טועמת גלידות, מפחלץ ונודניקית בשכר: המקצועות המיוחדים בישראל

כמוכם, גם האנשים האלה קמים בבוקר והולכים למשרד. שלא כמו רובכם, כשהם חולים אין להם באמת מחליפים שיעשו את העבודה שלהם במקומם. יש בישראל מקצועות שלא חשבתם שהם קיימים - אבל הם בהחלט כאן.

• הגדרת התפקיד: מענה מהיר ויומיומי לגולשים שצריכים את האמא הווירטואלית שתענה להם תשובות מיידיות בכל הפלטפורמות של אתר אסם בישולים: אתר, פייסבוק ואינסטגרם.
• איך נראה היומיום שלך? "אני מחוברת לכל הפלטפורמות הדיגיטליות, זה ממש כמו היד שלי. אני צריכה להיות מאד מהירה כי אנשים שואלים שאלות ומצפים בעצם לתשובה ממש מיידית, הם בשלב הכנת המתכון ומצפים שתעני להם תשובה מלאה וכוללת כדי לא להשאיר אותם בחוסר אונים. למשל, הם שואלים האם אפשר להחליף מרגרינה לשמן. אז לא לענות להם רק "כן" אלא ממש - כך וכך שמן. אני לא באה ממקום שיפוטי, להיפך, אני באה ממקום של הבנה שיש הרבה סוגי של בשלנים ולכל אחד קצב ההתקדמות שלו. אני שם עבור הבשלנים כל הזמן ורוצה לתת להם תחושה טובה שיש להם מישהו בשבילו שמלווה אותם גם ברגעים הטובים שמנה יוצאת מושלם וגם ברגעים הפחות טובים כשאני אומרת 'ככה זה כשמתחילים'.
• השאלה הכי הזויה: "מישהי רצתה להכין עוגת גבינה לשבועות, עוגה שכולה מבוססת על גבינות. והיא רוצה 'לטבען' את העוגה. עניתי לה כמובן שאת העוגה הספציפית הזו זה קצת בעייתי אבל היא ממש התעקשה על המתכון הספציפי לעוגת גבינה שהיה מורכב מגבינות".
• מה עוד מיוחד? "יש את ה'כועסים' או ה'רגישים' מדי, למשל במתכוני עדות. אנשים רגישים למתכון ה"אסלי" והמקורי שהיה להם בבית וקשה להם לקבל את זה שיש אנשים שמכינים את זה קצת אחרת. הם מסוגלים לומר 'אמא שלי בחיים לא שמה רסק עגבניות בדג מרוקאי, רק עגבניות טריות'".
• איך הגעת לתפקיד? "גדלתי בבית שהוא סובב סביב אוכל. אמא שלי בשלנית דגולה ומתנסה בהמון מטבחים חדשים, אני מאד מתחברת לקולינריה ואוכל. זה לא שאני כל היום מבשלת, אבל אני כן עוקבת אחרי מתכונאיות, בלוגריות, קוראת ספרי בישול ועוד".
• כמה פניות את מקבלת ביום? "עד לפני הקורונה עשרות פניות ביום. ככל שמתרבים הסגרים הפניות מתרבות. במהלך הקורונה הגענו לגידול של 52% בחיפוש אחר מתכונים באתר בישולים. כיום מדובר במאות פניות ביום. רוב הפניות מתקבלות מנשים, אבל יש גם הרבה גברים שמאתגרים את עצמם ומתנסים בדברים חדשים ונכנסים למטבח. לאחרונה התגברו הפניות של בני נוער שמוצאים את עצמם מתעניינים בתחום. לקראת סוף השבוע יש עומס של פניות, אנשים מתכננים את ארוחת שיש ונעזרים בי".

• הגדרת תפקיד: המפחלץ הראשי של מוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט, באוניברסיטת תל אביב
• איך הגעת לתפקיד: "כילד, אהבתי מאוד להסתובב בטבע ולאסוף צמחים מיוחדים, חרקים ופרפרים, וחלמתי להיות זואולוג. עשיתי תואר שני בביולוגיה וכימיה בטג'יקיסטן שבה נולדתי, והתחלתי לעבוד במכון לזואולוגיה. לקראת סיום עבודתי במקום, החלו העבודות על מוזיאון טבע חדש, ושם התחלתי להתנסות בעולם הפחלוץ, שהיה מקצוע מאוד נדיר באותה תקופה של שנות ה-80. בישראל, עברתי הכשרה מקצועית אצל אחד המפחלצים הראשונים בארץ, מייק כהן, באוניברסיטת תל אביב. להערכתי, משנת 1995 פחלצתי כ-1000 חיות, ביניהן גם כאלה אותן הצגתי בתחרויות פחלוץ ברחבי העולם. אני כבר 26 שנים עוסק במלאכת הפחלוץ במסגרת עבודתי עם אוניברסיטת תל אביב, ויש לי אפילו מדליית כסף וזהב על פוחלץ של חרדון מזוקן".
• מה אתה עושה ביומיום? "בעלי החוליות המפוחלצים באוספים ובתצוגות המוזיאון, נאספו לאורך השנים ע"י פקחי רשות הטבע והגנים, בית החולים לחיות בר ואנשי שטח אחרים, שאוספים חיות בר שמצאו את מותן, הן מסיבות טבעיות והן מפגיעות מעשה ידי אדם (הרעלות, דריסות וכו') ומעבירים אותן למוזיאון, או שמקורם מאוספים פרטיים והיסטוריים. אני מתייחס למלאכת הפחלוץ כאל אמנות: המטרה שלי היא להפיח חיים בחיה ולתת לה חיי נצח. לעתים הדרך לשם נמצאת בפרטים הקטנים ביותר: הברק העדין בעיני הזכוכית, טופר הפלסטיק המתעקל, המקור המחודד או הפרווה המבריקה- כל אחד מהם חייב להיות נאמן למציאות ברמה הגבוהה ביותר".
• איך התהליך נעשה? "בניגוד למה שאולי חושבים, מדובר בתהליך יחסית נקי: מושא הפחלוץ מגיע קפוא, ללא ריח, לעתים אף ללא תכולה פנימית, משום שחלק מהחיות עוברות נתיחה וטרינרית. שלד הפוחלץ עשוי מיחידה אחת של חומר פלסטי חזק ועמיד שנקרא פוליאוריטן מוקצף, אשר מוזמן במיוחד מחו"ל לפי המידה הרצויה ומין החיה".
• טיפ למפחלץ העתיד: "כדי להיות מפחלץ טוב צריך להכיר לעומק את עולמות האנטומיה, הביולוגיה והכימיה, אך התכונה החשובה ביותר היא ידי זהב".

• הגדרת תפקיד: טכנולוגית מזון בגלידות נסטלה, התפקיד כולל וידוא מול המפעל ייצור גלידות בדיוק כפי שהמפתחים רצו ותכננו. טועמת 240 גלידות בחודש.
• איך זה עובד? "אני מגיעה בבוקר לעבודה, והדבר הראשון שעושה הוא בדיקת אילו גלידות מייצרים היום. בקו הייצור, בכל יום מייצרים כמויות גדולות של סוגים שונים של גלידות ולכן כל יום הוא חגיגה מסעירה של טעמים וריגושים. לאורך תהליך הייצור אני מטיילת בין הקווים ומוודאת שהכול תקין. במילים אחרות, טועמת גלידות, התפקיד שלי הוא כמו טיול בלונה פארק של גלידות. צריך לוודא שהטעם של הגלידה הוא בדיוק כמו שצריך להיות, שהשוקולד התקרר כמו שצריך, שהצורה והמשקל של הגלידה תקין, שהמרקם שלה מדויק. אחרי שהגלידה מוכנה, היא נכנסת להקפאה ולפני שאנחנו מוציאים את המוצרים אל החנויות, אנו טועמים שוב, לוודא שהמוצרים תואמים את הסטנדרט המדויק של החברה על מנת שהצרכנים ייהנו ממנו כמו תמיד".
• מה יכול להשתבש? "כל מיני דברים. לפעמים המוצר יכול לצאת מתוק מדי או לא מספיק מתוק, אם יש רכיבי תוספות כמו שוקולד, עוגיות, קרמל ותותים למשל, צריך לוודא שזו הכמות הנכונה, שהמרקמים משתלבים ועוד. בעצם, עליי לוודא שכל שלגון וכל גלידה, יוצאים בדיוק כמו שצריך ובדיוק אותו הדבר".

• הגדרת תפקיד: מנהל מפעל המיון של חברת נגב אקולוגיה באתר הפסולת דודאים בנגב.
• איך נראה היום שלך: "היום שלי מתחיל בשבע בבוקר, אני מגיע לאתר דודאים, מבצעים סיור בוקר עם האחראים באתר ועובדי חברת נגב אקולוגיה, מתעדכנים מבחינת המשימות היומיות, עושים סיור בוקר באתר, סיור במפעל מיון ומתחילים במלאכת מיון הפסולת. במפעל כיום אנו מקבלים את כלל הפסולת הביתית המעורבת של יישובי הדרום והנגב. אנחנו אוספים את החומרים האורגנים ומבצעים הפרדה של כל החומרים הניתנים למחזור כמו קרטון, פלסטיק, ברזל, נייר ועוד. בנוסף, אנו מטפלים בחומר האורגני שעובר תהליך פירוק וקומפוסטציה והופך לקומפוסט לשימוש לחקלאות בעיקר לענף המטעים".
• מה הדבר הכי הזוי שמצאת: "לא מזמן, במהלך המיון, מצאנו בתוך האשפה הביתית עשרות בובות ענק של מיני ומיקי מאוס במצב חדש לגמרי, אז החלטנו לחלק לכל העובדים שלנו שיתנו לילדים שלהם - זה מבחינתי הכי מיוחד שיש כי זבל של אחד הוא אוצר של האחר".
• מה הדבר הכי מיוחד: "מגיעים אלינו לא פעם ארנקים עם מסמכים וכסף, כשזה קורה אנחנו מנסים תמיד לאתר את הבן אדם. לפני פחות מחודש הגיעו לאתר שני צעירים שנסעו כל הדרך אחרי משאית אשפה. כשהגיעו לדודאים הם סיפרו לנו שזרקו בטעות לפח שקית עם עשרות אלפי שקלים וברגע שהבינו מה עשו, ראו את המשאית אוספת את הפח אז החליטו לנסוע אחריה. אספתי את כל צוות העובדים ויחד איתם חיפשנו את השקית בתוך כל הפסולת שהגיעה עם המשאית - אחרי שפתחנו את רוב שקיות האשפה שהיו במשאית הצלחנו לאתר את השקית עם הכסף".

• הגדרת תפקיד: "מנדנדת לאנשים שיעשו את מה שהם רוצים לעשות, כמו אמא פולניה רק להשכרה. חשוב לי שכל מקורצציי יצליחו להגשים את כל הדברים שחשובים להם כי אכפת לי שהם יצליחו בחיים".
• למי את עוזרת? "בין המקורצצים שלי אפשר למצוא סטודנטים שכותבים תזות ודוקטורטים, בעלי עסקים שצריכים עזרה בתיעדוף משימות העסק ואמנים עם יצירות שטרם כבשו את העולם. אני גם עוזרת לאנשים שרוצים לפתח הרגלים כמו הליכה, שטיפת כלים ובדיקת מצב הבנק, וכן לאנשים שנתקעו עם ביורוקרטיות מפחידות כמו להוציא רישיון נהיגה או לריב עם ביטוח לאומי. אני לא פסיכולוגית ואני לא קואצ'רית, אני גם לא אפליקציה - אני אדם אמיתי שלא ניתן לעשות לו סנוז ולא ניתן להתעלם ממנו. אם מסננים אותי אני ישר חושבת שאתם שרועים בתעלה ודואגת מאוד".
• איך הגעת לתפקיד? "הגעתי לרעיון להקים את העסק אחרי שגיליתי שאני מנדנדת לאנשים באופן טבעי ביומיום. כל אדם שפגשתי היה לי מאוד חשוב להבין מה הוא רוצה לעשות ולא עושה ואח"כ הייתי מוודאת שזה קורה, לא כי הייתי חייבת אלא כי פשוט היה לי אכפת. הייתה לי חברה שהתפטרה מעבודה משרדית והקימה קונדיטוריה, חברה אחרת פתחה חנות בגדים עם עיצובים משל עצמה, חבר סיים תסריט סופסוף ועוד חבר שצלח את לימודי הרישיון לרחפן. הם כולם לא היו מתקדמים בלעדי, זה ברור. בשלב מסוים הבנתי שיש לי פה שיטת עבודה חדישה והחלטתי לבנות ממנה עסק".