וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

רישום פלילי: להיות שר כן. להיות מנקה - לא

עו"ד עמרי לשם

19.1.2021 / 11:35

אם יש לך רישום פלילי תוכל להיות ח"כ ואפילו השר לביטחון פנים או שר המשפטים, אך לא יעסיקו אותך כמנקה במשרד ממשלתי. לכמיליון אזרחים יש רישום פלילי, והם מקווים שהתהליך המייגע יקוצר משמעותית, אחרת ימשיכו לסבול מקשיים בכל תחומי החיים

בשבוע שעבר החלה הכנסת לדון מחדש בחוק המידע הפלילי ותקנת השבים, התשע"ט-2019, שנחקק ב-16.1.19. חוק זה מחליף את חוק המרשם הפלילי ותקנת השבים משנת 1981.

כיום, במסגרת הדיון בכנסת, השיח מתרכז בנושא קיצור תקופות ההתיישנות והמחיקה של העבירות המופיעות במרשם הפלילי של כל מי שהורשע בפלילים. כמעט לכל עבירה יש תקופת התיישנות משלה ואלו שלא חלה לגביהן התיישנות יופיעו בסעיף 24 לחוק המידע הפלילי.

במקביל להתיישנות, לכל עבירה שהתיישנה קיימת תקופת מחיקה. המשמעות היא שגם לאחר ש"פג תוקפה" של ההרשעה, עדיין יהיו גופים מסוימים, ביניהם מקומות עבודה מסוימים שחשופים למידע בדבר ההרשעה מן העבר, באופן מצומצם משמעותית ביחס לתקופה בטרם ההתיישנות, וכל זמן שלא חלפה תקופה המחיקה. בעת שהגיעה תקופת המחיקה, הפרטים בעניין תיקי העבר צריכים להימחק מהמרשם הפלילי, ולהיות חשופים רק לגורמים מסוימים דוגמת משטרת ישראל וכמידע פנימי.

נשיא המדינה, ראובן (רובי) ריבלין במהלך פגישתו עם שר התקשורת יועז הנדל 11 באוגוסט 2020. מארק ניימן, לע"מ, אתר רשמי
משלב הבקשה ועד שהוא מאשר יכולה לעבור שנה. נשיא המדינה ראובן ריבלין/אתר רשמי, מארק ניימן, לע"מ

הכנסת התכנסה מחדש לדון בנושא, היות שהנתונים שנאספו בשנים האחרונות מצביעים על כך שכ-60 אחוזים מהאנשים שמגישים בקשה לחנינה מנשיא המדינה לא עושים זאת במטרה להשתחרר מוקדם מהכלא, אלא במטרה לקצר את תקופות ההתיישנות והמחיקה שחלות על הרשעותיהם. לא הרבה יודעים, אך כמיליון אזרחים הם בעלי רישום פלילי. קראתם נכון - מיליון.

כלומר, הם מעוניינים לקצר את הזמן שעליהם להמתין עד לרגע שבו יוכלו ליהנות שוב ממרשם פלילי נקי. במילים אחרות, אם תיעשה רפורמה בתחום הזה וזמני ההמתנה יתקצרו בצורה משמעותית, כל תחום החנינות ישנה את פניו. ואז, ההמתנה המייגעת להחלטת נשיא המדינה, שמתקבלת רק לאחר המלצה לחיוב או לשלילה ממחלקת החנינות במשרד המשפטים, תהפוך בבת אחת לקצרה וסבירה. כיום, ובפרט מאז הקורונה, זמני הממתנה הממוצעים עד לקבלת תשובה על בקשת חנינה מגיעים לכשנה, כאשר מרבית התקופה עוברת במשרד המשפטים ולא אצל הגורם בעל הסמכות החוקית - נשיא המדינה.

רישום פלילי שאינו נקי מגביל מאוד את יכולתם של אלה הנושאים בו, בשלל תחומים. זה מתבטא במגבלות על מציאת עבודה - בפרט במגזר הציבורי. זה מקשה (עד לרמת בלתי אפשרי) להוציא דרכון זר. זה מקשה להוציא רישיון נהיגה ציבורי לאוטובוס או למונית (גם כאן, זה הופך את המשימה לכמעט בלתי אפשרית).

מה מוביל לרישום פלילי?

  • עבירות שהענישה עליהן היא קנס, כמו אלו לפי צו בריאות העם בעניין קורונה, אינן כשלעצמן מכתימות את הרישום הפלילי. עם זאת, ברגע שמוגש כתב אישום מעבר לקנס, בגין סעיף 218 לחוק העונשין (מעשה העלול להפיץ מחלה), אז כן מוכתם הרישום הפלילי, אלא אם זוכה הנאשם.
  • חוב מזונות יכול לגרור סנקציה עונשית בדמות מאסר, בדומה לאי מתן גט, אך אלו עונשים המקבילים לקנסות ואין בהם משום עבירה פלילית כשלעצמם. כלומר העובדה שהאדם נאסר אינה מצביעה על כך שעבר עבירה המחייבת רישום פלילי.
  • המקומות שהתעסוקה בהם עשויה להיפגע הם כל המקומות שעל פי חוק המידע הפלילי יכולים לקבל את המידע הפלילי של אותו אדם. הם מפורטים בתוספת הראשונה לחוק.
  • תעבורה היא תחום נפרד ברישום הפלילי היות שהעבירות על דיני תעבורה מוגדרות בפקודת התעבורה ובתקנות התעבורה ולא מחוק העונשין ונגזרותיו. עם זאת, ישנן עבירות שבהן מדובר גם על עבירת תעבורה וגם על עבירה פלילית. לדוגמה, עבירות המתה ברף הגבוה (לא גרימת מוות ברשלנות) לקוחות מחוק העונשין, גם אם המעשה הוא תוצאה של תאונת דרכים.
sheen-shitof

וזה כחול לבן

המכשיר שמשנה את כל מה שידעתן על רענון ומיצוק עור הפנים

בשיתוף פרמייר

חבר כנסת? אין שום בעיה

האבסורד הגדול בעניין הזה הוא בעלי הרישום הפלילי שבבית הנבחרים שלנו. בעוד במגזר הציבורי עצם הרישום הפלילי ולפעמים גם הרישום המשטרתי (בגין עבירות שנחקרו אך לא הגיעו לכדי כתב אישום), מביא לכך שאדם מראש מוחרג מהאפשרות להתמודד לתפקיד כלשהו, בכנסת בפרט ובפוליטיקה בכלל מכהנים וכיהנו אנשים רבים שהורשעו בפלילים.

דוגמאות חמות: צחי הנגבי שהורשע במתן עדות שקר. אריה דרעי שהורשע, בין היתר, בשוחד במסגרת תפקידו כשר הפנים וכידוע, כבר שנים מכהן שוב כשר הפנים. חיים רמון שהורשע במעשה מגונה ושב לאחר ריצוי עונשו לכהן כמשנה לראש הממשלה. השר יואב גלנט, איש צבא מוערך במילואים ושר החינוך בהווה, הורשע בעבירות על חוק התכנון והבנייה, שמנעו ממנו לכהן כרמטכ"ל. אך לא מנעו ממנו להיות שר הבינוי והשיכון. ישראל כץ, כיום שר האוצר ובין הפוליטיקאים הוותיקים בכנסת, הורשע כבר בתחילת דרכו, במסגרת הסדר טיעון, בנהיגה בזמן פסילה, עבירה שהעונש המקסימלי עליה בחוק הוא שלוש שנות מאסר. על הרשעה זו אף אחד לא טרח להתעכב היות שהיא מסווגת כעבירות תעבורה (זה כנראה מה שהפך אותו למתאים לכהונה בת עשר שנים כשר התחבורה).

עו"ד עמרי לשם. ניר קידר,
עו"ד עמרי לשם (צילום: ניר קידר)/ניר קידר

אם נחזור רגע למציאת עבודה, חשוב להבין שלמעסיק מן השורה אסור לבקש לראות מרשם פלילי של עובד או מועמד לעבודה. בד בבד, מעסיק שמותר לו לבקש לראות את המרשם הפלילי, לא יבקש אותו (לדוגמא המשטרה, השב"כ). הוא פשוט ישיג אותו בעצמו. לכן, אדם שרואה את עצמו כמועמד ראוי לעבודה שמצריכה אישור של משרד ממשלתי כלשהו, כמו משרד התחבורה, משרד המשפטים, משרד רוה"מ וכל השאר, חייב רישום פלילי נקי לגמרי.

הסיבה לכך היא שממילא כלל הגופים הללו יכולים להגיע אל העבר הפלילי של האדם מבלי שהם זקוקים לשיתוף פעולה מצדו. היות שכך, יש להמשיך ולקדם את הרפורמה בתחום. הרפורמה תאפשר לאנשים להפסיק לסבול בחייהם הפרטיים מעבר למה שסבלו במסגרת ההליך הפלילי ולמה שנגזר עליהם בעקבותיו. אין זה אומר שכל מי שהורשע בפלילים יוכל בבת אחת לשוב לחיים הקודמים, היות שישנה רשימה ארוכה של עבירות שאינן מתיישנות, כך שממילא אלו שעברו עבירות חמורות במיוחד, לא ייהנו מפירות הרפורמה.

הכותב, עו"ד עמרי לשם, מתמחה במשפט פלילי

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    4
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully