חסימת חשבון של פייסבוק: הרבה מעבר לסתם כאב ראש

אנשים רבים לא מודעים לעקבות הדיגיטליים שהם מותירים אחריהם, עד שכבר מאוחר מדי. לפעמים מדובר בחשבון ישן ששולח התראה לרענן את שם המשתמש והסיסמא, או עדכון על תנאי השימוש. ולפעמים - מדובר במקרים בהם החשבון ננעל לאחר שלא נעשה בו שימוש זמן רב. זה לא כל כך מופרך, למעשה. אם רק נסתכל על חשבונות הדיגיטל שיש לרובנו, נראה שלכל אחד מאיתנו יש לפחות 7-8 כאלה: בין חשבון אחד לשניים של שירותי דואר, פייסבוק, אינסטגרם, ווטסאפ, טוויטר. המהדרין מוסיפים גם טיקטוק ולינקדאין, והנה - איבדנו את הידיים והרגליים בסבך.

אך הבעיה מתחילה כאשר אנשים פשוט שוכחים שגם הרשתות החברתיות הנפוצות ביותר הן, ובכן, חברות האמורות להשיא רווח לבעליהן ולא חבורת פילנטרופים שהתאגדה למען הציבור. די אם נסתכל על סגירת חשבונות הטוויטר והפייסבוק של טראמפ, כדי להבין במה מדובר ומה הכוח של אותן חברות.

ואם זה נשמע לכם מוגזם, תנו לי לגלות לכם שחשבון הפייסבוק של כמעט כל אחד מכם ייסגר - לאחר מותו. מרבית הרשתות החברתיות הגדולות, דוגמת פייסבוק, נועלות את העמוד של האדם שנפטר, מבלי יכולת להיכנס, להוריד מידע, לכתוב פוסטים או לבצע כל שינוי אחר בחשבון. במקרים רבים, העמוד פשוט יורד מהרשת כך שלמעט הודעה לאקונית מטעם החברה, אין אפשרות לגשת למידע. אפילו לכתוב הודעה קצרה בעמוד לכל חבריו של הנפטר על כך שהלך לעולמו - אי אפשר. עכשיו, תארו לעצמכם כמה מידע אוגר אדם ברשת החברתית. כמה זיכרונות, תמונות, מחשבות והגיגים הוא מעלה לרשת ומשתף עם חבריו והעולם. וברגע אחד - הכול נעלם.

המקרה הראשון שהעלה את הנושא למודעות קרה בארה"ב. כאשר אדם שבנו נפטר פנה לפייסבוק וביקש להוריד את התמונות שהעלה בנו לעמוד הפייסבוק שלו. להפתעתו - הוא פשוט סורב. רק לאחר מאבק עיקש וארוך מול פייסבוק, מאבק שנגרר לבתי משפט וערעורים, במסגרתו היה צריך להוכיח שהוא אכן האב, ושבנו אכן נפטר - הוא קיבל קובץ מודפס עם התמונות והפוסטים.

לאור תוצאות המאבק, רשתות רבות שינו את הכללים, והחלו לשלב אופציה של הותרת איש הנצחה במקרה של מוות, שיוכל לנהל, בצורה חלקית בלבד, את חשבון הנפטר. חשוב לציין שלא מדובר במצב בו הוא 'נכנס בנעליו' של הנפטר, אלא מעין מנהל עם סמכויות מוגבלות בלבד, שמאפשרות לו להשאיר מס' פוסטים קצרים לעדכון החברים, וכן להוריד את המידע הפומבי שנצבר בחשבון. בפייסבוק, מדובר בשינוי בהגדרות החשבון, ולמנות 'מיופה כח' דיגיטלי. ברשתות אחרות אפשרות זאת לא קיימת, וניתן להיכנס לחשבון עם שם המשתמש והסיסמא.

סוגייה זאת מתחברת לנושא רחב הרבה יותר, והוא ההתייחסות לחשבונות ולעולם הדיגיטלי בצוואה שלנו. במקרים רבים אנשים זוכרים להוריש ליקיריהם את חשבונות הבנק, הבית, חסכונות ורכוש חומרי נוסף. אך כיום, כאשר חלק מרכזי מחיינו מתנהל בעולם הדיגיטלי, תהיה זאת רשלנות להתעלם ממנו בצוואה. פעם היורשים היו מחלקים את התמונות באלבום כך שלכל אחד יהיה זיכרון מהמנוח/ה שנפטרו. היום רוב התמונות נמצאת בענן, בטלפון או בכל מיני מקומות שלא בהכרח תהיה לנו גישה אליהם אחרי שהם יילכו לעולם שכולו טוב.

האם יש לנו את שם המשתמש והסיסמא? האם נוכל לשחזר אותם? אם לא, תיגרם למי שנותר מאחור עוגמת נפש גדולה. הרי במקרה של פטירה, יכול היורש לפנות לבנק בו התנהל חשבונו של המנוח, ובעזרת צו צוואה, לבקש, ולקבל, גישה לחשבון הבנק. מישהו יודע איך פונים לפייסבוק?

הדברים יכולים להיות חשובים גם בכיוון ההפוך. מי שהגישה לטלפון שלו פתוחה, ללא סיסמא, לכל ההתכתבויות והמיילים, אולי לא רוצה שידעו, גם לאחר לכתו, מה הוא התכתב ועם מי. לכן, יש צורך למפות לא רק את חשבונות הבנק, אלא גם את החשבונות והמידע הדיגיטליים שלנו, על מנת שנוכל להעביר גם אותם, ואת המידע שיש בהם - ליקירינו, ורק אליהם.

עו"ד הילה צאירי היא מגשרת וראש מחלקת דיני משפחה וירושה במשרד גדעון פישר ושות'.