"כולם מדברים על שלום - אף אחד לא מדבר על צדק".
כמה נכונה שורת השיר הזו למציאות הנוכחית. צדק והוגנות, הצורה שבה החלטה מיושמת באופן שווה על כולם. צדק והוגנות - מצב שבו כולם מקבלים יחס שווה וצריכים לשחק על פי אותם החוקים ואותם הכללים.
מדינת ישראל נכנסת לסגר שלישי, הפעם מתוך כוונה שיהיה יותר הדוק. רמת התחלואה והמוטציה החדשה משאירות חוסר ברירה. אף על פי שזו הפעם השלישית ואת המסקנות כבר היה מזמן צריך ליישם ולהפנים, המציאות שוב מראה את אותה התמונה. הקולות אותם קולות של תסכול - למה אנחנו כן והם לא. אלה קולות עייפים ולא מהסגרים, אלא מחוסר ההגינות ששוב עולה בין המגזרים, מכך שאוכלוסיות מסוימות מקבלות הקלות ומתנהלות בניגוד למה שמצופה מאחרים. ברשתות החברתיות שוב מעלים טרוניות על כך שהרב קנייבסקי מתיר למגזר שלו המשך לימודים, ועקב כך יש כאלה שכבר מצייצים בסרקסטיות שיש ראש ממשלה חדש למדינת ישראל. אנשים מיואשים כותבים על כך שלא יהיה מי שיעצור את החתונות, שממשיכות בדיוק כמו זו שהייתה אתמול.
וכאן מגיע הפרדוקס - אם אתם מרגישים קורבן של חוסר צדק סימן שיש בכם כוח ועוצמה. על פי טענה שהוכחה במחקרים, אנשים בעלי כוח הם הראשונים שיהיו רגישים לחוסר צדק וחוסר הגינות. אנשים רבי עוצמה יגיבו במהירות ובקול רם לכל התקלות האפשריות המופנות כלפיהם, בעוד שאנשים פחות עוצמתיים נותנים לדברים פשוט להחליק.
המחקר שנערך באוניברסיטת סטנפורד על ידי הפסיכולוג טקויה סוואקה, טוען ומצא שלאנשים חזקים יש רגישות גבוהה יותר לחוסר הגינות כשזו נוגעת אליהם, מה שגורם להם להגיב בצורה מהירה יותר כשהם מקבלים יחס לא הוגן.
אנשים חזקים מצפים לקבל תוצאות ויחס שוויוניים, ולכן הם גם יהיו מהירים יותר לזהות את המצבים שפוגעים להם בצדק. את הממצאים האלו חקרו סוואקה ועמיתיו בכמה ניסויים. באחד מאותם ניסויים הם גייסו ברשת 227 אנשים וביקשו מהם לכתוב על תקופה שבה היה להם כוח על מישהו אחר או על זמן שבו למישהו אחר היה כוח עליהם. לאחר מכן, כל אחד מהמשתתפים צפה בסדרת ניסויים שבהם כסף אשר הוצג כמטבעות חולק בין שלושה אנשים . גרסה אחת של התרגיל הזה הוצגה לטובת המשתתף במחקר שקיבל יותר כסף משני השחקנים האחרים ב-12 מתוך 16 פעמים ובסיבוב אחר הכול נעשה בכיוון ההפוך, כאשר המשתתף קיבל פחות כסף משני השחקנים האחרים 12 מתוך 16 פעמים. אז קיבלו המשתתפים הוראה לדרג כל חלוקת מטבעות כהוגנת או לא הוגנת.
החוקרים מצאו שאלו שהעריכו עצמם ותפסו את עצמם כבעלי כוח וחזקים היו מהירים יותר לתפוס את חלוקת הכסף הלא הוגנות בהן קיבלו פחות כסף מאחרים, וכצפוי הקשב שלהם היה מהיר יותר לתפוס את חוסר ההגינות. עם זאת, זה קרה רק בסיטואציה שבה הם עצמם היו הקורבן. כשאחרים היו קורבנות לחוסר ההגינות הם לא היו מוטרדים.
מחקר אחר העלה כי בהתאם לכך, גם בעולם העסקים, כאשר מעסיק מקפח עובדים באופן לא הוגן, אנשים שהיו בעלי כוח רב עברו מהר יותר למעסיק אחר. הם לא רק מהירים יותר להבחין, הם גם נוטים יותר לפעול נגד תחושת ועמדת הקורבן הזו. הדברים הנאמרים נשמעים אינטואיטיביים והגיוניים, ואנחנו מכירים את התופעה מכל העולמות - מעולם הפוליטיקה ועד עולם העסקים זה משחק של יחסי כוחות. כשאתה חזק אתה לא מוכן לקבל יחס לא הוגן וחסר שוויון, ואם יש בך את הכוח אתה גם לא תישאר. מכאן חייבת לבוא המסקנה הבאה.
כשחושבים על המציאות של סגר שלישי בתוך מציאות של חוסר הגינות תחושת הכעס עולה - כעס ברור שגם מעלה רצון לסגור חשבונות עם הממשלה, כי היא זו שמאפשרת את ההתנהלות הלא שוויונית ומעגלת פינות. היא זו שמקלה באכיפה היא גם זו שמאפשרת לתחלואה במגזר החרדי לעלות - היא לא באמת דואגת להם היא מפקירה אותם לתחלואה בשם האמונה. חבל שהם לא רואים שגם הם קורבנות של משחקי כוחות. זה מתסכל ומעלה רצון לשבור את הכלים, אבל כך גם יהפוך הסגר השלישי לבדיחה עצובה שבסופו של דבר תפגע בכולם.
אז אתם מרגישים כל כך מנוצלים, ואם המחקר מוכיח שתחושות חוסר צדק מתעוררות דווקא אצל אנשים חזקים שלא מוכנים להיות במקום שלא שם אותם בקו אחד שווה בשווה עם כל האחרים, זו לא נקודת חולשה. במקום להכניס את עצמנו לתחלואה עוד יותר גדולה צריך לנצל את השעה הנכונה. יש לה כבר תאריך: 23 במרץ.
הכותבת היא בעלת תואר ראשון בתקשורת, פסיכולוגיה וכלכלה.