בועה בת"א? "מנפיקים על בסיס סיפורים"

גל ההנפקות של חברות הטכנולוגיה בבורסה בת"א בשלהי השנה החולפת היה הסממן הבולט ברנסנס המפתיע של גיוסי ההון הראשוני (IPO) בשוק ההון המקומי. במספרים, מנתוני הבורסה לסיכומה של 2020 עולה, כי 18 מתוך 26 חברות חדשות (כ-70%) שהצטרפו למסחר בשנה החולפת באמצעות גיוס הון ראשוני הן חברות טכנולוגיה על ענפיה השונים. מדובר במספר שיא של הנפקות ראשוניות, שלא נרשם מאז 2007, בסיכומה של שנה שהייתה חריגה ויוצאת דופן בכל מובן, בשל משבר הקורונה.

בין המנפיקות החדשות שמשתייכות לתחום הטכנולוגיה נכללות מספר חברות שהגיעו לבורסה עוד לפני שהן מציגות הכנסות כלשהן, או הכנסות זעומות בלבד. בין אלה חברות בתחומי פעילות הקשורים לתחום הלוהט של אנרגיה ירוקה - דוגמת אקופיה ובלייד ריינג'ר, המפתחות רובוטים לניקוי מתקנים סולאריים; ומתחומים נוספים, בהם פיתוח מערכות דיגיטליות (הייקון), מנועים ומערכות לאספקת חשמל (אקווריוס, ג'נסל), פוד-טק ואגרו-טק (מילניום, סמארט-אגרו, סבוריט), מכשור רפואי (יומן אקסטנשנס) ועוד.

היקפי גיוסי ההון באותן הנפקות הגיעו בחלק מהמקרים למאות מיליוני שקלים. המשותף לרובן הגדול - ביקושים גבוהים מצד הגופים המוסדיים שלקחו בהן חלק, ורמות שווי המשקפות בעיקר פוטנציאל עתידי. זאת, כשבשוק החיתום ידעו לספר לא פעם על "התנפלות" של המוסדיים על הסחורה החמה של אותן חברות שעשו דרכן לשוק.

ובמילים אחרות: הגעת חלק גדול מאותן חברות לבורסה מתרחשת בשלב פעילות מוקדם יחסית, כאשר השווי שלהן בהנפקה לא מתבסס על הנתונים הפיננסיים שלהן, דוגמת תזרים מזומנים שוטף, היקפי הכנסות ומכפילי רווח, אלא על תוכניות הצמיחה הפוטנציאלית העתידית - החלומות שהן מנסות לשווק למשקיעים (בהצלחה לא מבוטלת) לקראת הגעתן לשוק.

מנגד, נעשו השנה הנפקות של חברות ותיקות ומבוססות יותר, שהגיעו "בשלות" יותר לבורסה, דוגמת חברת התעשייה פולירם, חברת מספנות ישראל, ועוד, שם מכפילי הרווח שעל בסיסם תומחרו גיוסי ההון היו ברורים למדי, ובהתאם גם ניהול המו"מ מול המוסדיים לקראת הנפקתן.

על רקע הביקוש הגבוה שלו זכו הנפקות חברות הטכנולוגיה שהושלמו בבורסה בת"א באחרונה, בשוק החיתום לא שוללים אפשרות להיווצרותה של "בועה" סביב התמחורים שלפיהם בוצעו אותן הנפקות. בין היתר ציינו בשוק החיתום, כי "מבחינת שוויים, כל השוק מנופח, בעיקר בהשפעת המתרחש בבורסות בארה"ב, ולכן קשה לקבוע בשלב הנוכחי אחרי השנה המשוגעת שעברנו, אם זו בועה או לא".

עוד הוסיפו אותם פעילים, כי "אנחנו נמצאים כיום במציאות שלא הייתה כמותה שנים רבות, שבה אפשר להנפיק חברה בבורסה לא על בסיס מספרים, אלא על בסיס סיפורים. אבל אנחנו לא חריגים בנוף, והדוגמה הטובה ביותר להבין את מצב השוק היא להסתכל על ההנפקות שנעשו בנאסד"ק".

יחד עם זאת, עוד היו מי שציינו בשוק החיתום, כי "דווקא עכשיו, בגלל העומס והמגוון הגדול של החברות שרוצות להגיע לשוק, המסננת הפכה להדוקה יותר, וצריך להביא חברות טובות יותר".

לדבריהם, "ההנפקות המגיעות עכשיו לתל אביב הן של חברות איכותיות יותר, חלקן לא חשבו להנפיק בישראל. אבל צריך להבין שההנפקה בת"א מבחינת החברות היא לא חלופה אמיתית לנאסד"ק. כולן חולמות להנפיק בארה"ב, והגיוס בבורסה המקומית הוא סיבוב שמחליף גיוס פרטי, ומשאיר עבורן את החלום לנאסד"ק פתוח".

צח קסוטו, שותף מייסד בחברת הייעוץ הכלכלי בטא פייננס, שהייתה מעורבת בכעשר הנפקות במהלך 2020, אשר כללו בעיקר חברות טכנולוגיה, סבור, כי "התמחורים שלפיהם בוצעו ההנפקות לא גבוהים או מנותקים מהמציאות. יש כאן תיקון של עיוות היסטורי שבו חברות הייטק ישראליות ידעו שאין להן מה להסתכל לכיוון של שוק ההון המקומי, כי אם ינפיקו בחו"ל יהיו שוות 100 מיליון דולר, ואם ינפיקו בישראל יהיו שוות 100 מיליון שקל".

עוד הוא מוסיף בעניין תמחור הנפקות ההייטק בבורסה בחודשים האחרונים, כי "גם אם הן נראות צעירות בעיניים של השוק הציבורי, חשוב להבין שלכל החברות שהגיעו יש 'טרק רקורד' של שנים בשוק הפרטי, אחרי סבבי גיוס לא מעטים, ועם בנצ'מרק לא זניח. אם חברה מגיעה לגוף מוסדי שיודע שהיא כבר ביצעה סבבי גיוסים עם משקיעים מתוחכמים, ומראה שהשווי שלה עלה מסבב לסבב, הדבר יכול לספק למוסדי תחושת נוחות לכך שהיא נמצאת על קרקע יציבה".

דבר נוסף, לדברי קסוטו, הוא שהפעילויות שבהן עוסקות החברות המגיעות לבורסה "רוכבות על טרנדים עולמיים, לכן יש גם לאן להשוות את הפעילויות למתרחש בעולם. אומנם זה לא בטון יצוק כמו סופרמרקט, אבל בהחלט יש פה על מה להתבסס. התמחורים של אותן חברות הם לא בגדר ניחוש".

הוא מדגיש כי "אלה לא חברות של שני אנשים שמגיעים מהגראז' בבית עם מצגת, וגם אם בעיניים של בורסה הן מרגישות צעירות, לרוב יש עבודה משמעותית מאחוריהן והשקעה משמעותי של מיליונים שבוצעו שנים אחורה, פשוט בדרך כלל טרם שלב המכירות".

כאמור, שטף הנפקות חברות הטכנולוגיה הנרשם בבורסה המקומית בחודשים האחרונים נתמך בנעשה בשוק האמריקאי, שם מדד הנאסד"ק שבר שיאים בזכות צמיחת פעילות חברות הטכנולוגיה שבלטה במהלך משבר הקורונה, ואפשרה שלל הנפקות בשוויי עתק של מיליארדים רבים של דולרים.

כנגזרת של המתרחש בארה"ב, גם החברות המקומיות הנסחרות בענף נהנו משנה מוצלחת, שבאה לידי ביטוי בתשואות חיוביות מרשימות של כ-30%-35% שרשמו מדדי ההייטק בתל אביב, והובילו אותם לרמות שיא, וכן בהגדלת חלקן של חברות הטכנולוגיה במדד הדגל - ת"א 35.

בסיכום שנתי, הבורסה הסבירה, "משבר הקורונה תרם לשגשוג חברות הטכנולוגיה - מרביתן עוסקות בטכנולוגיה של עבודה מרחוק ומסחר מקוון, וחלק חברות אנרגיה חליפית - תחום הנמצא בצמיחה".

רפי גוזלן, הכלכלן הראשי של בית ההשקעות אי.בי.אי, מוסיף כי "הטכנולוגיה היא המנצחת הגדולה של משבר הקורונה. זה תחום שלא רק שלא נחלש, אלא התחזק במהלך המשבר, בגלל הביקושים ובגלל שהכול הפך להיות יותר ויותר מבוסס טכנולוגיה, בין אם עבודה מהבית, הזמנות מהבית וכו'. כשלכך מתחברת ריבית אפסית והזרמות עתק ממשלתיות, מתקבלים תמחורים שברור שחלקם לא יוכיחו את עצמם. השפעות הריבית האפסית והזרמות הכספים הממשלתיות הן מאוד חזקות ויוצרות מצב שלא נראה בימים כתיקונם".

לדבריו גוזלן, "מה שקורה בתל אביב הוא חלק מטרנד עולמי, ולא משהו מקומי. אולי יש מי שמצפה שבגלל שחברות הטכנולוגיה הן ישראליות, אז הן ייסחרו גם בבורסה בתל אביב, אבל עוד מימי הדוט.קום זה לא ככה, ובדרך כלל החברות הכבדות והגדולות הלכו לבורסות בארה"ב, והקטנות יותר נשארו להנפיק פה. גם היום רוב חברות הטכנולוגיה הישראליות מסתכלות לשוק האמריקאי".