ביום שבת בשעות הצהריים, ישבה רות ליד השולחן בחדר עבודתה כשלפתע נשמע רעש עז שנשמע כמו פיצוץ דוד חשמל או צינור מים. כשיצאה בבהלה לראות את המתרחש, החליקה במדרגות היורדות מחדר העבודה ונחבלה. האם מדובר בתאונת עבודה? בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב קבע שכן, ונימק את החלטתו בכך שהתובעת עסקה בפעילותה במשרד בביתה, כחלק מעבודתה הרגילה, וזאת אף על פי שהעבודה התרחשה ביום שבת.
משבר הקורונה הכניס את שוק העבודה לתקופה מורכבת של הגבלות וסגרים, בה מועסקים מהבית מאות אלפי עובדים. על פי נתוני הלמ"ס, 25% מכלל המועסקים ו-23% מכלל השכירים במשק עבדו בחודש ספטמבר מהבית באופן מלא או חלקי. מדובר במציאות המציבה אל מול שוק התעסוקה אתגרים רבים, בפרט בכל הקשור לשמירה על זכויות העובדים. אחת הסוגיות הבולטות והמורכבות, ברמה הביטוחית והמשפטית, קשורה לתאונות עבודה המתרחשות בזמן שהיית העובד בבית.
לפי חוק הביטוח הלאומי, תאונה של אדם תיחשב לתאונת עבודה, בתנאי שהאירוע התרחש בזמן עבודתו של הנפגע. זמן עבודה הוגדר עד לא מזמן מרגע צאתו של הנפגע ממקום הלינה שלו ועד חזרתו אל ביתו. שעות העבודה היו ברורות סביב 18:00 -08:00, בהתאם להסכם בין העובד למעסיק. החוק אף הוסיף כי סטייה מהדרך ממקום הלינה למקום העבודה (או הפוך) לצורך איסוף הילדים מבית הספר או תפילה בבית הכנסת, נחשבת סטייה מורשית ואינה חורגת מהגדרת החוק. אך מה קורה כעת בזמן שהעבודה מתבצעת מהבית ולא בשעות העבודה המקובלות? רבים מאיתנו עובדים בשל טיפול מקביל בילדים גם בשעות הבוקר המוקדמות או הלילה המאוחרות. אם נפגענו בזמן זה, איך נוכל להוכיח את הקשר הדרוש בין הפגיעה לעבודה? כאן נכנסת היוזמה והאסרטיביות שלכם כעובדים לתמונה.
על מנת להוכיח את אותו קשר, כל עובד חייב לסכם בכתב מול המעסיק את היותו מועסק בשעות עבודה נוספות וגמישות, ללא הגבלת זמן או שעה. בפניה למעסיק יבקש העובד את ידיעתו והסכמתו בכתב, ששעות עבודתו בתקופה הנוכחית אינן שגרתיות, והוא מבקש שכל זכויותיו ישמרו לפיכך גם במקרה של פגיעה, מעבר לשעות העבודה עליהן נקבע. את החשיבות שבכך ניתן ללמוד מהמקרה של מיכל.
מיכל היתה בעלת עסק עצמאי בתחום העיצוב הגרפי והפקות דפוס. כאשר ירדה לקומת הכניסה של ביתה, בשעות הבוקר שלפני תחילת העבודה, כדי לקחת תיקי לקוחות ולעבוד עליהם, החליקה ומעדה. האם תביעתה לפיצויי תאונת עבודה התקבלה? בית הדין האזורי לעבודה בת"א קיבל את גרסתה וחייב את הביטוח הלאומי בפיצויים. בפסק הדין נכתב בין השאר: "לטעמנו, ניתן לראות בנפילת התובעת כתאונה שאירעה בעת ההליכה לקראת נקודת העבודה, שכן שוכנענו כי התובעת הלכה לקחת תיקי עבודה אותם השאירה על שולחן המטבח על מנת לשבת ולעבוד עליהם, כפי שנהגה לעשות מדי בוקר".
בפסיקה נוספת, הכיר בית הדין הארצי לעבודה בתאונה של עובדת בה החליקה על רצפת ביתה, שהייתה רטובה מנוזל ששפכו ילדיה הפעוטים, בעודה בדרכה לבצע עבודה ליד המחשב ונחבלה.
מפסיקות אלו אנו למדים את גמישותו של המושג "תאונת עבודה" - הוא יכול להיות כתוצאה מכוויה בזמן הכנת אוכל, או כתוצאה מהחלקה בזמן שטיפת הבית, מעידה מסולם בזמן החלפת נורה ועוד. ברוב המקרים מעמדם של העובדים מהבית יהיה שווה למעמד העובדים במקום העבודה. האירוע ייחשב כתאונת עבודה, וזאת בתנאי שהעובד שילם דמי ביטוח כחוק, הוכיח כי קיים קשר ישיר בין הנזק לבין העבודה עצמה, וכי התאונה אירעה תוך כדי עבודתו. אך אם אתם עובדים שעות נוספות או בשעות לא שגרתיות, האחריות עוברת לידיכם. מומלץ מאוד לתאם זאת בכתב עם המעסיק, כדי לא למצוא את עצמכם ברגע האמת ללא אפשרות לקבלת פיצויים.
עו"ד עמיקם חרל"פ הוא מומחה לתביעות נזיקין, ביטוח ורשלנות רפואית, יו"ר ועדת רשלנות רפואית של לשכת עורכי הדין