וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

הרשות לרמות: במלחמה עם נפגעים מדומים הרשויות תמיד מפסידות

16.1.2021 / 0:02

אחד טען שנפצע מבור ניקוז, אחר נפל מאופניים חשמליים "בגלל מרזב פתוח". על אף שהאירועים הללו לא קרו באמת, עיריות נאלצות לשלם כדי להתפשר על מחדלים שלא היו. איך עוצרים את התופעה ומדוע לא באים חשבון עם התובעים השקריים?

פתח ביוב. ShutterStock
כל דבר כזה הוא פוטנציאל לתביעה, אפילו אם הוא לא באמת קיים/ShutterStock

אפריל 2015. ש' יוצא מביתו לרכיבת בוקר ותוך דקות מוצא את עצמו מוטח בעוצמה האספלט, שמגרד את הכתף שלו כמו פומפייה. מי שיקרא את כתב התביעה שהגיש ש' בעקבות האירוע לבית המשפט יתמלא חמת זעם על החובבנות והרשלנות, לכאורה, של העירייה שהותירה את בור הניקוז פתוח. התמונות אינן מותירות מקום לספק - העירייה התרשלה ועליה לפצות את הרוכב התמים על הפגיעה בו. אלא שהפלא ופלא, לא רק שתקוותו להוציא עשרות אלפי שקלים פיצוי נכזבה, ש' לא קיבל שקל בודד. ההיפך, באופן חריג חויב לפני מספר שבועות לשלם הוצאות משפט בגובה 5000 שקלים.

למה?

במהלך הדיון התברר כי הבחור 'מתקשה' לזכור מתי התרחש האירוע 'ובאורח פלא' בחומר הרפואי לא צוין כי הוא נתקל בבור הביוב. גם עדים רלוונטיים ששהו לכאורה במקום התאונה לא הובאו לתמוך בגרסתו, וההוכחה היחידה לכאורה שסיפק ש' היתה שאימו וחברו יודעו על האירוע. העיריה, מצידה, טענה באמצעות עו"ד אפרת קום ממשרד עו"ד צבי יעקובוביץ ושות', אשר ייצג את העיריה מכוחה של פוליסת הביטוח שלה בחברת הביטוח הראל, כי לא בוצעו שום עבודות מטעם התאגיד בתקופה הרלוונטית וממילא לא התקבלה שום תלונה בנושא. בנוסף, נטען שאין בחומר הרפואי טענה של התובע כי נתקל בשוחה הנטענת, ולא הובאו עדים רלוונטיים. עו"ד אפרת קום טענה כי יש סתירות בעדותו וכי התמונה שצירף לתביעתו בוימה. בסופו של הליך, בית המשפט קיבל את טענותיה של באת כוחה של העירייה, וקבע כי לא ניתן לפסול את האפשרות שהתובע ביים את פתיחת המרזב לצורך הגשת התביעה. סוף דבר, התביעה נדחית ועל הנ"ל הושת תשלום הוצאות משפט.

רוכב קורקינט אחרי תאונה. ShutterStock
"קח לדוגמה מקרה בו בחור צעיר החליק מהאופניים החשמליים שלו אחרי שרכב כמו אידיוט ואין לו להלין אלא נגד עצמו ואין לו גם ממי לקבל פיצוי. אז במקום לחזור לבית עם זנב מקופל בין הרגליים והפנמה של העובדה כי אין לו ממי לקבל כסף, הוא ממציא סיפור תלוש על איזה מרזב פתוח או אבן שהיתה מונחת על הכביש"/ShutterStock

תביעות רשלנות נגד רשויות מקומיות הפכו לספורט לאומי

המקרה האמור, בו תושב רשות מקומית מנסה להוציא כספים שלא כדין מכיס הרשות בטענה כי נפגע בשל התרשלותה, אינו חריג. בשנים האחרונות חלה עליה תלולה במספר התביעות שמוגשות כנגד רשויות מקומיות מצד תושבים שטוענים כי בשל מפגע בכביש או במדרכה הם נפצעו או שרכושם ניזוק, כאשר מתברר לאחר מכן כי התלונה כוזבת. שיעורן של תביעות הדמה אינו ברור, אך כלל הגורמים עימם שוחחנו מעידים כי מדובר על תופעה כלל ארצית שעלותה לקופת הרשויות מסתכמת בעשרות מיליוני שקלים.

" יש כאן שילוב של שחיקה מואצת במוסריות של הציבור, תיוג הרשות ככיס עמוק אליו ניתן לדחוף את היד ועליה במספר עורכי הדין שמחפשים פרנסה", אומר לוואלה! עסקים גורם בכיר באחת מהרשויות המקומיות הגדולות בישראל, "קח לדוגמה מקרה בו בחור צעיר החליק מהאופניים החשמליים שלו אחרי שרכב כמו אידיוט ואין לו להלין אלא נגד עצמו ואין לו גם ממי לקבל פיצוי. אז במקום לחזור לבית עם זנב מקופל בין הרגליים והפנמה של העובדה כי אין לו ממי לקבל כסף, הוא ממציא סיפור תלוש על איזה מרזב פתוח או אבן שהיתה מונחת על הכביש. העליה היא לא רק בתביעות הבדויות והמצוצות מן האצבע, אלא גם באלו שמוגשות כאשר ברור שהקייס שלהן חלש מאוד".

על היקף התביעות שמוגשות כנגד הרשויות המקומיות ניתן ללמוד מהדוחות שהן מוציאות אחת לכמה שנים. כך, למשל, עיריית תל אביב נדרשה להתמודד בשנים 2015-2016 עם 771 תביעות. בחולון ב-2016 נפתחו 161 תיקים בשל נזקי גוף שנגרמו לכאורה. לפי דוח המבקר של עיריית באר שבע, ב-2016 הוגשו נגד העירייה 236 תביעות צד ג' ורכוש.

sheen-shitof

עוד בוואלה!

התהליך המסקרן של מיחזור אריזות מתכת

בשיתוף תאגיד המיחזור תמיר

קיים קושי לתעד בזמן אמת כל מפגע

"בשנים האחרונות נאלצות הרשויות המקומיות להתמודד עם יותר ויותר תביעות שמוגשות כנגדן בגין רשלנות בטיפול במפגעים בשטחן", מבהיר אורי אורלנד, בכיר יועצי הביטוח בישראל שעובד עם רשויות מקומיות רבות. הוא מוסיף כי חרף ממדי התופעה, ההשפעה של רכיב זה כיום על עלות הפרמיה שהן משלמות זניחה. העליה בגובה ההשתתפות העצמית בפרק צד ג' מוסברת על רקע נזקי ההצפות ותשלום הפיצויים בגינם.

לכאורה, לא אמורה היתה להיות בעיה, שכן אם התביעה בדויה והתובע לא מספק ראיות חותכות שמצביעות על רשלנות מצד הרשות, הוא לא אמור לקבל פיצוי, אלא שבפועל, הוא מסביר, הרשויות משלמות מחיר עבור התרשלות מצידן, אך לא בטיפול במפגעים, אלא במעקב אחר האופן בו הן מטפלות בהם.

"יש בטענתו של אורלנד יותר משמץ של אמת, שכן לא פעם הרשויות נאלצות להתפשר עם התובע בגלל חוסר בתיעוד או קושי לשחזר את הפעולות בהן נקטו לצורך טיפול במפגע, כל שכן אם מדובר באירוע שהתרחש לפני שנים", מציין עורך הדין ערן יעקובוביץ, שותף במשרד עו"ד צבי יעקובוביץ העוסק בביטוח. לדבריו, התובעים מנצלים את החולשה הזו ובאין ברירה, ועל מנת לחסוך בהוצאות משפט, מתקבלת 'בלב כבד', החלטה לשלם סכום מסוים ולסגור את התיק.

עו"ד ערן יעקובוביץ'. יחצ,
גם כשהרשויות מנצחות הן סופגות נזקים. עו"ד ערן יעקובוביץ'/יחצ

הגיעה העת להגביר את ההרתעה של תובעי הסרק

"אם הרשויות מחליטות להילחם ולנהל את ההליך בבית המשפט עד למתן פסק דין, עדיין, גם במקרים בהם הן מנצחות, הן עדיין סופגות נזקים", מוסיף עו"ד יעקובוביץ. לדבריו, במרבית המקרים, גובה ההוצאות שנדרש לשלם התובע שהפסיד, רחוקות שנות אור מהסכום הריאלי שהוציאה הנתבעת לצורך ההתגוננות בתביעה, אף אם הוכח כי הוא פעל מתוך כוונת מרמה. התנהלות זו אינה מרתיעה את התובעים שלוקחים בחשבון כי במקרה הגרוע הם ייאלצו לשלם הוצאות משפט בסכום נמוך, כזה שלא יגרום להם לחשוב בפעם הבאה האם הסיכון שווה את זה".

שאלה נוספת שמתבקשת היא מדוע בית המשפט אינו מעניש את התובע שביקש להתעשר שלא כדין באמצעות הגשת תביעת סרק, תוך שהוא משית עליו חובה לשלם הוצאות משפט בסכום נמוך, ולא נוקב במספר שיהדהד היטב בקרב הציבור ויביא למחשבה מחודשת לגבי הסיכון שטמון בהגשה תביעה כוזבת. עו"ד יעקובוביץ מסביר כי השתת הוצאות משפט אינה נעשית מתוך מטרה להעניש, אלא מעוגנת בסעיף 512 לתקנות על פיהן לא יפחת סכום ההוצאות מהתעריף המינימלי שנקבע לעניין שכר טרחת עורך דין בכללי לשכת עורכי הדין.
"צריך לקחת בחשבון שההוצאות תמיד בשיקול דעת בית משפט ולאחרונה, עם השינוי בתקנות הסדר האזרחי, סכום ההוצאות צפוי לעלות משמעותית ולכן לא מומלץ להגיש תביעות סרק", הוא מסכם.

  • עוד באותו נושא:
  • עיריות

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    4
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully