אין פריצת דרך: ההתייחסות הבעייתית בישראל לעבירות רכוש

הירי של אריה שיף בערד הצית שוב את הדיון על עבירות רכוש. רבים מתלוננים על אוזלת יד של המשטרה ("הבאתי סרטון שבו רואים את הגנב בבירור"), אחרים מנסים להונות את חברות הביטוח. תגובת משטרת ישראל: "מבצעים פעילות אכיפה מוגברת במישור המודיעיני"

21/01/2021
בווידאו: אריה שיף שירה בפורץ מושם בהמתה בקלות דעת (מערכת וואלה! NEWS)

"אם לא הייתי חייב להגיש תלונה בשביל הביטוח, כלל לא הייתי טורח. חוץ מלבזבז שעתיים בתחנה, כלום לא יצא מזה. אין לי מושג מה הם עושים שם, כי להגן עלינו ועל הרכוש שלנו - הם לא. העיקר קיבלתי דו"ח כי הורדתי רגע את המסכה, בזה הם מצטיינים, אבל בתכלס של העבודה - לתפוס גנבים? איפה הם? לאימא שלי למשל פרצו לפני שנה לדירה וגילחו לה את הבית שלא היה מבוטח. לפני שבוע קבלנו הודעה שהתיק נסגר בגלל אכ"מ, אמ"מ השד יודע, לא זוכר בדיוק מה כתוב, אבל הוא נסגר בלי שמצאו אותם. אז תגיד לי אתה, מה רוצים מהאריה שיף הזה, שיתן לגנבים לחמוק כאילו כלום? זה הפרצוף של המדינה שלנו?"

כמו אורן, אלפי אזרחים ישראלים מלינים כבר שנים על אוזלת היד של המשטרה בטיפול בעבירות רכוש. הגשת כתב האישום כנגד אריה שיף (70) מערד בגין המתה בקלות דעת של מוחמד אלאטרש שפרץ לרכבו ונורה על ידו למוות, הציתה דיון סוער מאוד ברשתות החברתיות על תפקודה הלקוי של משטרת ישראל. "טוב להרוג בעד רכושנו", נכתב באחד מהפוסטים בגנות המערכת שמתקשה לספק מענה הולם להיקפי פשיעת הרכוש. בפוסט נוסף זועם תושב אשדוד על המשטרה: "הבאתי לשוטר סרטון בו הגנב נראה בבירור, לא תגיד צללית או עם מסכה שמכסה את הפנים, בבירור! אולם לדאבוני, התיק נסגר בעילת עבריין לא נודע. אם זה לא לעשות צחוק מן העבודה, אז מה זה כן? שאלתי שוטר האם הם מצפים שגם אעשה בעצמי את המארב ואביא אותו אזוק לתחנה, והוא אמר - תביא. הוא צחק, אני לא".

עוד בוואלה!

תסמכו עליו: חומוס סלק משוגע (ומטמטם) של עומר מילר

וואלה! אוכל בשיתוף יכין
הצית דיון סוער. אריה שיף(צילום: אתר רשמי, -)

האם השיח שהתלהט ברשתות מתבסס על מציאות עובדתית רחבת היקף, או שמא מדובר בהוצאת קיטור של מעטים?על מנת לבחון סוגיה זו צללנו לתוך השנתון הסטטיסטי של משטרת ישראל לשנת 2019, שמפרט את נתוני הפשיעה והמענה שסופק על ידי המשטרה לאזרחים בעקבותיה. על פי הדו"ח, סך התיקים שנפתחו בגין עבירות רכוש במהלך השנה עמד על 122,867. מנגד, מספר כתבי האישום שהוגשו מגיע ל 12,427 ואילו מספר המעצרים - ל-14,518. הנתונים אינם מותירים מקום לספק, הפער גדול, אך נעלם אחד חסר - כמה מתוך התיקים שהבשילו לכדי כתב אישום, הסתיימו בהרשעה?

את הנתונים האמורים המשטרה לא מספקת. אינדיקציה לגבי הפער ניתן לקבל מנתוני הלמ"ס לשנת 2017, שפרסמה באופן חריג דו"ח על נתוני המורשעים במשפטים פליליים, ממנו עולה כי 4,400 הורשעו בגין עבירות הרכוש. הדו"ח אף מספק נתון מרתק נוסף: 8.4% מכלל משקי הבית בישראל נפגעו במהלך השנה מעבירות רכוש, כאשר הנזק המצבר כתוצאה מכך מגיע לסכום של לא פחות מ-3.6 מיליארד שקלים. במרוצת השנה האחרונה, מכורח השהייה הממושכת בבית, ירד דרסטית מספר עבירות הרכוש ועל פי נתונים מעודכנים, 3.7% ממשקי הבית ציינו שנפגעו מעבירת רכוש (דירה).

חיזוק להנחה לפיה המשטרה מתקשה להתמודד עם היקפי התופעה מגיע מכיוון מבקר המדינה, שבדק בחודשים אפריל - ספטמבר 2018 את טיפולה בעבירות רכוש ושיעור הדיווח עליהן. הממצאים מלמדים כי מרבית מנפגעי עבירות הרכוש כלל אינם מדווחים למשטרה על ביצוע העבירות. כמו כן, רבים מאלו שכן דיווחו, אינם שבעי רצון מטיפולה של המשטרה. "בשני תחומים אלו - שיעורי הדיווח ורמת שביעות הרצון - לא חל שיפור ממשי בשנים האחרונות".

הביקורת החריפה שמתח המבקר בדו"ח לא הסתכמה בכך. לדבריו, "המשטרה אינה נותנת מענה הולם לטיפול בעבירות אלה ואינה מצליחה ליצור הרתעה כלפי העבריינים. כשליש מתיקי החקירות של עבירות הרכוש שמנהלת המשטרה נסגרים בתוך יום או יומיים ממועד הגשת התלונה בעילת עבריין לא נודע, והסיכוי שעבריין רכוש ייתפס בידי המשטרה ויוגש נגדו כתב אישום הוא נמוך".

המבקר אף הצביע על קשר בין כך שהמשטרה אינה ממצה את כל שלבי החקירה הפורנזית לפני שהיא סוגרת תיקי חקירת עבירות רכוש בעילת על"ן, לבין שיעור ההצלחות שלה בפענוח עבירות רכוש והמוטיבציה של הציבור להגיש תלונה. עוד הוא הוסיף, כי למרות המשקל הרב של עבירות הרכוש מכלל העבירות, לא קבעה המשטרה נהלים ופקודות בנוגע לאופן הטיפול הנדרש בעבירות הרכוש השונות לרבות קריטריונים ותבחינים להפעלת אמצעי החקירה הקיימים במשטרה בתיקים אלה.

אך הביקורת לא הסתיימה בכך. "המשטרה לא הקפידה לתעד בתיק החקירה הממוחשב את המאפיינים הייחודיים של רכוש גנוב, הדבר מצמצם את יכולתה לזהותו מבין כל פריטי הרכוש שתפסה, לאתר את בעליו החוקיים ולקשור חשוד לעבירת הגניבה".

פרצו לכם לבית? קשה למצוא עם מי לדבר אחר כך(צילום: ShutterStock)

ולצד הביקורת שנמתחת על המשטרה על איכות המענה שזו מספקת לתושביה בעבירות הרכוש, קיימת תופעה נוספת ממנה לא ניתן להתעלם: הונאות ביטוח, במסגרתן מגישים בעלי הרכוש תלונה שקרית על עבירה שלכאורה בוצעה, כהליך הכרחי לקבלת תגמולי ביטוח. היקף התופעה - עצום.

"מבדיקות סטטיסטיות שונות בארץ ובעולם עולה כי בין 10%-15% מהתביעות המשולמות מדי שנה על ידי חברות הביטוח מקורן בהונאה", מבהיר עו"ד אסף ורשה, מבכירי עוה"ד בישראל בתחום דיני הנזיקין והביטוח, "מדובר בכמות עצומה של תביעות שקריות, במגוון רחב של ענפי ביטוח. לרוב, מדובר על תלונה כוזבת למבטחת בגין אובדן תכשיט שכלל לא קרה, או ביום פריצה וגניבה לדירה. כשעולים בסולם הנועזות או המחשבה הקרימינלית, אנו נתקלים בהתות מכוונות של בתי עסק או ביצירת מצג שווא של פריצה, על מנת להיפטר מסחורה או לשפץ את העסק על חשבון חברת הביטוח".

תופעת הונאות הביטוח צברה תאוצה בימות הקורונה, כך מדווחת חברת פוינטר הישראלית בהודעתה לעיתונות בה צוין כי יותר ויותר בעלי מכוניות, משתפים פעולה עם גנבי הרכב ומביימים את העלמות המכונית תוך כוונה לגבות כסף מחברות הביטוח בדרכי מרמה. "במהלך הרבעון החולף חל גידול של 46% בשיטת גניבה זו ביחס לרבעון הקודם והם מהווים כמעט 20% מהיקף הגניבות. המצב הכלכלי הקשה והעליה באחוז המובטלים הביא הרבה אנשים לכדי 'מימוש נכסים'", אומר אילן גולדשטיין, מנכ"ל החברה.

תגובת משטרת ישראל: "חלה ירידה דרמטית בעבירות רכוש"

"מדובר בביקורת שנערכה לפני שנים שהנושאים שעלו בה נבדקו וטופלו בהתאם. משטרת ישראל פועלת במשך כל ימות השנה לאכיפת החוק וצמצום פשיעת הרכוש בכל רחבי הארץ, משקיעה מאמצים ומשאבים רבים ומבצעת באופן תדיר פעילות אכיפה מוגברת במישור המודיעיני והמבצעי נגד כנופיות ועבריינים.

"העובדות הן שבעוד ששיעור הדיווח למשטרה עולה בשנים האחרונות באופן משמעותי חלה ירידה דרמטית של עשרות אחוזים בעבירות הרכוש, זאת בראש ובראשונה בזכות פעילות המשטרה שכוללת מדי שנה אלפי מעצרים וכתבי אישום המוגשים נגד עברייני הרכוש באשר הם".

  • עבירות רכוש

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully