להחזיק רכב מאוד יקר, אבל ליסינג משתלם לכם?

חישוב מצא כי אם אתם מחזיקים רכב פרטי אתם משלמים אלפי שקלים בכל חודש. רבים פונים לליסינג משום שהוא לכאורה מוזיל את העלויות. גם את זה בדקנו, ויכול להיות שתופתעו

  • רכב

ישראל נחשבת לאחת מהמדינות היקרות בעולם במונחים של עלות חודשית לאחזקת רכב פרטי. במציאות בה חלופת התחבורה הציבורית מקרטעת, מרביתנו נדחקים למצב של אין ברירה. אולם עד כמה זה יקר? על מנת לבחון זאת, ביקשנו מחברת 'חשב רכב' להכין עבורנו תחשיב שמפרט את העלויות הריאליות שכרוכות באחזקת רכב משפחתי קלאסי, בנפח 1.6 ליטר שגומא מדי שנה 25 אלף קילומטרים.

מחזיקים חזק? נתחיל בעדינות מההוצאה לקילומטר. 1.6 שקלים תשלמו עבור התענוג של שימוש ברכב לטווח של קילומטר בודד. אי הנוחות מתגברת כאשר מתבוננים על העלות החודשית - שם כבר מדובר בסכום נאה של לא פחות מ-3,349 שקלים, בממוצע. איך כלכלני החברה הגיעו למספר הזה? לצורך הבדיקה, הם הציבו בסימולטור את הנתונים הבאים: עלות הרכב עומדת על 134,900 שקלים. כעבור חמש שנים, הוא מאבד לא פחות מ-55% מערכו, או במילים אחרות - 74,195 שקלים שמהווים את הפער בין עלות הקניה לעלות מכירתו. לפיכך, אם מחלקים זאת לאובדן ערך חודשי - לא פחות מ-1,197 שקלים. תוסיפו לכך את הבנזין (1,069 שקלים), את הביטוחים, עלות הטסט לרכב, צמיגים ותיקונים, והרי לכם עוד 1,173 שקלים.

כמה כסף יתאדה מחשבון הבנק בחישוב השנתי? 41,269 שקלים, כולל מע"מ. ובטרם תזדעקו על העיוות בנתונים, אנו מסייגים - מדובר על ממוצע לרכב חדש שמונע על בנזין. עלויות הביטוח סטנדרטיות ואינן מבוססות על היתר לשימוש לנהגים חדשים או צעירים, ולפרופיל מבוטח ללא עבר תאונתי.

טיפול ללא כאב

הטכנלוגיה בנעליים שתציל אתכם מכאבי הגב והברכיים

לכתבה המלאה
כן, כן, יותר מ-40 אלף שקל בשנה (צילום: ShutterStock)

לאור כובד המשקל הכלכלי שטמון באחזקת רכב משפחתי בישראל, מאות אלפי עובדים בישראל מקבלים ממקום עבודתם 'הטבה' בדמות רכב ליסינג בהסכם תפעולי, במסגרתו לרוב, הם משלמים סכום מסוים מדי חודש שהופך את העסקה למשתלמת יותר מאשר לממן באופן עצמאי את מלוא העלויות שכרוכות באחזקת רכב פרטי. אולם מה גובהו המירבי של הסכום שמשתלם לעובד לשלם עבור עסקת ליסינג תפעולי?

גם משימה זו הוטלה על כלכלני חשב רכב, ולהלן התוצאות: כאשר הניכוי משכרו של העובד גבוה מ-3,167 שקלים, אין היגיון כלכלי בהתקשרות בעסקה כזו. החישוב מתבסס על ההנחות שצוינו מעלה: רכב חדש בנפח 1.6 ליטר עם טווח נסועה שנתי של 25 אלף קילומטרים. וכיצד הם הגיעו לסכום?

  • הפסד שכר חודשי נטו לפי מס שולי כולל דמי ביטוח לאומי: 1,805 שקלים
  • ויתור על חלק המעביד לפנסיה ופיצויים (13.3%): 211 שקלים
  • מס על שווי השימוש: 1,439 שקלים
  • לפיכך, כך על פי נתוני חשב רכב , סך ויתור על שכר נטו לרבות הפסד תנאים סוצייאלים של העובד בחודש עומד על 3,455 שקלים.
תעשיית ההייטק לא נפגעה - הליסינג לא ירד. דגן רונן (צילום: חן גלילי)

לאור כל זאת, כאן מגיע השלב בו עולה התהייה, אם העובדים שמקבלים רכב ליסינג משלמים כל כך הרבה, אז היכן ההטבה? "העסק הופך למשתלם כאשר מדובר על טווח נסועה שנתי גבוה מעל 25 אלף קילומטרים, ובמקרה בו החברה מממנת את עלויות הדלק ו/או מגלמת את שווי השימוש של העובד", מציין דגן רונן, מנכ"ל משותף של הייטקזון - מועדון הצרכנות של עובדי חברות ההייטק בישראל שמונה למעלה מרבע מיליון חברים. לדבריו, המציאות בשנים האחרונות בה לא מעט חברות מחייבות את העובדים לשאת בחלק כזה או אחר מעלויות החכרת הרכב או לשלם מכיסם את עלות הדלק, הניעה רבים לזנוח את המסלול התפעולי ולעבור לחלופות משתלמות יותר כגון ליסינג פרטי. בחברת חשב רכב מוסיפים כי ויתור על מסלול ליסינג תפעולי לטובת חלופה אחרת, הופך להיות כדאי יותר במקרה בו העובד רוכש רכב משומש ו/או קטן. מנגד, אם ברכב הצמוד משתמש גם נהג צעיר או חדש, הכדאיות מוטת לכיוון המסלול התפעולי בגלל עלויות הביטוח הגבוהות שכרוכות ברכישת פוליסה מותאמת.

אחת מהנחות היסוד היא כי היות והמדינה מחייבת עובדים שקבלו מהמעסיק רכב בליסינג תפעולי, לשלם מס בשווי 2.48% משווי הרכב. עדיף להם לקבל רכב משומש שערכו נמוך יותר ולשלם עליו פחות מס. אלא שבפועל, מציין רונן, אין בכך שום היגיון כלכלי. "תקנות מס הכנסה קובעות כי גובה המס, בשיעור של 2.48% יחושב על בסיס ערכו ביום הקנייה. לפיכך, אין זה משנה מה השנתון של הרכב - העובד ישלם את אותו סכום בדיוק, בין אם מדובר על החודש הראשון בו קיבל את הרכב או כעבור שנתיים. את התודות יש לשלוח למשרד האוצר".

בו בעת, חרף הנחת העבודה כי הקורונה תזעזע גם את ענף הליסינג התפעולי, לאור השינויים במצבת כוח האדם, סיכום נתוני 2020 מלמדים כי החבטה שספג הענף, קטנה בהרבה מהתחזית האפוקליפטית שנתנה בחודש מרץ. אז דובר על כך ששרות אלפי עובדים ייגרעו ממצבת העובדים או יצמצמו הוצאות וישיבו את הרכב אך על פי נתוני משרד התחבורה, בשנת 2019 עמדה מצבת רכבי הליסינג על 222 אלף כלי רכב ואילו השנה, מספרם ירד רק במעט ל-218 אלף.

איך ניתן להסביר את הפער בין התחזית למציאות בפועל? דגן רונן מציין כי הפגיעה שספג ענף ההייטק במרוצת חודשי הקורונה נמוכה ביחס לתחומי המסחר והשירותים. "בהייטק לא חלו זעזוע רוחבי במצבת כוח האדם ובמצבם הפיננסי של העובדים. כמו כן, המספרים של משרד התחבורה כוללים את כלל רכבי הליסינג, הפרטי והתפעולי גם יחד ואינם משקפים את השינוי שחל ביחס בין השניים. על פי נתוני המועדון, המספרים הוטו גם השנה לטובת הליסינג הפרטי".

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully