מזג האוויר היבש והתקופה הארוכה ביותר ללא גשמים שנמדדה בשנים האחרונות בדצמבר וינואר אותה אנו עוברים מהווה תזכורת לנזקי ההתחממות הגלובלית ולנזקים הנגרמים לחקלאים. מסיכום נתוני 2020 של קנט, הקרן לביטוח נזקי טבע בחקלאות עולה כי היקף הפיצויים שתשלם קנט לחקלאים עבור נזקי מזג האוויר בשנה החולפת יסתכמו בלמעלה מ-300 מיליון ש'ל. מדובר בגידול של למעלה מ-8% בהיקף הנזקים לעומת שנת 2019, במהלכה שילמה קנט למגדלים כ-277 מיליון שקל. נתונים אלה מצטרפים למגמה לה אנו עדים כבר תקופה ארוכה ולפיה בחמש השנים האחרונות חל זינוק של כ-45% בהיקף נזקי מזג האוויר לחקלאות, לעומת 5 השנים שקדמו להן. בקנט מעריכים כי בדומה לשאר העולם, גם בישראל המצב עלול להחמיר בהמשך כשהנפגעים המיידיים מההתחממות הגלובלית ומשינויי האקלים ימשיכו להיות החקלאים.
מסיכום נתוני 2020 עולה כי בשנה החולפת טיפלו מעריכי הנזקים בקנט בכ-14,000 דיווחים על נזקים לגידולים החקלאיים - זינוק של כ-50% בהיקף דיווחי הנזקים לעומת שנת 2019. עיקר הדיווחים היו ממגדלים בצפון הארץ - כ-6,500 דיווחי נזקים. ממגדלים בדרום הארץ התקבלו כ-4,000 דיווחים וממגדלים במרכז כ-3,500.
מהנתונים עולה כי שנת 2020 התאפיינה בתכיפות אירועי הקיצון ובשינויים בגורמי הנזק האופייניים לאזורנו כשחלק ניכר מהפיצויים שולמו למגדלים בעקבות חוסר יבול כתוצאה ממזג האוויר הקיצוני ושינויי האקלים. בעוד שבשנים האחרונות גורם הנזק המרכזי בחורף היה הקרה, הרי שבחורף שפתח את שנת 2020 הקרה גרמה לנזקים מעטים באופן יחסי. מנתוני קנט עלה כי גורם הנזק המרכזי בתחילת השנה היו הרוחות העזות שגרמו לנזקים כבדים לגידולים השונים ובכלל זה לנשר של חנטים ופירות מהעצים. עבור נזקי סערה פיצתה קנט את החקלאים בכ-15 מיליון שקל. גם המשקעים הרבים שירדו, שאמנם ברובם היו גשמי ברכה לחקלאות ולמשק המים בישראל, גרמו לנזקים רבים. עבור נזקי השיטפונות וההצפות של שדות פיצתה קנט את החקלאים בכ-10 מיליון שקל ובעקבות נזקי ברד הסתכם הפיצוי מקנט בבכ-8 מיליון שקל. בהקשר זה ראוי לציין כי במקרים רבים הברד הפוגע בפרי והרוחות שמטלטלות את הפרי על העץ גורמים לפירות נזקים באיכות הפוסלים בהמשך את שיווקו של הפרי.
האירועים החריגים והעוצמתיים שנגרמו בגלל ההתחממות הגלובאלית הביאו לפגיעות חריגות בענפי חקלאות נוספים ובכלל זה נזקים כבדים לבריכות הדגים שנפרצו כתוצאה מהשיטפונות והגשמים העזים ולכוורות דבורים שנסחפו בשיטפונות.
לאחר החורף עתיר המשקעים, והנזקים, היינו עדים לקיץ שכלל מספר אירועי קיצון שגרמו לנזקים עצומים. בשבוע אחד, בסוף אוגוסט, נמדדו טמפרטורות גבוהות במידה ניכרת מהממוצע הרב שנתי ובאזורים מסוימים נמדדו למעלה מ- 45 מעלות. גל החום גרם לשורה של נזקים בענפי החקלאות השונים ובכלל זה נזק גדול לגידולי הפירות שבחלקם נצרבו מהשמש החזקה וחלקם התבשלו על העצים, פשוטו כמשמעתו. בהמשך שרר גל חום קיצוני נוסף, בעיקר בהרים ובפנים הארץ. באילת, לדוגמא, נמדדו באותה עת קרוב ל-49 מעלות ובצפון הארץ (כפר בלום) נמדדו 47 מעלות. בירושלים נשבר שיא שהחזיק 118 שנה. האירוע גרר מאות הודעות נזק של חקלאים על נזקים בגידולי הפירות, הירקות, הגפנים והלולים. גם בהמשך בחודש ספטמבר היה חם מהממוצע במידה ניכרת ובאזורים רבים בארץ היה זה חודש ספטמבר החם ביותר מתחילת המדידות. בסה"כ שילמה קנט למגדלים למעלה מ-54 מיליון ש"ח בגין אותם נזקי חום. זאת לעומת כ-10 מליון ש"ח בלבד בשנת 2019.
ההתחממות הגלובאלית פגעה בשנה החולפת לא רק בגידולים אלא גם בבעלי החיים (בקר, עופות ודגים) כאשר גם בשנה החולפת היינו עדים להמשך התפרצויות של מחלות והתפשטות וירוסים שונים. כמו כן היינו עדים בשנה החולפת לנזקים של כ-20 מיליון שקל שנגרמו כתוצאה ממחלות ומזיקים לגידולים השונים.
על פי נתוני קנט, היקף הנזקים הגדול ביותר בשנה החולפת נגרם לגידולי האבוקדו (כ-37 מיליון שקל), לגידולי הפירות ובעיקר לגידולי התפוח עץ, מנגו וענבי מאכל (כ-76 מיליון שקל) ולגידולי הירקות ובכללם תפוח אדמה, עגבניות, בצל ואבטיח (כ-71 מיליון שקל). נזקים משמעותיים נגרמו גם לגידולי ההדרים (כ-24 מיליון שקל) לגידולי הפלחה (כ-17 מיליון שקל) לגפני היין (כ-6 מיליון שקל) זיתי שמן (כ-2 מיליון שקל) ולגידולי הפרחים (כ-2 מיליון שקל). גם בתחום גידול בעלי החיים החקלאיים נרשמו נזקים משמעותיים כאשר קנט פיצתה את העופות בכ-22 מיליון שקל ואת מגדלי הבקר בכ-19 מיליון שקל. את מגדלי הדגים פיצתה החברה בכ-10 מיליון שקל בשנה החולפת.
שמוליק תורג'מן, מנכ"ל קנט: "בשנה החולפת היינו עדים לשתי תופעות דרמטיות מרכזיות המחייבות את הממשלה לקבל החלטה האם ברצונה לשמור על עצמאות המזון של ישראל ועל יכולתה לספק לתושבים מזון טרי, וכיצד ברצונה להבטיח זאת. מתחילת השנה אנו עדים למשבר הקורונה אשר גרם למדינות להתכנס, לסגור גבולות ולדאוג קודם כל לתושביהן. הדבר בולט שוב לאור התפרצות המוטציה הבריטית והחשש שכבר עולה ממחסור במזון בממלכה. במקביל, אנו ממשיכים להיות עדים לתופעות הקיצון של ההתחממות הגלובלית ולשינויי אקלים דרמטיים, כפי שבא לידי ביטוי בהיקף ובסוג הנזקים שחוותה החקלאות השנה".
לדברי תורג'מן, החקלאות הישראלית מסוגלת לספק את כל צרכי המדינה, להבטיח את מלוא אספקת התוצרת הטריה במחירים סבירים ולהתאים את עצמה לשינויים. אולם, הדבר מחייב את החקלאים לקחת סיכונים גדולים יותר, סיכונים שאף ענף אחר לא לוקח. "אם המדינה רוצה לאפשר זאת, עליה להגדיל את השתתפותה בפרמיות אותן משלמים החקלאים לרמה הנהוגה במדינות כמו ארה"ב ומדינות אירופה, תמיכה שהוכחה כדרך היעילה והנכונה לתמוך בחקלאות המקומית. מבלי לעשות זאת, החקלאים לא יוכלו להגדיל את הסיכון ובעקבותיו את התפוקה ונמשיך להיות עדים לתנודתיות במחירים, לתקופות מחסור ולתלות במדינות אחרות שיספקו את התוצרת הטריה לתושבי ישראל, על כל המשתמע מכך".