אמיר חצרוני הפסיד בתביעה נגד פייסבוק, ישלם 30 אלף שקל הוצאות

לפני שנתיים חסמה פייסבוק את חשבונו של חצרוני לאחר מאות תלונות מגולשים. פייסבוק: "חצרוני הפר באופן חוזר ונשנה את מדיניות פייסבוק ע"י פרסום עשרות פוסטים המכילים דברי שטנה". השופט: "התובע עצמו הפר את החוזה עם פייסבוק, פעם אחר פעם"

אבישי גרינצייג

חשבון הפייסבוק של אמיר חצרוני, הידוע בסגנונו הפרובוקטיבי ומחולל הסערות, נחסם על ידי פייסבוק לפני למעלה משנתיים. חצרוני פרסם פוסטים קיצוניים ופרובוקטיביים במיוחד, ובעקבות כך קיבלה הרשת החברתית דיווחים ותלונות ממאות משתמשים שונים. לאור זאת, באפריל 2018 חשבונו נחסם.

חצרוני, באמצעות עו"ד יהונתן קלינגר, הגיש תביעה נגד פייסבוק בטענה שחסימת החשבון נעשתה שלא כדין. התובע עתר להשבת החשבון על כל תכניו ולתשלום בגין נזקים שנגרמו לו, לטענתו, בשל חסימת החשבון.

פייסבוק, שיוצגה על ידי עו"ד יעקב שרביט ממשרד הרצוג פוקס נאמן, טענה כי למרות שמדיניותה מתירה לאנשים לדון ברעיונות שנויים במחלוקת, לבקר ואף לגנות מוסדות דת או מפלגות פוליטיות, היא מציבה את הגבול כאשר המוקד עובר ליחידים או לקבוצות של אנשים. פייסבוק אינה מתירה מתקפות ישירות בהתבסס על מאפיינים מוגנים כגון גזע, מוצא אתני, מוצא לאומי, שיוך דתי, נטייה מינית, מין, זהות מגדרית, ונכויות או מחלות קשות.

לטענת פייסבוק, חצרוני הפר באופן חוזר ונשנה את מדיניות פייסבוק על ידי פרסום עשרות פוסטים המכילים דברי שטנה. התובע קיבל מפייסבוק הודעות רבות המיידעות אותו שפרסומיו מפרים את מדיניותה, וכי הפרות נוספות עלולות לגרום לחסימת חשבונו. למרות אזהרות אלו, התובע המשיך לפרסם תכנים המפרים באופן ישיר את מדיניות פייסבוק. משכך, פייסבוק הפעילה כדין את זכויותיה החוזיות כאשר חסמה את חשבונו של התובע בגין הפרות חוזרות ונשנות של האיסור בדבר "דברי שטנה".

עוד בוואלה!

כשעומר מילר וד"ר שקשוקה נפגשו להכין צ'יפס

לכתבה המלאה
הטענה לפיה התכנים סאטיריים נדחתה. חצרוני (צילום: ראובן קסטרו) (צילום: ראובן קסטרו)

חצרוני טען במשפט כי תכניו היו סאטיריים. בית המשפט דחה את הטענה, וקבע כי "החלטת פייסבוק לחסום את החשבון לא נעשתה בחלל ריק או כתוצאה אוטומטית של אלגוריתם, שסרק את תוכן הפוסטים שפרסם התובע. פייסבוק קיבלה דיווחים ממשתמשים שקראו את התכנים וסברו שמדובר בתוכן פוגע ושאינו לגיטימי".

לדברי בית המשפט, "היעדר הבנה זה בקרב המשתמשים אינו יכולה להיחשב כ'כישלון של פייסבוק', אשר צריכה לבחון, בין היתר, את הנזק שעלול להיגרם ושכבר נגרם ובכלל זה, הפגיעה שחשו אותם משתמשים בשל אותם תכנים.

"בחשבון הפייסבוק של התובע מצוין שחלק מהתכנים המפורסמים בחשבון הם תכנים סאטיריים. אלא שזה נעשה בצורה כללית ולא ניתן לדעת, אלו מבין התכנים הם סאטירה. התובע אינו מציג הבהרה נפרדת לכל פוסט שהוא מפרסם, אם מדובר בסאטירה אם לאו".

השופט רחמים כהן כתב בפסק הדין כי "התובע מעלה את השאלה - האם פייסבוק רשאית לקבוע כללי חופש ביטוי משלה והגבלות שימוש בפלטפורמה שהיא מספקת, אשר פוגעות לשיטתו בחופש הביטוי. ייתכן שיש מקום לבחון שאלה זו על רקע מעמדה של פייסבוק והיותה פלטפורמת רשת בעלת היקף של למעלה מ- 2 מיליארד משתמשים באופן שיש בו פוטנציאל לנווט את השיח החברתי והפוליטי.

"אולם, אף אם יש מקום לבחון את מעמדה ולהתייחס לשאלה כגון דא, הרי שפסק דין זה אינו האכסניה המתאימה לכך".

לדברי השופט כהן, "אף אם ניתן היה להתייחס אל התובע כדמות סאטירית לכאורה, שמבקשת להפנות אצבע מאשימה כלפי הגזענות בחברה הישראלית, הרי שפייסבוק אינה מחויבת לספק לו פלטפורמה לעשות כן, שעה שמדובר בתכנים אשר עלולים לפגוע במשתמשים אחרים. כאמור, עניינה של תובענה זו בסוגיה חוזית, כפי שהתובע עצמו העיד וטען בכתבי טענותיו.

"התובע עמד, לאורך כתבי טענותיו, על טיב החוזה, כפי שהוא ראה אותו. אלא, שהתובע עצמו הפר את החוזה עם פייסבוק, פעם אחר פעם, וכעת הוא נתלה בטענות שעניינן חופש הביטוי והיקפו".

לאור האמור, תביעת חצרוני נדחתה, והוא חויב בהוצאות משפט בסך 30 אלף שקל.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully