סקירה שבועית: מנסים להדביק את הקצב

• ישראל מובילה בשיעור המתחסנים מכלל האוכלוסייה בעולם. מספר הנדבקים החדשים המשיך לעלות חרף הסגר, ולכן יתכן שנראה בימים הקרובים הידוק והגבלות נוספות.
• בהנחה שהחיסונים יהיו אפקטיביים ולא יתפתחו זנים של קורונה שעמידים בפני החיסון, רוב המגבלות על הפעילות הכלכלית יוסרו במחצית השנייה של השנה. אנו צופים צמיחה בשיעור של כ-4.5% השנה ב-2021.
• סיכון האינפלציה בעולם עולה, אבל בישראל הייסוף בשער השקל מקזז חלק ניכר מההשפעות של עליות המחירים בעולם. אנו מותירים את תחזית האינפלציה ל-12 החודשים הקרובים על רמה של 0.5%.
• בנק ישראל מאותת שהריבית הנמוכה היא כאן להישאר תקופה ארוכה.
• אנו מעריכים כי החלק הקצר של עקום התשואות ימשיך להיות מושפע מהצהרות הבנקים המרכזיים, אך ככל שהגירעונות יוותרו גבוהים, תפיסת הסיכון העתידי תביא להיתללות של עקומי התשואות.

כמיליון איש התחסנו כבר, וישראל מובילה בשיעור המתחסנים מכלל האוכלוסייה בעולם. בד בבד מספר הנדבקים החדשים המשיך לעלות חרף הסגר, ולכן יתכן שנראה בימים הקרובים הידוק והגבלות נוספות. רמת הציות לסגרים יורדת עם הזמן - מדדי הניידות של גוגל לדוגמה מראים שבשבוע שעבר חלה ירידה ברמת הניידות לעומת שבוע קודם, ובעיקר למסחר ונופש, אך רמת הניידות נותרה גבוהה ביחס לסגרים הקודמים. הירידה בניידות למקומות עבודה בעקבות הסגר הנוכחי הייתה נמוכה, זו בין השאר בגלל שהותרה פעילות של ענפים שאינם כוללים קבלת קהל. אנו מעריכים, לפיכך, שהנזקים במונחי אובדן תוצר בסגר הנוכחי נמוכים במידה ניכרת לעומת הסגרים הקודמים.

הרבעון הרביעי הושפע אמנם מהסגר בחגים בראשיתו ומהסגר השלישי בסופו, אבל האינדיקטורים הכלכליים עד כה מפתיעים לחיוב. בנובמבר המכירות בכרטיסי אשראי עלו ב-10.4% לעומת חודש קודם וב-6.8% לעומת אוקטובר שנה שעברה. יצוא שירותי ההיי-טק באוקטובר היה גבוה ב-22% לעומת שנה שעברה. למרות הסגרים שאפיינו את הרבעון הרביעי, התוצר לא התכווץ במידה ניכרת, אם בכלל. בסיכום שנתי התכווצות התוצר צפויה לעמוד על 3.0% עד 3.5%.

בהנחה שהחיסונים יהיו אפקטיביים ולא יתפתחו זנים של קורונה שעמידים בפני החיסון, רוב המגבלות על הפעילות הכלכלית יוסרו במחצית השנייה של השנה. יוותרו מגבלות על נסיעות לחו"ל, שכן קצב ההתחסנות שם איטי יותר. הצמיחה בשנת 2021 צפויה להיות גבוהה ביחס ל- 2020 בעיקר בגלל בסיס ההשוואה הנמוך. אנו מעריכים כי רמת התוצר לנפש בשנת 2021 עדיין תהיה נמוכה באופן ניכר לעומת זו של שנת 2019 (האוכלוסייה גדלה בכ-4% בין התקופות). במקביל לפתיחת המשק הממשלה החדשה שתקום תחל כנראה לצמצם את תשלומי העברה לציבור, וגם לזה תהיה השפעה ממתנת על הצמיחה השנה. אנו צופים צמיחה בשיעור של כ- 4.5% השנה.

סיכון האינפלציה בעולם עולה, אבל בישראל הייסוף בשער השקל מקזז חלק ניכר מההשפעות של עליות המחירים בעולם. מחירי הסחורות החקלאיות עלו בחודש דצמבר בשיעור חד של 8% ובשנת 2020 כולה ב-18%. בישראל מחיר הקמח צפוי לכן לעלות בתחילת 2021, ובהמשך הדרך נראה כנראה התייקרויות במחירי חומרי גלם נוספים. העלייה במחירי הסחורות החקלאיות משפיעה יותר על האינפלציה במדינות המתפתחות, בהן המזון הבסיסי מהווה משקל גבוה מסל הצריכה. בישראל הסעיפים בעלי המשקל הגדול הם תחבורה ותקשורת ודיור, ולכן ההשפעה על המדד לא צפויה להיות גבוהה. אנו מותירים את תחזית האינפלציה ל-12 החודשים הקרובים על רמה של 0.5%, למרות הייסוף בשער השקל, וזאת בשל עלייה בסביבת האינפלציה העולמית.

הריבית האפסית הולכת להישאר עמנו תקופה ארוכה. נגיד בנק ישראל העריך בוועידת התחזיות של כלכליסט בשבוע שהריבית תיוותר נמוכה לאורך זמן בישראל ובעולם. להערכתנו ייקח עוד זמן רב עד שהאינפלציה תחזור להיות שיקול בהחלטת הריבית בישראל, וסביר שזה לא יקרה לפני ארה"ב, שם לחצי האינפלציה עלו. יש באמירה הזו לרמוז שגם אם האינפלציה תעלה בעוד שנה ותתקרב למרכז תחום היעד, החלטות הריבית ייקחו בחשבון גם את תקופת האינפלציה הנמוכה מהעבר. תחת המדיניות הזו הריביות הריאליות ילכו ויהיו שליליות יותר.

האם ריבית בנק ישראל נמוכה לאורך (lower for longer) מבטיחה גם עקום תשואות שטוח לאורך זמן? ההכוונה של הבנק המרכזי היא כנראה הגורם בעלת ההשפעה המשמעותית על עקום התשואות, ונכון להיום שיפוע העקום לא מגלם העלאת ריבית עד אמצע שנת 2020, כלומר שנה וחצי מהיום, ולאחר מכן ריבית של 0.5% בשנת 2023. יחד עם זאת, שיפוע העקום עשוי להיות מושפע גם מגורמים כמו העדפות נזילות (liquidity preference), ואלו יכולות להיות תלויות בתפיסת הסיכון של השחקנים בשוק, ומגורמים כמו צרכי המימון של הממשלה והדפסות הכסף של הבנק המרכזי. אנו מעריכים כי החלק הקצר של עקום התשואות ימשיך להיות מושפע מהצהרות הבנקים המרכזיים, אך ככל שהגירעונות יוותרו גבוהים, תפיסת הסיכון העתידי תביא להיתללות של עקומי התשואות.

עם תחילת שנת 2021, העולם ממתין בדריכות להתרחבות של מבצע חיסוני הקורונה, בעוד מספר הנדבקים מוסיף לגדול ומדינות רבות מחריפות את הסגרים. למרות העלייה החדה במספר הנדבקים שוקי המניות רשמו סיום מוצלח יחסית לשנת 2020, תוך שונות גבוהה בין המדדים במדינות השונות. ההרחבות המוניטריות של הבנקים המרכזיים ממשיכות להעלות את מחירי הנכסים הפיננסיים, הביטקוין סגר את השנה בשיא חדש של 34 אלף דולר, מחירי הסחורות החקלאיות עלו ב-8% בחודש וגם מחירי הנדל"ן בארה"ב עלו ב-8% בשנה האחרונה. הבנקים המרכזיים דבקים ביעדי האינפלציה, וכל עוד לא נראה זליגה ממחירי הנכסים לאינפלציה שנמדדת במדדי מחירים לצרכן, נמשיך לראות את מחירי הנכסים עולים.

סיום מוצלח של שנת 2020 בשווקים הפיננסיים. בשבוע האחרון מדדי מניות רבים רשמו שיאים חדשים וחלקם סיימו את שנת 2020 עם עליה שנתית גבוהה. בארה"ב, מדד הנסדק הוביל עם עלייה שנתית של 43% ואחריו מדד הראסל 2000 עם עלייה של 19%. מדד ה-S&P500 עלה 16% והדאו ג'ונס רשם עלייה של כמעט 7%. באירופה נרשמה שונות גבוהה יחסית של ביצועי השווקים. מדד הדאקס בגרמניה עלה ב- 3.6%, בעוד מדדי המניות של ספרד, צרפת, ואיטליה רשמו ירידות של 16%, 8%, ו-6% בהתאמה. מדד היורוסטוקס 50 ירד ב-5%. באנגליה, על רקע השפעות הקורונה ואי-הוודאות לגבי אופן ביצוע הברקזיט מדד ה-FTSE ירד ב-15%. שנת 2020 הייתה טובה בשוק המניות ביפן, ומדד הניקיי עלה 16%. מדד השווקים המתעוררים עלה ב-17% במונחים דולרים. השווקים המובילים היו דרום קוריאה, סין, טייוואן, והודו. בשוק המט"ח העולמי, הדולר ירד ב-8.7% ביחס לאירו וב- 6.8% ביחס לסל של מטבעות. באשר לסחורות, הזהב רשם עלייה שנתית של 20%, הכסף עלה 45%, מדד הסחורות החקלאיות עלה ב- 18%, ומחיר חבית נפט מסוג ברנט ירד ב-25%.

לקראת הכרעה על הרוב בסנאט בארה"ב. ביום שלישי הקרוב יתקיימו במדינת ג'ורג'יה בחירות חוזרות לשני מקומות בסנאט. בתקופת הממשל של דונלד טראמפ, מפלגתו הרפובליקנית שלטה ברוב בסנאט, בזמן שלמפלגה הדמוקרטית היה רוב בבית הנבחרים. על פי תוצאות הבחירות שהתקיימו בנובמבר האחרון, ממשל הנשיא החדש ג'ו ביידן יפגוש בית נבחרים שימשיך להיות מונהג על ידי רוב של מפלגתו הדמוקרטית, אולם המצב בסנאט יוכרע, כאמור, בבחירות הקרובות במדינת ג'ורג'יה. אם יישמר הרוב הרפובליקני בסנאט, הדבר עלול לבלום יוזמות של ביידן להעלאות מסים, אם יהיו כאלה. מאידך, הכרעה לטובת רוב דמוקרטי בסנאט תאפשר לביידן להעביר הרבה יותר יוזמות, ועלולה להוביל לירדות בשווקים כתוצאה מהחשש להעלאת מסים.

משבר הקורונה לא פגע בשוק הדיור בארה"ב. בסיכום 12 החודשים שמסתיימים באוקטובר עלו מחירי הדירות בארה"ב, על פי מדד קייס שילר, בשיעור של 8.4%. עליית המחירים לוותה בעלייה במספר העסקאות. נכון לנובמבר 2020 המכירות של דירות חדשות עלו ב-21% לעומת נובמבר 2019, ומכירות דירות קיימות עלו בשיעור דומה.

מתיחות בין ארה"ב לסין כתוצאה מהחלטת בורסת ניו יורק, ה- ,NYSE למחוק מהמסחר שלוש חברות סיניות גדולות. מדובר ביישום של החלטת הממשל האמריקני לאסור מסחר בארה"ב על חברות סיניות המספקות מוצרים ושרותים לצבא ולמערכת ההגנה והמודיעין בסין. הודעת הבורסה בניו-יורק מתייחסת לשלוש חברות מובילות בתחום התקשורת: China Mobile, China Telecom ו- China Unicom. נציין שחברות אלה ימשיכו להיסחר בבורסת הונג קונג. בסוף השבוע ממשלת סין הודיעה שהיא מגנה את ההחלטה הזאת והיא תבחר בקרוב מה תהיה התגובה שלה.

בטרם הגיע ג'ו ביידן לבית הלבן, ויתכן שבתזמון בעל משמעות תדמיתית, האיחוד האירופי וסין הגיעו להסכם המסדיר את ההשקעות הבינלאומיות בין הצדדים. ההסכם מסיים שבע שנים של שיחות בין הצדדים. מטרת ההסכם היא להקל על חברות אירופיות להשקיע ולקיים עסקים בסין וההיפך לגבי חברות סיניות באירופה. במסגרת ההסכם, סין תבטל את הדרישה מחברות זרות המשקיעות בשטחה לפתוח בפניה את התשתית הטכנולוגית באמצעותה הן עובדות. במקביל, תוגבר השקיפות של כל צד כלפי השני לגבי הסובסידיות הקיימות על הייצור המקומי.