הקורונה הגבירה את התלות של עסקים בממשלה ויותר עסקים הבינו שהם צריכים להתאגד על בסיס אינטרסים משותפים והחשש הגדול מפני קריסה. על פי הערכות דן אנד ברדסטריט, ב-2020 יקרסו בסופו של דבר 75 אלף עסקים, גידול של כ-30% ביחס ל-2019 ו- 60 אלף עסקים נוספים יקרסו ב-2021.
גם העסקים שעדיין שורדים ומצליחים להרים את הראש מעל המים לעת עתה, מביעים חשש גדול מהיום שאחרי הקורונה, שבו ייגמרו המענקים הממשלתיים והם יישארו ללא כסף שיאפשר להם להמשיך לקיים את העסק ואת בני משפחתם. בחודשים האחרונים אנו עדים למגמה הולכת וגוברת של הפגנות נואשות של בעלי עסקים קטנים במחאה על התעלמות הממשלה מהמצוקה האמיתית שלהם ומריבוי הסגרים שאינו מאפשר להם להמשיך לקיים את העסק ועדים לאינספור סיפורים אישיים על אובדן היכולת להתפרנס המתפרסמים על בסיס יומיומי בתקשורת.
חלק גדול מבעלי עסקים אלה קיבלו גם כך רק מענקים זעומים על אובדן פרנסתם וכדי לשרוד לקחו הלוואות, שלא ברור מהיכן יוכלו להחזיר אותן. על רקע זה נראה כי בשנים הקרובות ייווצר פער משמעותי בין כמות העסקים האדירה שייסגרו בישראל לבין כמות מועטה יחסית של כאלה שייפתחו. ב-2021 צפויים על פי הערכות דן אנד ברדסטריט להיפתח בישראל 45-40 אלף עסקים בלבד, מספר נמוך בכ-25% לעומת 2019.
סביב חששות אלה ומתוך הבנה שלחיבור ולהתאגדות יש כוח, בעת האחרונה אנו עדים לתופעה בה קמים איגודים מקצועיים לענפים שבעבר לא עלה על הדעת שיעשו כך. צח בורוביץ', מבעלי חברת "הקבינט" המתמחה בייעוץ אסטרטגי, רגולטורי ועסקי, ניהול קשרי ממשל ולובינג נותן דוגמא למספר ענפים בהם בעלי עסקים החלו להתאגד: "הקורונה טרפה את הקלפים לכולם, אך בעלי העסקים הקטנים הם הנפגעים המרכזיים. הצורך לשרוד מחייב אותם לחשוב מחוץ לקופסא ולנקוט בצעדים שבעבר לא באו מבחינתם בחשבון, כמו התאגדות. לדוגמא, מועצת האופטומטריסטים כבר פועלת שנים כאיגוד פרופסיונאלי, אך בתקופת משבר הקורונה היא פעלה כדי להגן על זכויות האופטומטריסטים ולתקן עיוות במדיניות הפטור מארנונה שהפלתה לרעה דווקא את חנויות האופטיקה הזעירות. לחנויות הללו לא הייתה יכולת עצמאית להושיע, אך המועצה פעלה מול קובעי המדיניות והביאה לשינוי שכל בעלי העסקים נהנים ממנו: מדיניות דיפרנציאלית לפטור מארנונה המיטיבה עם כל עסק שנפגע. חברות שילוט החוצות, התאגדו לענף מוסדר כדי לפעול יחד מול הממשלה ולקדם מודל המפצה את החברות בגין אובדן הכנסות בתקופת הסגר. בתוך תקופה קצרה, משרדי הממשלה וועדות הכנסת הכירו בכך שקיים ענף משמעותי שפעילותו מסבסדת חלקים משמעותיים מתקציבי הרשויות המקומיות ושמצדיק קריטריונים לסיוע ייחודי.
"בתי ספר למחול התאגדו אף הם במטרה להיכלל בקריטריונים של התו הסגול ולקבל הכרה של 'ספורט תחרותי' מעצם היותם כאלה. מסתבר שבתי הספר למחול מייצרים תארים, גביעים ומדליות בינלאומיות בתחום תחרותי שאינו מספיק מוכר בישראל. מסעדנים מייצרים מודלים חדשים להמשך עבודתם בימי סגר, וכך גם ענפים נוספים".
בורוביץ' מוסיף כי: "ההפנמה לכוח של ה'ביחד' מחלחלת מתוך הבנה שבשעת משבר קשה עד בלתי אפשרי להתמודד לבד ומה שצריך הוא להתאגד עם בעלי אינטרסים משותפים ולפעול כענפים מסחריים ומקצועיים נרחבים המפרנסים עשרות ומאות אלפי משפחות".
גם אלמנטים של "עבודה מאורגנת" מחלחלים לסקטורים בהם הדבר היה פחות מקובל. בנובמבר האחרון, ההסתדרות יצאה בקמפיין חברתי לעידוד התאגדויות עובדים, תחת המסר "להתאגד זה בטבע של כולנו". מטרת הקמפיין היתה להדגיש כי בעיצומו של משבר הקורונה, הסולידריות החברתית חשובה מתמיד ופעולה משותפת יכולה לסייע לעובדים להגן על זכויותיהם ולשמור על תנאי עבודתם.
דו"ח ה-OECD משנת 2019 קבע שעבודה מאורגנת חשובה לצמיחה כלכלית ומהכתוב בו עולה כי מדינות שבהן העבודה המאורגנת חזקה מתמודדות טוב יותר מול שינויים וזעזועים כלכליים. השנה החולפת הבהירה לכולם כי אף סקטור או ענף במשק אינו חסין מפני המגיפה העולמית. חוסר הוודאות השליך על כולם: על התעשייה, על התיירות, על המסחר. בתקופה הקשה והמורכבת הזו ניכר כי מקומות עבודה מאוגדים הצליחו לצמצם למינימום את הפגיעה בעובדים.