בעיצומה של תקופה בה שווי הביטקוין ממשיך לשבור שיאים ולנפץ תקרות זכוכית, עוד ועוד ישראלים מחפשים את הנתיב המהיר להצטרף לחגיגה, וליהנות מהגידול המהיר בערך המטבע הווירטואלי - שהשבוע כבר חצה את רף ה-30,000 דולר והיום כבר הגיע ל-34 אלף דולר.
מה ששחקנים חדשים בשוק המטבעות הווירטואליים ('שוק הקריפטו') לא תמיד מודעים אליו, זו העובדה כי למרות שבעולם העסקי והזירה הווירטואלית נהוג להתייחס אל הביטקוין ודומיו כאל מטבעות לכל דבר ועניין, הרי שמבחינת מדינת ישראל הביטקוין כלל אינו נחשב למטבע, כמו למשל הדולר ומטבעות חוץ (מט"ח) אחרים. מבחינת דיני המס הוא נחשב ל"נכס". ככזה, חלים עליו כללים שכל מי שמעוניין לסחור בביטקוין חייב להכיר.
ההשלכה המרכזית הנובעת מכך שהביטקוין אינו נחשב למטבע מבחינתה של רשות המסים - שאף קיבלה חיזוק לכך מבית-משפט - היא שהמס שיש לשלם בישראל על הרווחים ממכירתו הם באותו שיעור מס רווח הון שיש לשלם על כל מימוש נכס, קרי 25% מהרווח. אלא אם מדובר בעסק ואז מדובר בהכנסה עסקית.
כלומר, אם רכשתם ביטקוין במחיר מסוים, ומאוחר יותר מכרתם אותו ברווח- יהיה עליכם לשלם מס בגובה 25% מההפרש בין שער המכירה לשער הקניה. זאת, בעוד שפעולה דומה שהייתם עושים עם הדולר למשל, שלא במסגרת פעילות עסקית, לא הייתה מחייבת אתכם בתשלום מס כלשהו בשל פטור ממס על מימוש הפרשי שער במט"ח.
בסיטואציות מסוימות, העובדה כי מדובר בנכס מבחינתה של רשות המסים יכולה גם לעבוד לטובת מי שהשקיע בביטקוין. כך, במקרה של ירידה בערך המטבע ומכירתו בהפסד, יוכל המוכר לקזז את הפסדו אל מול רווחי הון מהשקעות הון אחרות שביצע, ולהפחית את שיעור המס שהוא נדרש לשלם באותה שנה.
כדי להימנע מסיבוכים העלולים לנבוע מזרועה הארוכה של רשות המסים, כדאי לדווח על כל עסקה בביטקוין (מכירתו, קניית שירותים או מוצרים באמצעותו, קבלת תשלום באמצעותו וכיו"ב) במסגרת הדיווח השנתי למס הכנסה. בימים אלה מתרבים הדיווחים על פניות שמבצעת רשות המסים למי שלא דיווחו כי ביצעו עסקאות כאלה, מה שכמובן עלול לגרור עמו קנסות ועונשים נוספים.
השלכה חשובה נוספת הנובעת מכך שהביטקוין אינו נחשב למטבע בישראל, נוגעת להעדר תחולתו עליו של חוק צמצום השימוש במזומן. החוק שנכנס לחיינו לפני כשנתיים ומבקש למגר את תופעת ההון השחור בישראל, קובע כי ניתן לשלם במזומן על עסקאות שמבצעים עם עסק רק עד תקרה של 11,000 שקל, ובמקרה של עסקאות שלא עם עסק עד 50,000 שקל.
אלא שמכיוון שהביטקוין לא נחשב ל"מזומן" מבחינתה של רשות המסים שגם אחראית על אכיפת החוק, עסקאות למכירת או קניית סחורות באמצעות ביטקוין יכולות להמשיך ולהתבצע ללא כל מגבלה. מעבר לכל אלה, חשוב גם לשים לב לנוקשות המסורתית של הבנקים בישראל שמסרבים לאפשר ללקוחותיהם לעשות שימוש בכסף שחסכו לשם קנייה או מימוש של מטבעות וירטואליים.
הרתיעה של הבנקים מעסקאות לרכישת ומימוש כספים שמקורם בביטקוין ובמטבעות קריפטוגרפיים, הגם שאלה נחשבות לחוקיות לחלוטין בישראל, קשורה לכאורה לכללים המחמירים החלים עליהם מכוח חוק איסור הלבנת הון. בסופו של יום, הבנקים גם חוששים מתחרות, כיוון ששוק הקריפטו מתנהל מחוץ לבנק למעט בממשקים של כניסה ויציאת הכסף (קריפטו/פיאט).
בסיכומו של דבר, כל מי שחפץ לנצל את ההזדמנויות שמביא איתו שוק הקריפטו בכלל והביטקוין בפרט, צריך לקחת בחשבון כי מדובר בייצור כלאיים שהגופים המוסדיים בישראל עדיין לא יודעים איך לעכל עד הסוף, ולהיות ער לכל הכללים הלא טריוויאליים החלים ביחס אליו - מצד אחד רשות המסים רוצה את המס שלה, ומצד שני, הבנקים מקשים על העברת כספים שמקורם בקריפטו, אפילו לצורך תשלום המס לרשות המסים.
הכותב הוא ממשרד גולדמן ושות', מומחה למיסוי ואיסור הלבנת הון ויו"ר (משותף) בוועדת איסור הלבנת הון בלשכת עורכי הדין