הלמ"ס פרסמה אתמול ממצא מעניין בנוגע להיקף ניצול לרעה של מענקי החל"ת: מסקר למ"ס עלה שכ-17% מהעסקים (שבהם יותר מ-250 מועסקים) דיווחו שהם לא מחזירים עובדים מחל"ת פשוט כי העובדים לא רוצים לחזור. מדובר בשיעור גבוה גם בהתחשב בכך שתשובה כזאת לפקיד ממשלתי עשויה להיתפס ככזאת שתסבך את העובד. ואכן, בעסקים עם מספר עובדים נמוך יותר היקף הדיווחים הללו נמוך יותר.
השקל על סטרואידים, מזנק מול כל המטבעות המובילים בעולם, כעת גם על רקע מבצע החיסונים המהיר - מהלך שלוחץ להתקררות האינפלציה המקומית ודוחק כך בבנק ישראל להוריד ריבית. אך בשוק המגמה בימים האחרונים דווקא הפוכה, כשהציפיות לאינפלציה וריבית דווקא עולות, בהתאם למגמה העולמית. להערכתינו זאת תהיה שוב מאותן הפעמים שהשוק צופה אינפלציה והעלאות ריבית שלבסוף לא מתממשות.
צמצום תכנית רכישות האג"ח בארה"ב עולה על השולחן. ב-2013 זה גרם לזינוק חד בתשואות הארוכות - עליית ציפיות האינפלציה והריבית בעולם מגיעות על רקע "הגל הכחול" בארה"ב, אך גם על רקע יותר ויותר התייחסויות של חברי הפד ל- "Tapering", צמצום תכנית רכישות האג"ח. ארבעה מחברי הפד כבר הביעו פתיחות לאפשרות של צמצום תכנית הרכישות החל מסוף השנה, אוונס, הארקר, קפלן ובוסטיץ, והאחרון היה נשיא הפד של דאלאס, רוברט קפלן, שאמר שלדעתו הפד יכול להתחיל לדון לגבי מועד הצמצום. גם כלכלני ג'יי.פי מורגן קוראים לתחילת צמצום הרכישות בדצמבר.
הפעם הקודמת שהפד נע לעבר צמצום תכנית הרכישות היתה בשנת 2013, וזאת אכן החלה לבסוף בדצמבר. באותה שנה חלה עליה דרמטית בתשואות האג"ח הארוכות בארה"ב, ב-100 נ"ב, אך בשנה שלאחר מכן אלה נפלו בחדות, ב-60 נ"ב, כשהמשקיעים הבינו שהריביות לא באמת הולכות לעלות כל כך הרבה. כאמור, להערכתנו הפעם האכזבה תהיה אף גדולה יותר, כשגם האינפלציה תאכזב וגם עליית תשואות תכביד על הכלכלה בהיקף גדול יותר, בהשוואה ל-2013, לאור הזינוק ברמות המינוף, של חברות וממשלות, וזאת עוד מבלי לקחת בחשבון אפשרויות של הפתעות לרעה, כשהסברים לכאלה לא חסר:
אמש דווח על מוטציה שלישית לוירוס הקורונה, "מוטציה יפנית". המוטציות החדשות אמנם לא עמידות כנראה לחיסון אך כן מדבקות יותר, מה שעשוי לגרום לעליה בשיעור המתחסנים הנידרש להשגת חיסון עדר. מחקרים העריכו שיתכן שכדי להגיע לחיסון עדר ידרש שיעור מתחסנים גבוה מעל 80%. לטענת הכלכלן הראשי לאירופה של סוכנות בלומברג, ג'יימי רוש, דרישה כזאת אומרת לא רק זמן ארוך יותר עד שנגיע לחיסון עדר כזה, אלא שלא בטוח בכלל שנצליח להגיע אליו, בהתחשב בקבוצות שלא יכולות להתחסן, שלא רוצות להתחסן וכאלה שהחיסון לא יהיה אפקטיבי לגביהן. במקרה כזה היקף החולים האבסולוטי עשוי עדיין לעלות למספר שישתק את מערכת הבריאות, לגרום לעליה בשיעורי התמותה בקבוצת הגיל הנמוכות יותר ולשבש את הכלכלה לזמן ממושך מהצפוי כיום. בנוסף רוש מציע לקחת בחשבון את התרופפות משמעת הציבור (שילוב של התשה מהסגרים ושאננות לאור החיסונים), מה שיוצר עוד גורם מעכב להשתלטות על הנגיף.
הדולר ממשיך להתחזק בעולם - הזינוק בשקל ממשיך להסתיר מאיתנו מהלך של התחזקות הדולר בעולם, תופעה עם השלכות משלה:
עליית תשואות בארה"ב יחד עם התחזקות הדולר הוא שילוב רעיל לשווקים המתעוררים - בעבר ראינו לא פעם עד כמה השווקים המתעוררים רגישים לעליית תשואות בארה"ב ולהתחזקות הדולר, כשאלה עמוסים במימון דולרי. כרגע נראה שיש עדיין כרית ביטחון, כשהדולר חלש בהשוואה לשנה האחרונה והתשואות עדיין נמוכות, אך ככל שהמגמה האחרונה של עליית תשואות והתחזקות הדולר תמשך, לא רק שוק המניות ייבחן אלא גם עמידותם של השווקים המתעוררים.
אמיר כהנוביץ הוא כלכלן ראשי של בית ההשקעות אקסלנס.