מגיפת הקורונה הייתה לטריגר ההישרדותי בכל תחומי החיים. ברמה הפוליטית מנהיגים נפלו וקמו בהתאמה לתפקודם למיגור המגיפה. נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ כשל מול הקורונה ולא זכה לכהונה שניה בחדר הסגלגל, ג'סינדה ארדרן זכתה לשבחים ודילגה לעבר כהונה שניה בניו זילנד. אנו כבר מכירים את הקונספט - מה שמשפיע על הפוליטיקה, ייתן את אותותיו על כל תחומי החיים.
אין ספק שעולם הצרכנות תחת מגיפת הקורונה שינה את פניו. אם לקח לנו למעלה מעשור להבין את הקונספט שנקרא "ערוץ הקניות" ולקנות מוצרים שראינו דרך המסך ולא נגענו בהם, לעולם הדיגיטל הספיק חצי עשור כדי להפוך את יום הרווקים הסיני לחגיגה בינלאומית. עד הקורונה נשארו עוד כמה שהתעקשו לשים את כל הביצים בסל אחד - בחנויות הפיזיות ובקניונים. עם פרוץ המגיפה, הצרכנות הדיגיטלית השלימה את המהפך, ומי שלא נכנס לעולם האיקומרס ומשלוחים מצא את עצמו מחוץ לתחרות.
השינויים שחלחלו בתקופת הקורונה על הרשתות הגדולות לא פסחו גם על הצרכנים. יצר ההישרדות והתגובה למצבי חירום מוטמע אצל בני המין האנושי עוד מהתקופה בה היינו ציידים. זמן חירום מעורר בנו את יצר ההישרדות, מה מזוהה עם יצר ההישרדות יותר מהצורך במזון? כך שהמזון הפך להיות הגביע הקדוש בתקופת הקורונה. על פי ניתוח דפוסי הצריכה של 250 אלף בתי אב החברים במועדון הצרכנות "שלך", נראה שהצרכן הישראלי ויתר על תחומי ההלבשה, הנעלה והום סטייל, ירידה של עשרות אחוזים ואת רוב משאביו הקדיש לרכישת מזון. אנו ראינו מחודש מרץ עלייה של 200 אחוזים ברכישות מתחום המזון.
כבר בחודש יוני הבנו שקורה משהו עם הצרכן הישראלי. בעבר התחומים המככבים היו איפור, ביגוד והנעלה, תרבות ואטרקציות. לאור המצב הכלכלי המורכב, ושעות רבות שמצאנו את עצמו בבית, לא היה מנוס, המתודולוגיה של מועדוני הצרכנות הייתה צריכה להשתנות. בשורה התחתנה הצורך של הצרכן הישראלי היה לצמצם עלויות ולהשקיע את הכסף בצריכה קיומית. לאור זאת החלטנו שהקו שמנחה אותנו הוא הוזלת סל הקנייה לכל משק בית. יצרנו קשר עם רשתות השיווק והצלחנו להוביל להוזלה בעשרות אחוזים דרך הכרטיס הנטען או דרך תו ביתן. פריצת הדרך הגיעה כאשר יצרנו קשר עם היבואנים או היצרנים עצמם, כך באמת הצלחנו להוזיל את סל הקניות באופן משמעותי. מציאות זאת התאפשרה לאור הפלטפורמה הדיגיטלית של המועדון, אשר הפכה למעיין חנות אינטרנטית המקשרת בין היצרן\יבואן לצרכן, כך הפכנו לרלוונטיים עבור הצרכן.
בעוד עולם התרבות, הקולנוע והאטרקציות חווה ירידה של 100 אחוזים, צפינו בעלייה של 300 אחוזים ברכישת מארזי מזון ייעודים של מוצרי חלב, עליה ב-250 אחוזים ברכישת מארזי מזון משפחתיים של מוצרי בשר, עלייה של 200 אחוזים ברכישת סל מוצרים מהחקלאי עד הבית. עלייה של 180 אחוזים ברכישת מוצרי ניקיון, עלייה של 40 אחוזים ברכישות מעולם המסעדנות בשגרת הקורונה, ובזמן סגר צפינו בעלייה של 90 אחוזים.
מועדון צרכנות עובד עם אלפי ספקים במהלך השנה, מירב השירות שלו בא לידי ביטוי בעולם התרבות, הפנאי והאטרקציות, מציאות של סגר כמעט ומייתרת את מועדוני הצרכנות. מה שאפשר לנו להישאר רלוונטיים זה היכולת של המועדון ושל הספקים לייצר אדפטציה לדיגיטל, אני יכולה לומר שמי שהצליח לעשות זאת, הפך ליותר רלוונטי מאשר בימי שגרה, ומי שנמנע מכך ייאלץ לחשב מסלול מחדש אחרי הסגר השלישי.
הילה קניסטר בר דוד היא מנכ"לית מועדון צרכנות "שלך" ו"שלך לגמלאי".