איך המהלכים של פייסבוק נוגעים לנו?

"ה-11 בספטמבר של המדיה החברתית", כינתה ת'יירי ברטון, הנציבה האירופאית לשוק האינטרנט, את האירועים האחרונים, שבהם פייסבוק וטוויטר חסמו לצמיתות את הנשיא היוצא דונאלד טראמפ מרשתות חברתיות. במאמר דעה בנושא שפורסם לפני כמה ימים, המשיכה ברטון את ההשוואה וחזתה שכפי שהפיגוע בבנייני התאומים שינה את תפיסת הביטחון האישי בעולם כולו, כך ישתנה היחס לרשתות החברתיות בעקבות היום שבו בעלים של חברות טכנולוגיות הורידו את השאלטר על הערוצים של הנשיא.

ההחלטה המהפכנית של פייסבוק הגיעה לאחר המהומות שבהן פרצו תומכי טראמפ לבניין הקפיטול בוושינגטון. בהודעה רשמית שפורסמה באתר פייסבוק כבר ב-6 בינואר, נכתב "אנו מאמינים שהסכנה בלתת לנשיא טרמפ להשתמש בשירות שלנו היא פשוט גדולה מדי". צוקרברג עצמו כתב שהגבול נחצה כאשר טראמפ לא גינה את ההתפרצות לקפיטול. מאוחר יותר פורסם שייחסמו גם מסרים של תמיכה במהומות, פוסטים שקוראים להגיע עם נשק למקום כלשהו בארצות הברית או אפילו קריאות להפר את העוצר בוושינגטון למטרה כלשהי (גם אם אינה אלימה). גם צירוף המילים stop the steal המרמז לכך שהבחירות בנובמבר נגנבו מטראמפ נאסר לשימוש ברחבי פייסבוק.

המהלך של פייסבוק זכה לביקורת מכל הצדדים. תומכי טראמפ רואים בו הוכחה נוספת להטייתם של ערוצי התקשורת לטובת האליטות הליברליות. רבים אחרים מגנים את צוקרברג על כך שחסם את טראמפ רק עכשיו, בעוד שזה משתמש בפייסבוק כדי להסית מזה זמן רב. אבל אנשים מכל הזרמים הפוליטיים עומדים משתאים מול מצב שבו למנכ"ל של חברה טכנולוגית יש סמכות בלעדית להוריד מהאוויר ערוץ רשמי של נשיא ארצות הברית מכהן.

אירוע נוסף בימים האחרונים שמדגיש את עוצמת שליטתה של פייסבוק בחיינו, שהוא אולי מרכזי פחות אבל נוגע יותר לחיי היום-יום, הוא עדכון המדיניות של ווטסאפ, אותו החליטה בינתיים לדחות בעקבות הביקורת הציבורית. כל משתמשי האפליקציה הפופולרית הופתעו לאחרונה לגלות שעד ה-8 בפברואר עליהם לאשר לרשת לשתף מידע עם פייסבוק. בווטסאפ אמנם הזדרזו להבהיר שתוכן ההודעות עצמן לא ישותף, אבל הדיון על התאבון האינסופי של פייסבוק למידע עלינו כבר הוצת. מיד עם הדיווחים אודות שיתוף המידע בין שתי החברות, החלו לנסוק ההורדות של אפליקציות הודעות אחרות, כמו סיגנל וטלגרם. עבור רבים, בייחוד בישראל, הווטסאפ מהווה ערוץ תקשורת מרכזי בעבודה ובמשפחה וקשה לדמיין לעבור לאפליקצה אחרת, אבל התפיסה הציבורית של הרשתות האלה הרבה פחות חיובית מבעבר.

כאמור, המהלך נבלם בינתיים, כשבווטסאפ הבהירו כי השינוי במדיניות לא ירחיב את יכולת השיתוף של האפליקציה עם פייסבוק, שבבעלותה היא נמצאת. ועדיין, הצל מרחף וחשש הגולשים גדול.

בטווח הקצר, האירועים האלה מלמדים אותנו שכוחה של פייסבוק מעולם לא היה רב יותר. השילוב המדהים של יכולות מתקדמות בניתוח מידע אישי הזורם מכל רחבי העולם לבין חוסר פיקוח או חקיקה המסדירים את הגבולות בהם פייסבוק פועלת יצר תאגיד כמעט כל-יכול. כמי שעוסקת בפרסום בפייסבוק ביומיום, אני מכירה גם צדדים נוספים של השליטה הזאת. עסקים שעבורם פייסבוק היא מקור חשוב למציאת לקוחות מוצאים את עצמם מתמודדים עם גוף מנוכר. רבים מעידים על נטייה להחלטות שרירותיות ובייחוד חוסר היכולת לערער על החלטות שמתקבלות מאחורי הקלעים של המערכת. ויחד עם זאת, עבור מפרסמים, אין שום תחרות ליכולות הטרגוט המדויק אותו פייסבוק מנגישה גם לעסקים הקטנים ביותר.

בטווח הארוך, כעת ברור לחלוטין שלמחוקקים בעולם כולו ובייחוד בארצות הברית יש עניין מובהק להגביל את פייסבוק וסביר שנראה יותר ויותר הגבלות כאלה. במקביל, המשתמשים בעולם כולו, הופכים להיות מודעים יותר לחסרונות של פייסבוק ועוברים לערוצים אחרים. כך שייתכן מאוד שאירועי השבוע האחרון הם התחלת שקיעתה של פייסבוק, שלמרות כוחה העצום, אין ספק שתוחלף בבוא היום ברשתות וערוצי תקשורת אחרים.

לאתר של טל נברו
Social-Lady, האתר העסקי של טל נברו

• אל תשימו את כל הביצים בפייסבוק, וודאו שיש לכם ערוצי פרסום נוספים, כך שאתם לא תלויים בה בלעדית
• השקיעו באתר עם דומיין משלכם - אל תוותרו על נכס משלכם ברחבי האינטרנט, אתר אינטרנט שאינו שייך לאף אחד חוץ מכם חשוב לכל עסק שמעוניין להיות כאן בתווך הארוך.
• נצלו את הנהירה של המשתמשים לרשתות חדשות ותהיו שם גם. בחנו את האסטרטגיה הדיגיטלית שלכם וודאו שאתם לא מבססים אותה רק על אתרים בבעלות פייסבוק.
• אנחנו חיים בתקופה היסטורית מבחינות רבות. בעתיד הלא רחוק ייתכן ונסתכל אל ינואר 2021 כנקודה השתנה היחס שלנו אל הרשתות החברתיות.