2020 הייתה שנה לא פשוטה, וכשיצאה כולם שיגרו לה שלל "ברכות" עסיסיות. אבל האם זה אומר ש-2021 תהיה בהכרח טובה יותר? לא כולם חושבים כך. יש מנכ"לים שחושבים שלפני שיהיה פה יותר טוב, ימשיך להיות פה הרבה, הרבה פחות טוב.
אלי כהן, מנכ"ל פתחון לב
"שנת 2021 צופה פגיעה חסרת תקדים בתרומות לעמותות הסיוע אשר יגיעו מגופים מסחריים ואנשים פרטיים. ההערכה של עמותות הסיוע היא ירידה של 20%-40% בתרומות לאורך השנה הנוכחית. חברת ציבוריות גדולות נהגו לתרום באורח קבע ולחלק את עודפיהן למען מבקשי הסיוע, ע"י "שמירת" תקציב חברתי המועבר לתרומה.
"נוכח משבר הקורונה, אשר הדיר שינה מעיני כל מנכ"ל, איש עסקים ויזמים - הפגיעה בעסקים הגדולים הובילו באופן מידי לקיצוץ מסיבי ונרחב בתרומות העתידיות. תקציב התרומה הוא הראשון להיחתך. השנה, בשל מגפת הקורונה וגל ההפסדים במשק - לא יהיה לאותן החברות הגדולות והחזקות אקסטרה כסף לתרומה. התחזית המדאיגה מקבילה גם בנוגע לתרומות שיגיעו מצד אנשים פרטיים.
"ברגע שתשלומי החל"ת יפסיקו ושאנשים יבינו שהם בעצמם במלחמת הישרדות יום יומית - הם ישמרו כל שקל וכך תיווצר פגיעה גדולה בעמותות הסיוע, אשר נתמכות ונסמכות במרבית התקציב על תרומות בלבד. בשנת 2021 הקורונה אולי תחלוף מהעולם, אך האם בעקבות השלכותיה עמותות הסיוע עומדות בפני פגיעה קשה?"
עו"ד חיות גרינברג, המתמחה בניהול משברים, הבראת חברות וחדלות פירעון
"התחזית לשנת 2021 לא אופטימית בלשון המעטה. אנו צפויים לראות בשנת הקרובה צונאמי של הגשת בקשות להליכי חדלות פירעון לחברות ויחידים. משבר הקורונה אמנם טלטל את כל המשק הישראלי אבל הכלכלה הישראלית הגיעה לקורונה כשהיא כבר חולה, מכורה לנטילת אשראי. רבים פתחו ופותחים עסקים ללא חשיבה כלכלית ועסקית מספקת ושקולה לפני כן.
"לפי משרד המשפטים, ברבעון הראשון של שנת 2019 הוגשו 4,401 בקשות פשיטות רגל, וברבעון הראשון השנה (לפני פרוץ משבר הקורונה ולאחר כניסת חוק חדלות הפירעון החדש לתוקף) הוגשו 6,286 בקשות - עלייה של 42% במספר בקשות פשיטת הרגל. משבר הקורונה גרם לקריסה, שסביר להניח כי הייתה מגיעה בלאו הכי. בעלי עסקים חשבו שיוכלו לכסות על ההפסדים בתקופת החגים, לקחו עוד הלוואות, דחו תשלומים לספקים וחלקם אף לא העביר תשלומים כחוק לעובדים. הם במהרה גילו כי ההכנסות בתקופת החגים כיסתה כרבע מההוצאות (תלוי בסוג העסק).
"ההלוואות שבעלי עסקים לקחו, היו במידה רבה בעידוד המדינה והמערכת הבנקאית שהעמידה קרן הלוואות בערבות מדינה לעסקים קטנים ובינוניים. אלו טשטשו את הנזקים וההפסדים, בעלי העסקים לא הרגישו את הנזק בתזרים המזומנים באופן מלא, נכנסו לסחרור כלכלי ורק דחו את הקץ הידוע מראש - פשיטת רגל. ההלוואות בערבות המדינה רק העמיקו את בור החובות שעשרות אלפי עסקים נפלו אליו.
בסוף חודש נובמבר האחרון פרסם משרד המשפטים כי נרשמה עלייה של 41% במספר בקשות פשיטות הרגל שהוגשו בשנת 2020 עד אמצע נובמבר לעומת התקופה המקבילה בשנת 2019. התוצאה הצפויה שהיא שבשליש הראשון של שנת 2021 נראה גל גדול מאין כמותו של בקשות להליכי חדלות פרעון.
"המספרים צפויים לעלות בקצב מסחרר גם לאור העובדה שמוסד "איחוד תיקים" בהוצאה לפועל עבר מן העולם עם כניסת חוק חדלות פירעון לתוקף בחודש 09/2019 ולפיכך, כמות הפונים (המאוחדת) להליכי חדלות פירעון צפויה לגדול משמעותית בסמוך לפעולות הגביה שינקטו הבנקים או הנושים השונים. חדלות פרעון חייבת להיות המוצא האחרון עבור בעל עסק, במובן הזה, לשם הבראת המשק כולו, טוב יהיה אם עסקים שלא יודעים להתנהל עם משבר גדול יסגרו. עסק בריא צריך לדעת ולהכין את עצמו ליום גשום, להתמודד עם משברים גדולים וקטנים כאחד. נראה שפתרון ראוי שעשוי למנוע או להקטין את כדור השלג או ליישר במעט את המדרון הוא מתן הקלות בהסדרים מול הגופים הבנקאיים באופן כזה שהמאמץ להימנע מהליכי חדלות פרעון יהיה משותף".
נירה צימלס, מנכ"לית ארגון בעצמי, הפועל בקרב אוכלוסיות מעוטות הזדמנויות
"בימים אלו אנו רואים את האור בקצה המנהרה של משבר הקורונה בהיבט הבריאותי וברור שבתוך כמה חודשים מדינת ישראל תהיה במקום אחר מבחינה רפואית, לאור התקדמות מבצע החיסונים. לעומת זאת, במישור הכלכלי ובעולם התעסוקה, הסגר השלישי צפוי להוסיף עשרות אלפים נוספים למעגל האבטלה והחל"ת ולהערים קשיים כלכליים נוספים על בעלי העסקים.
"המשבר הכלכלי והתעסוקתי ילווה אותנו לכל אורך 2021 והוא עוד רחוק מסיום. מחקרים מעידים שאוכלוסיות מעוטות הזדמנויות ומגזריות הם הראשונים שנפגעו והאחרונים שיצאו מהמשבר, דבר שעלול להימשך 3-5 שנים. מיעוט וסוג המשרות הצפוי בשנים הבאות מחייב השלמת פערי דיגיטציה ומיומנויות ורכישת מקצוע חדש דווקא אצל האוכלוסיות המוחלשות, כדי שיוכלו להתמודד על אותן המשרות. לצד זה, רבים ממחפשי העבודה מעדיפים לשבת בבית ולקבל דמי אבטלה, במקום לחפש משרות כעת ולעשות מאמצים להתפתח מקצועית ולהכין את עצמם לעבודה. רבים מהם לא רואים את המחיר שהם עלולים לשלם, כאשר בקיץ 21' כשתסתיים האפשרות לקבלת דמי אבטלה, התחרות על המשרות הפנויות תהיה גדולה מאוד והסיכויים למציאת עבודה יהיו קטנים. יש פה גם היבט רגשי - אנחנו יודעים, שככל שאנשים מתרחקים משוק העבודה, הם מתקשים הרבה יותר לחזור לעבוד. אני מפצירה במחפשי העבודה 'צאו עכשיו לעבוד, אל תחכו לסיום קבלת דמי האבטלה!'.
"אני קוראת למדינה ולמשק 'לתת כתף' לעולם התעסוקה ב-2021 ע"י ייצור הכשרות מקצועיות נוספות, תגמול מעסיקים שמחזירים עובדים, ועידוד ציבור מחפשי העבודה לצאת להסבות מקצועיות וחיפוש עבודה. חייבים לפתוח אפשרויות והכשרות נוספות כדי לייצר אופק יציאה מהמשבר ותקווה למשק הישראלי, גם בפריפריה הגאוגרפית והחברתית.
"לסיכום, האחריות על בניית חוסן וחזרה למעגל העבודה תלויה בחברה כולה: ממשלה, רשויות מקומיות, מעסיקים והפרט עצמו. על כולם להשקיע כעת בפיתוח וחיזוק ההון האנושי. אני צופה שבניגוד לתחומים האחרים, המשבר התעסוקתי הוא האחרון שייפתר ובקצב איטי הרבה יותר. המספרים ירדו בהמשך השנה, ככל שהמשק יפתח לחלוטין ושיינתנו פתרונות למחפשי העבודה ע"י הסבות והכשרות מקצועיות, פתיחת משרות ותמרוץ המעסיקים".
ריבה ולדמן, מנהלת המרכז לחינוך סביבתי בחירייה, איגוד ערים דן לתברואה
"הקורונה עשתה לאנשי הסביבה שירות טוב. למשל, הקורנה הביאה למודעות את החשיבות של טבע זמין, שטחים פתוחים ופארקים ליד הבית. הבנו כמה חיונית לבריאותנו השהייה באוויר הפתוח. גם מערכות החינוך הפנימו את הצורך בכך ובהדרגתיות ותרגמו זאת לרעיונות יצירתיים ללמידה חוץ-כיתתית ולמידה במרחבים פתוחים. נטשנו את המרוץ לציונים והישגים לפרק זמן מסוים, לטובת יצירתיות בחינוך, למידה בקבוצות קטנות, שימוש בטכנולוגיות, ואני מקווה שאנשי חינוך ימשיכו וידרשו לשמור על כיתות קטנות והזדמנויות ללמידת-חוץ. הלמידה בחוץ מייצרת הזדמנויות להכיר את הטבע, ולרצות לשמור עליו. תראו מה קרה בחודשי הקיץ? נשארנו בארץ ויצאנו בהמונינו לאתרי התיירות והטבע בארץ. מה ראינו? ראינו את האתרים שאנחנו אוהבים, אבל גם שמנו לב לעומס שאנחנו מייצרים על התשתיות שאחד הביטויים שלהם הוא ערמות של זבל ואשפה.
"התקשורת הוצפה באייטמים על אתרי הטבע המלוכלכים ועל הרגלי הצריכה והפנאי של הישראלי המצוי, אבל, ביקום מקביל וכאילו ללא קשר הוצפנו במידע מפחיד אודות הצורך לשמור על היגיינה ולהיזהר ממגע עם עצמים שנגועים בווירוסים. מה עשינו? רצנו לרכוש: מסיכות, אלכוג'לים גדולים למטבח ואלכוג'לים קטנים לתיקים, מגבוני חיטוי עם ובלי אקונומיקה, כפפות ועוד כפפות וכל אלו לצד מוצרים ידועים וחביבים שהתחבבו יותר בתקופה הזו: כוסות, צלחות וסכום חד פעמי. מה יקרה ביום שאחרי הקורונה? מה יגבר? ההתמכרות לכלי פלסטיק חד פעמיים והיסחפות לסטריליות-יתר או ההערכה שלנו לכל פיסת שטח פתוח והרצון לראותו נקי ממגבונים וכפיות פלסטיק? אני משתדלת להיות אופטימית ולראות את חצי הכוס המלאה היכן שניתן. נראה לאחרונה כי רשויות מקומיות כמו עיריית אילת ורשויות אחרות שיש חופי ים בתחומן אסרו לאחרונה על הכנסת כלים חד-פעמיים לחוף, ורשויות שאסרו על שימוש בפלסטיק בגני הילדים חוזרות לעשות זאת לאחר ההתאוששות מהגל הראשון.
"לאחרונה פורסם אפילו שהמשרד להגנת הסביבה יתמוך ברכישת מדיחי כלים על מנת להקל על הצוותים החינוכיים בשטיפת הכלים. אני מאמינה שהמגזר הציבורי ימשיך לעשות את הנדרש, אך האם גם אנחנו, הצרכנים, שהתרגלנו למשלוחים עם אריזת היתר נדרוש זאת? האם נפנים הרגלי צריכה חדשים באון-ליין שלא יחייבו ארגזי קרטון מוגזמים על כל בקבוקון בושם? זה יהיה יותר קשה, ולדעתי שינוי בהרגלי הצריכה לא יסחוף את הציבור ויחייב עזרה של רגולציה שתכלול מגבלות וחוקים גם בתחום הזה".