קשה להתחיל מסגרת חדשה בחוסר וודאות כזה. אנחנו מנותקים מהכול. אמנם יש קבוצת וואטסאפ אבל לא לכולם מתאים סוג כזה של תקשורת והרבה מרגישים בודדים. מעבר לכך, בגלל הניתוק אנחנו הרבה פעמים מפספסים פעילויות או מידע חשוב לגבי אירועים/חופשות וכד'. אני ממש מחכה שהלימודים בזום יסתיימו ונוכל להגיע לקמפוס ולחוות את החיים הסטודנטיאליים כמו שצריך".
אירנה מספרת שהקורונה פגעה משמעותית בהיבט הכלכלי. "בסגר הראשון יצאתי לחל"ת וזה פגע בחסכונות שלי בצורה משמעותית. החסכונות היו מיועדים לתשלום שכר לימוד וזה יצר לי בעיה גדולה".
שירלי רויטבורד, בת 24 היא סטודנטית שנה א' ללימודי מזרח אסיה ועסקים, באוניברסיטת חיפה. "הייתי חיילת בודדה וגם היום אין לי גב כלכלי. למדתי להסתדר לבד, אבל תקופת הקורונה הכניסה אותנו למציאות חדשה שלא ציפינו לה. לא קל לי באופן אישי להתרגל ללימודים בזום. אני לא בן אדם שצורך מסכים שעות רבות ולא צופה בסדרות כל היום. כל עניין המסך קשה לי. אם נוסיף לזה את העובדה שאנחנו לא נפגשים בכלל עם החברים ללימודים והמסגרת החברתית הפכה לבודדת לחלוטין, זה בהחלט יוצר קושי שלא חלמנו עליו כשציפינו לתקופת הלימודים בהתרגשות. אני, למשל, לומדת סינית במסגרת הלימודים ובכל שנה יש קבוצות שנפגשות באופן קבוע לשוחח ולתרגל את השפה. היום זה לא קיים.
"הכול השתנה ולא לטובה. אנחנו לפני תקופת מבחנים והספרייה סגרה את שעריה. איך אני אמורה ללמוד עם כל החומר העיוני חסום בפניי? אנחנו כל הזמן בחוסר וודאות עם ההנחיות המשתנות ואין לנו מושג איך המבחנים ייראו בעוד חודש ולמה עלינו לצפות". גם בפן הכלכלי שירלי מעידה על קשיים. "כדי לא לשלם שכר דירה אני לוקחת חלק בפרויקט 'כאן גרים', במסגרתו אני גרה אצל קשישה בת 91 ועוזרת לה בכל מטלות הבית והקניות. רק בזכות זה אני יכולה כעת לא לעבוד להתמקד בלימודים ובעומס הרב".
גם עדן דוידוב, סטודנטית שנה א' לתקשורת במכללת ספיר, מעידה על קשיים. "מאד קשה למצוא עבודה בתקופה הזו ובטח לסטודנטים המוגבלים ממילא בשעות. אם פעם התשובה לזה הייתה מלצרות, היום זה לא אפשרי. מעבר לזה מאד קשה לי בהיבט החברתי. לא פוגשים את המרצים או את החברים ללימודים. דווקט עם הזום לי יחסית פחות קשה אבל אני רואה חברים שלי שממש מתקשים וזה פוגע בסופו של דבר בלימודים ובכל החוויה".
תומר סמרקנדי, מנכ"ל קרן אייסף: "קמפיין הגיוס נועד לסייע לסטודנטים והסטודנטיות שלנו להתמודד עם הקשיים הרבים שהם חווים. קשיים כלכליים, רגשיים וכמובן לימודיים. חשוב להבין שצורת הלימוד בזום אינה מתאימה לכל אחד וקשה לשמור על קשב בזום. מעבר לכך הקושי במציאת עבודה וחוסר היכולת להתפרנס מקשה מאד על סטודנטים רבים ובעיקר סטודנטים מקבוצות לא מבוססות שאין להם גב כלכלי. סטודנט ללא תמיכה כלכלית מתכנן את תקופת הלימודים בהתאם ליכולת שלו לעבוד וכעת הכול קרס. רבים עזבו את המעונות או הדירות ששכרו וחזרו לבית ההורים, לעיתים קרובות ללא מחשב, תשתית אינטרנט מספקת או פינה שקטה ללמוד. אנו פועלים בזכות תורמים ושותפים טובים לספק מחשבים ניידים לאלו שאין להם, סטיק אינטרנטי וסדנאות להפגת לחץ והתמודדות רגשית אבל מדובר בהוצאה עצומה וזה לא פשוט לתת מענה לכולם. חשוב שהממשלה והמועצה להשכלה גבוהה יתנו תשומת הלב יתרה לנושא זה אחרת נמצא את עצמנו עם נשירה גבוהה ממוסדות אקדמיים, מה שכמובן יפגע בדור העתיד של ישראל ובתעסוקה לטווח הרחוק".