"מי רוצה לעשות לי טובה?": סיור במקומות הכי אפלים בטיקטוק

שיטוט בטיקטוק מגלה סרטונים מתגרים של קטינים וקטינות ("מי רוצה לעשות לי טובה?") וציידים שאורבים להם ולפעמים ממשיכים עד כדי פגיעה מינית חמורה. הסכנות נידונו בעבר, אבל ההורים חסרי אונים ("ריסקתי לה את הטלפון"). מה אפשר לעשות לפני ואחרי שנהיה מאוחר מדי?

  • טיקטוק
בווידיאו: חוקר הסייבר גלעד האן על סכנות ההתחזות ברשת (עריכה: דפי מקל)

"אני כל כל כל כך חרמנית שאמרתי לו שאני אוהבת כדורגל ואוהדת של מכבי תל אביב", כתבה נערה ישראלית בגילאי חטיבת הביניים בסרטון שהעלתה לאחרונה בטיקטוק. נערה אחרת מביעה את מורת רוחה מכך שבחורים לא מתחילים איתה: "אני בחיים לא אצא עם ילד בן 13", בעודה מוציאה את לשונה וחושפת בתנועה שאמורה לגרות עם העגיל שעל הלשון. וכך, בלי כל חשש, יותר ויותר נערות ישראליות בגילאי חטיבת הביניים מעלות בחודשים האחרונים סרטונים עם מסרים מיניים בוטים. לא עוד אמירה מרומזת או משחק מילים שאמור לפתות, אלא פרובוקציות מיניות ברורות. "מה תרצו לעשות לי?" שואלת בחורה צעירה, ספק אם הגיעה לגיל בת מצווה, והתשובות מבהילות. "עוד אחת שרוצה שיאנסו אותה", משיב בחור צעיר לפנייתה. אחר כותב "כולם יודעים מה את רוצה - לשכב עם חמישה גברים בתורים".

אין ספור מילים נכתבו על הסכנה שכרוכה בטיקטוק לבני נוער, אולם נדמה כי הקורונה, עם הבידוד החברתי והשהייה הארוכה בבית, הביאה להקצנה של המסרים המיניים ולעליה בהיקף השימוש באפליקציה בקרב בני נוער. כך, למשל, משתפת בחורה צעירה שנראית בגילאי העשרה : "התנוחה הכי לא נוחה בסקס והכי לא נעימה היא שאת שוכבת על הגב ולמעלה אין אף אחד". חברתה מגיבה גם היא בסרטון שמזדהה עם כאבה: "אין לי חבר שאני יכולה להפליק לו בתחת". כך זה ממשיך, עוד ועוד - אלפי סרטונים שהיו הופכים את הבטן להורים של אותן ילדות. "כשכמעט קבוצה שלמה של שחקני כדורגל שמים לך עוקב באותו הזמן", נכתב בסרטון נוסף. לא צריך להפליג יותר מדי בדמיון כדי להצטמרר.

עוד בוואלה! NEWS

טיקטוק נלחמת בסכנות: חשבונות של בני 13-15 יוגדרו כפרטיים

לכתבה המלאה
הסכנות אורבות בכל מקום, והציידים מגיעים לכל מקום. נערה בטיקטוק (צילום: צילום מסך, טיקטוק)

התופעה של ההקצנה בבוטות המסרים אינה מקומית. על מנת להדוף את דעת הקהל השלילית על הפלטפורמה, השיקה הרשת החברתית לפני כחודשיים כלים חדשים תחת פונקציית בקרת המשפחה, שמיועדים לאפשר להורים להגביל את פעילות ילדיהם ברשת ושמירה על פרטיותם. אלא שכאמור, נראה כי חרף הניסיונות מצד טיקטוק לאפשר להורים בקרה אפקטיבית אחר הנעשה, הסרטוני שנאספו, שמהווים טיפה קטנה בים של תוכן מיני בוטה, מעידים על הצלחה מוגבלת מאוד.

רבים מההורים הישראלים, שעוד קודם לימות הקורונה התקשו לנהל מעכב אחר התנהלות ילדיהם, מוצאים את עצמם בחודשים האחרונים אובדי עצות ומנותקים. "הם שחוקים מאוד ואיבדו שליטה על זמן המסך של הילדים. אין להם מושג מה קורה שם", אומר רן בראון, מנהל מכון 'מתבגרים', "אני חושף בפניהם סרטונים מהטיקטוק והם מזועזעים. הם מדמיינים כאילו מדובר על סרטונים שהילדים מעלים ליוטיוב או לאינסטגרם. כן, יש שם תמימות רבה מצד ההורים וגם יאוש אצל חלק מהם מהניסיון להבין מה קורה שם. העניין הוא שההורים לא תופסים את הילדים שלהם כיצורים מיניים. ההורה בהלם - הוא לא מאמין שזו הילדה שלו".

כך, במרוצת השנה האחרונה קמו יותר ויותר קבוצות בפייסבוק בהן הורים מתייעצים ובעיקר אובדי עצות יחדיו, אל מול מימדי התופעה והקושי להכיל את התכנים שמעלים ילדיהם. "הטלפון שלה היה פתוח, ראיתי סרטון וקיבלתי חושך בעיניים. מרוב עצבים ריסקתי לה אותו על הקיר", כותב אבא לנערה בת 13 ומוסיף, "תסלחו לי על הקפריזיות, אבל באיזה עולם, הבת שלך מעלה תמונה שלה עם חולצה לבנה רטובה ושואלת 'מי רוצה לעשות לי טובה?'"


עד כמה האפליקציה נפוצה בקרב ילדים בישראל? לפי סקר שביצעה בזק בקרב ילדים ישראלים בני 8-12, 60% מהם הורידו את טיקטוק. למעשה, זו הרשת החברתית שרשמה את הצמיחה הגבוה ביותר במהלך הקורונה. בחודש אפריל היא הגיעה ל־2 מיליארד משתמשים רשומים בעולם והיום יש לה יותר מ-800 מיליון משתמשים חודשיים, למעלה מפי שניים מהמתחרות הוותיקות סנאפצ'אט וטוויטר גם יחד. על פי דו"ח של App Annie, האפליקציה קפצה השנה שלושה מקומות בדירוג ההורדות, עקפה את פייסבוק בכמות והפכה לאפליקציה המורדת ביותר בעולם, עם 130 מיליארד הורדות באפ-סטור של אפל ובגוגל פליי של אנדרואיד, המשקפות זינוק של 10% ביחס לשנת 2019. על פי מחקרים אחרונים בנושא, שישים אחוזים מבני הנוער בישראל מעלים לפחות ארבעה סרטונים ביום, רבע מהצעירים מבלים לפחות שעה אחת ביממה באפליקציה.

אולם הסיכון שנשקף לצעירים ולצעירות אינו מסתכם בחשיפה הבוטה ואף לא במצוקות הנפשיות שמתעוררות בעקבות גיבוש של תפיסות גוף מעוותות או עמדות כאלו כלפי מיניות. במקרים לא מעטים גברים מנצלים את מאפייניה של הרשת החברתית על מנת ליצור קשר עם קטינות בחסות האנונימיות. כך, למשל, לפני מספר חודשים הגישה מחלקת הסייבר בפרקליטות המדינה כתב אישום לבית המשפט המחוזי מרכז נגד תושב השרון בן 38, בין היתר בגין מעשה מגונה בקטינה שטרם מלאו לה 16 שנים. במקרה נוסף שנחשף לפני כחודשיים, צעיר בן 33 הואשם כי פנה לקטינים וביקש במהלך ההתכתבויות כי ישלחו לו תמונות עירום שלהם. הם נענו לבקשותיו. במשטרה מצאו בנוסף מעל 11 אלף תמונות וסרטונים פדופיליים שהוא החזיק במחשבים שלו ובכונני גיבוי.

בטיקטוק, לזכותם ייאמר, מנסים ליצור צעדי מנע. אתמול הודיעה החברה כי החשבונות של בני 13-15 יוגדרו כפרטיים מעכשיו, במקום שברירת המחדל תהיה פתוחה לכלל הציבור כפי שהיה עד היום. "בכל הקשור להגנה על חברי הקהילה שלנו ופרטיותם, אף פעם אי אפשר לומר 'הגענו ליעד'", אמרה איליין פוקס, ראש מערך הפרטיות של טיקטוק אירופה, "ההשקעה שלנו בנושא החשוב הזה לא תיעצר כאן ואנו נמשיך להרחיב ולשכלל את המדיניות שלנו בנושא. אנו עובדים בשיתוף פעולה הדוק עם רגולטורים ומומחים בתחום בטיחות השימוש ברשת ומשקיעים בטכנולוגיה ובחינוך הצוותים שלנו כדי שטיקטוק תישאר מקום בטוח בו כולם יכולים להביע את היצירתיות שבהם".

הרבה פעמים זה נגמר בפגיעה נפשית, ואחר כך הנזק עלול להיות בלתי הפיך (צילום: ShutterStock)

נכון להיום, אין נתונים ודאיים לגבי היקף ההטרדות המיניות באפליקציה, אולם איש מהמומחים עימם שוחחנו אינו חולק על ההנחה כי אחוזים בודדים מהההטרדות המיניות מדווחים למשטרה או שמוגשת בגינן תביעה לפיצוי כספי באחד מהמסלולים שעומדים לרשות נפגעי העבירה. מדוע?

"בשונה מההליך הפלילי, בו לא יישא אדם באחריות פלילית לעבירה אלא אם כן היא הוכחה מעבר לספק סביר, כאשר מדובר על הליך תביעה אזרחי, רף ההוכחה שנדרש נמוך באופן משמעותי", מסביר עו"ד אסף ורשה, מבכירי עוה"ד בישראל בתחום דיני הנזיקין, שמכהן גם כיו"ר משותף של הפורום בלשכת עורכי הדין, "רבים אינם מודעים לכך ולאפשרות הממשית לסיים אותו בהצלחה, במצב בו בית המשפט מחייב את המטריד בתשלום פיצויים". לדבריו, אמנם ההליך אינו טומן בחובו סנקציה עונשית של שלילת חירות, אך יכול לספק לנפגעת תחושה מסוימת של צדק.

גם אורית סוליציאנו, מנכ"לית איגוד מרכזי הסיוע, מצטרפת לעמדתו של ורשה, אך מוסיפה כי הסיבה למיעוט ההליכים נובעת גם מהאכזבה ממערכת המשפט. "כיום שיעור נמוך ביותר מהתלונות על עבירות מין מגיע בסופו של דבר להכרעה משפטית", היא אומרת, "86% מהתלונות נסגרות מחוסר ראיות או מסיבות אחרות. לצערנו, נשים מעטות פונות להגיש תלונה בערוץ הנזיקי כתביעה נגררת או אפילו ללא קשר להליך הפלילי עקב אבדן האמון במערכת המשפט". לדבריה, מסע הייסורים שעוברת נפגעת לתקיפה מינית בבואה לממש את זכויותיה, משפיע מן הסתם גם על ההחלטה שלה למצות את הדין עם זה שהטריד את הבת או הבן שלה.

אז מה עושים?

אם חלילה חוויתם הטרדה או שבן משפחה הוטרד, כך עליכם לפעול. בסיועו של עו"ד ורשה אנו מפרטים את הכלים שעומדים לרשותכם.

  • שיחה למוקד 105: מרכז לאומי ייחודי לקבלת פניות ודיווחים מהציבור ולמתן מענה מקצועי בנוגע לפגיעות, אלימות ופשיעה נגד ילדים ונוער במרחב המקוון. את המוקד מאיישים שוטרים שעברו הכשרה ייעודית בתחום עיסוקו של המטה הלאומי, ופועל בו דסק שותפויות בין-משרדי בו יושבים מומחים בתחום הפגיעה בילדים ברשת ממשרד החינוך, משרד הבריאות, המשרד לביטחון הפנים, משרד המשפטים ומשרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים. המוקד הוא חלק מיחידה 105 הכפופה ללהב 433.
  • המסלול הפלילי: לאחר הגשת התלונה ובהתאם לשיקול דעת חוקרי המשטרה תתקיים חקירה של המשטרה, כולל גביית עדויות. ככל שיוחלט כי יש מקום להגשת כתב אישום, יתקיים הליך בבית המשפט שבסופו תיתכן הרשעתו של הנאשם בעבירה של הטרדה מינית או בעבירה אחרת העולה מהנסיבות תוך גזירת עונש מאסר או מאסר על תנאי או עבודת שירות או קנס וכן פיצוי כספי לטובת המתלונן/ת. במקביל, על פי חוק העונשין, מרגע שהורשע הנאשם, לבית המשפט הסמכות לחייבו בתשלום פיצויים לנפגע העבירה. הסכום מוגבל בתקרה והפיצוי נפסק אך ורק לפי שיקול דעתו של בית המשפט.
  • תביעה נגררת: היה והנאשם הורשע, ניתן להגיש נגדו תביעה נגררת, בה אין כלל דיון סביב שאלת האחריות שלו, אלא אך ורק על גובה הנזק שנגרם. ההליך מהיר יותר ובנוסף, בשונה מהחלופה שהצגנו מעלה, סכום הפיצוי אינו מוגבל. לצד יתרונות אלו, יש לדעת כי את התביעה צריך להגיש בתוך 90 יום מיום שפסק הדין הפלילי הפך לחלוט שלא ניתן עוד לערער עליו). לפיכך, אם הוגש ערעור על פסק הדין בהליך הפלילי, ניתן יהיה להגיש את התביעה האזרחית רק תוך 90 יום לאחר שהוכרע הערעור, ולא לפני כן.
  • המסלול האזרחי: ניתן להגיש תביעה אזרחית לפיצוי כספי של נפגע עבירה. כאשר העבירה בוצעה כלפי קטין (מתחת לגיל 18), ההתיישנות תתחיל מהיום בו יגיע הקטין לגיל 18. במסגרת הסכום שייפסק לנפגע, ניתן לקבל פיצוי גם בגין הוצאות לצורך טיפול בו, עזרה אישית, סיוע נפשי, ליווי וכו'.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully