שנת 2020 הסתיימה בגירעון תקציבי של 160.3 מיליארד שקל, שהם כ-11.7 אחוזי תוצר, כך מדווח היום האוצר. מדובר בגירעון הגבוה ביותר מאז משבר ההיפר אינפלציה של תחילת שנות ה-80. במספרים מוחלטים מדובר אמנם בגירעון הגדול ביותר אי-פעם אולם את הגירעון התקציבי נהוג למדוד באחוזי תוצר.
היקף הביצוע במזומן של תוכניות הקורונה, נמוך בכ-11 מיליארד שקל מהתכנון. לדברי בכירים באוצר עובדה זו מוסברת בכך שהערכות האוצר בתחילת המשבר לגבי היקף הפגיעה הכלכלית במשק התגלו כפסימיות מדי. באוצר לא צפו אמנם סגר שני ושלישי אך מצד שני הופתעו מעוצמת ההתאוששות של המשק מהסגר הראשון.
התוצר של המשק צפוי להתכווץ בשנת 2020 ב-3.3%, נתון נמוך משיעור ההתכווצות הממוצע של כלכלות המדינות המפותחות בעולם, העומד על 5.5%. הפגיעה היחסית נמוכה בישראל מוסברת בעיקר בעוצמת הייצוא, שכמעט ולא נפגע במשבר. ייצוא השירותים זינק בקרוב ל-11% וקיזז במידה רבה התכווצות של 70% בתיירות לישראל. האבטלה בישראל נעה במהלך השנה בין 150 אלף מובטלים ערב המשבר, 1.4 מיליון איש בעיצומו של הסגר הראשון במאי, משם ירדה ל-450 אלף איש באוגוסט בשיא ההתאוששות מהסגר הראשון וזינקה שוב ל-950 אלף איש באוקטובר בשיאו של הסגר השני.
ההוצאות גדלו בכ-68.6 מיליארד שקל בגלל תוכניות הקורונה
על-פי נתוני החשב הכללי באוצר יהלי רוטנברג הגידול בגירעון מורכב מירידה של 19.3 מיליארד שקל בהכנסות המדינה לעומת התחזית. בנוסף איבד האוצר כ-22 מיליארד שקל - הכנסות שקיווה לקבל מהמוסד לביטוח הלאומי (אך בסופו של דבר נוצלו לתשלום דמי אבטלה למובטלים ולעובדים בחל"ת).
על-פי הערכות הכלכלנית הראשית באוצר שירה גרינברג המיתון ב-2020 היה יוצא דופן בכך ששיעור ירידת המסים היה נמוך משיעור ירידת התוצר, זאת כיון שהענפים שנפגעו היו בעלי פריון נמוך יחסית. על-פי מנהל רשות המסים, הירידה בגביית המסים הורגשה בעיקר בהכנסות ממסים ישירים אך בגביית המסים העקיפים הורגשה ירידה קלה בלבד ובחודש דצמבר בלבד המדינה גבתה 2.4 מיליארד שקל במסי כלי רכב כתוצאה מהקדמת רכישות כלי רכב לקראת עדכון מדרגות המס בינואר.
על-פי נתוני החשב הכללי רוטנברג הוצאות הממשלה בשנת 2020 גדלו בכ-68.6 מיליארד שקל בגלל תוכניות הקורונה. יתרת הגירעון, 52.2 מיליארד שקל היא הגירעון המבני (הקבוע) של הממשלה במסגרת התקציב ההמשכי. הוצאות הממשלה ב-2020 (כולל הוצאות הקורונה) הסתכמו ב-478 מיליארד שקל - סכום דומה לזה שהממשלה תוכל להוציא במסגרת התקציב ההמשכי לשנת 2021. גיוס החוב המקומי ב-2020 עמד על 190 מיליארד שקל והיקף הגיוס בחוב עמד על 74.4 מיליארד שקל. היקף פירעונות החוב הגיע ל-84 מיליארד שקל. בנוסף החשכ"ל הקדים תשלומים לספקים לשנת 2020 בהיקף 11 מיליארד שקל "כדי לסייע למשק".
התוכניות שהתחילו באפריל ב-10 מיליארד שקל עומדות כיום על סכום כולל של 203 מיליארד שקל (בשנים 2020-2021) - מתוכם 137 מיליארד שקל מתקציב המדינה. היקף הביצוע במזומן ב-2020 (כולל התחייבויות) עומד על 73 מיליארד שקל, לעומת 84 מיליארד שקל שתוקצבו לתוכניות האלה ב-2020.
להערכת אגף התקציבים, בראשות ממלא מקום הממונה על התקציבים יוגב גרדוס, הביצוע הסופי של תוכניות הקורונה יגיע ל-129 מיליארד שקל מתקציב המדינה (מתוך 137 מיליארד). באוצר מציינים כי עלויות הבדיקות והחיסונים צפויות להיות גבוהות בהרבה מהסכומים שתוקצבו - ובסך הכל יידרש האוצר להזרים למערכת הבריאות בין 3 ל-4 מיליארד שקל מעבר לתכנון התקציבי. גם עלויות יום הבחירות הקשורות למגפת הקורונה יבואו מתוך קופסאות הקורונה ולא מתוך תקציב המדינה. לדבריו צריך להביא בחשבון שקצב הביצוע הושפע גם מכך שהפגיעה הכלכלית במשק הייתה נמוכה מכפי שצפו באוצר, נתון שהביא למשל לתשלום פיצויים בהיקף קטן יותר מכפי שתוכנן לבעלי עסקים שמחזור העסקים שלהם נפגע ב-25%.