האם יש קשר בין בחירות אישיות של ח"כים ורה"מ לכלכלה? הכלכלה מורכבת מכל האזרחים במדינה - מהכנסותיהם, מהמיסים שהם משלמים, ממיסים ישירים ומיסים עקיפים. לבסוף נשאר האזרח עם ה"נטו" שממנו הוא מתקיים, אך גם מה"נטו" שנשאר הוא משלם מע"מ בסך 17%. מכאן שאזרחים יפנו לנבחר הציבור שנבחר מאזור הבחירה שלהם ויציגו בפניו את הבעיות הכלכליות שהם עומדים מולם. כיום יש מספר לא מבוטל של פתרונות פשוטים שלא מצריכים הגדלת תקציב, רק התחשבות ושינוי בסדר העדיפות. לפיכך, יידרש נציג הציבור לעמוד מול שר האוצר או שר הפנים או כל שר שהבעיה מטופלת על ידי משרדו ולהציג לו את הבעיה ולדאוג לפתרונה.
שירותים
- למשל, בתחום הביטוח לרכבים, מדוע נדרש אזרח שמחזיק שני רכבים ויותר לשלם ביטוח חובה לכל אחד מהרכבים? הרי הוא לא נוהג בשני רכבים בו זמנית? מן הראוי שאזרח ישלם דמי ביטוח למדינה בהתאם לסוג הרישיון המוחזק על ידו. מי שמחזיק רישיון נהיגה רק לרכב פרטי ישלם סכום שנקבע מראש, לדוגמא 500 דרך לשנה מי שמחזיק רישיון נהיגה למשאית ישלם סכום גבוה יותר כגון 1,000 שקל וכן נהג מונית ונהג אוטובוס. בנוסף יגבה ע"י המדינה מספר אגורות לכל ק"מ שביצע רכב במשך השנה לדוגמא 5 אג' לק"מ. לדוגמא רכב שנסע 20,000 ק"מ ישלם דמי השתתפות בביטוח של 1,000 שקל לשנה. כיום, מי שרוכב על אופנוע משלם 5,000 שקל לשנה ואם יש לו שני אופנועים העלות כפולה. אם יש לו רכב נוסף יוסיף עוד כמה אלפים. מדוע? האם באמת האזרח נוהג בו זמנית בארבע כלי רכב? בשיטה המוצעת מי שנוהג מבוטח וגם הרכב מבוטח. את הביטוח צד ג ואת המקיף שיעשה בחברת הביטוח.
- ביטוח לאומי - אחוז לא מבוטל של אזרחים במדינת ישראל מקבל את קצבת הביטוח הלאומי. סוד גלוי לכל הוא שגובה הקצבאות המשולמות אינו מספיק על מנת לקיים את מקבלי הקצבאות - קצבת הזקנה, קצבת הנכות וכו'. קצבאות אלו מועברות מהביטוח הלאומי לחשבונות הבנק של מקבלי הקצבה (ולמי שאין חשבון בנק כי הוא מוגבל יש לו בעיה). בבנק גובים ממקבלי הקצבאות עמלות מעמלות שונות ולמותר לציין כי כל שקל חשוב להם. תחת זאת, ניתן לשמור את הכסף בביטוח הלאומי כמעין בנק. לכל אחד ממקבלי הקצבאות יונפק כרטיס חיוב שממנו יוכל ולשלם בכל מרכול וברשויות השונות כגון ארנונה, חשמל, מים וכו'. הביטוח הלאומי יאגד את בעלי הכרטיסים במועדון צרכנות וידאג להנחות משמעותיות בעסקים שונים כגון ברשתות המזון, בתי מרקחת ביגוד וכו'. בעלי הכרטיס יהיו זכאים להנחות בכל העסקים שיבקשו לעשות עימם עסקים, ראו דוגמת מועדון "חבר" וכו'. תשלום מהכרטיס לעיריות ולחברת חשמל ולמים יינתנו הנחות מתאימות שכן אלו משולמים מכספי קצבאות ובכך הגדלנו את כוח הקניה של מקבלי הקצבאות בכ-20% מבלי להוסיף שקל אחד לקצבה המשולמת.
- ונעבור לרשויות המקומיות - מדוע על האזרחים לשלם מע"מ על מוצר בסיסי כמו מים? אילו הייתה נציגות אמתית בכנסת, היא הייתה דורשת לבטל את התשלום הנ"ל.
- ובכלל, מדוע לשלם מע"מ על שירותים שניתנים על ידי המדינה או חברות ממשלתיות? מדוע רשות מקרקעי ישראל מוכרת זכויות במקרקעין ומוסיפה על כך מע"מ? בעוד אזרח שרוכש דירה מאזרח אחר אינו נדרש לתשלום מע"מ? לא זו בלבד שמע"מ זה אינו צודק הוא מעלה את מחיר הקרקע שמועמס על רוכש המקרקעין. על רכיב המע"מ משלם האזרח גם מס רכישה.
- רשויות מקומיות - כל רשות גובה דמי ארנונה, אין זה חדש, אך כל רשות מחשבת את הארנונה בצורה שונה, יש שמחשבות את גודל הדירה לפי גודלה כולל הקירות החיצוניים ויש כאלו לפי מחציתן אין נוסחה אחת זהה. מדוע? יש לחשב ארנונה לפי שטח נטו בלבד, זה השטח שמשתמש האזרח ולפיו צריך לשלם.
- רשויות מקומיות משלמות עבור פינוי האשפה לפי טון אשפה. במקום לייעל את המערכת ולבצע מיחזור אשפה ע"י יצירת חשמל ירוק, הן מעדיפות לשלם כסף עבור הטמנה ושינוע האשפה למישור רותם שבנגב. מדוע? הגיע הזמן שהאזרחים ייהנו מחשמל ירוק שמיוצר ממחזור האשפה. בכך נחסוך שינוע למישור רותם והפיכת הדרום לפח הזבל של המדינה. ובכך יוזילו הרשויות את ההוצאות שלהן במאות אלפי שקלים לחודש.
- לאחרונה התבשרנו שחקלאים משמידים את תוצרתם בשל העובדה שלא כדאי להם לקטוף את התוצרת. אין זו אלא בושה למנהיגי המדינה. כאינטרס לאומי אנו חייבים לשמור על החקלאות שלנו. ולכן במקרה שכזה המדינה צריכה לרכוש את התוצרת במחיר עלות ולשווק אותה לבתי חולים, לבתי תמחוי, לצבא ולכל נזקק. הצבא ונערים ונערות שעושים שירות לאומי יכולים לסייע בקטיף ובכך לשרת את החברה, אך כשהפוליטיקאים אינם נבחרי ציבורי אלא עסקנים פוליטיים הם לא רואים את המצוקה של האזרח. מבחינתם שהתוצרת תהיה יקרה או מחו"ל אותם זה לא מעניין.
אילו היו נבחרי הציבור נבחרים אישית ע"י האזרחים, לא מן הנמנע שבעיות אלו של האזרחים היו מגיעים לפתחם והם היו פועלים בחקיקה לתקן את המעוות. בשיטה הקיימת, חברי הכנסת נבחרים ברשימה מפלגתית, ואת המפלגה מעניינים אנשים אחרים שמקורבים לראשי המפלגה ולמרכז. החברות הגדולות ובעלי ממון רב, מעניינים את הפוליטיקאים יותר כי קולו הבודד של האזרח חסר משמעות כלפי חבר הכנסת. אם לא יצא לחבר הכנסת משהו מזה הוא לא יפעל לתקן. למה לו להסתבך עם חברות הביטוח, או עם הבנקים או עם החברות הבורסאיות שכולם אגב מפעילים לוביסטים לקדם את האינטרסים שלהם על חשבון האזרח הקטן. ככה יוצא שחברות ענק משלמות מעט מאד מיסוי, אם בכלל, והאזרח הקטן משלם את מיטב כספו, ובזמן משבר, כגון הקורונה הממשלה לא רואה את מצוקותיו ולא מתייחסת לאזרח הקטן אבל לחברות הגדולות יש עדיפות. למה? כי הוא קטן ולא מעניין. אין לו נציג בכנסת.
ככה יוצא שאת מיטב ילדינו המדינה זונחת ולא מעניקה להם את הדבר הבסיסי ביותר לאחר שנתנו למדינה שלוש וארבע שנים לצבא או לשירות לאומי, המדינה לא נותנת להם פתרון לדיור ולא ללימודים ולא לתעסוקה, למה? כי הם עשו את שלהם עכשיו הם יכולים ללכת. הם הולכים בהתחלה להתגורר עם ההורים ואח"כ יורדים לחו"ל.
ביום שבו תשונה שיטת הבחירות והממשל, וחברי הכנסת יבחרו בבחירות אזוריות אישיות, ראש הממשלה ייבחר אישית בבחירות ארציות ולא יידרש להקים קואליציה אלא יבחר 11 שרים מקצועיים, ישתנו כללי המשחק הדמוקרטיים והפעם לטובת האזרח הקטן והנזקק ולא לטובת המפלגות וראשיהם ולבעלי ההון.
עו"ד אביטל אופק הוא יו"ר מפלגת "סדר חדש" לשינוי שיטת הבחירות בישראל