כניסת הנשיא הנבחר ג'ו ביידן לבית הלבן צפויה לחולל תמורות בתחום הביטחוני ולהאיץ מגמות שנבלמו בעידן טראמפ, באופן שסתר מרכיבי יסוד בתפישת הביטחון האמריקנית מזה עשורים. הנשיא ביידן יעסוק בשיקום שורת שותפויות והסכמים בזירה הבינ"ל, מייצוב ברית נאט"ו ועד יישוב הסכמי בקרת הנשק עם רוסיה. בדומה לקודמיו הדמוקרטיים בתפקיד, הנשיא יבקש לצמצם את תקציב הביטחון האמריקני הנאמד על 740 מיליארד דולר לשנת 2021, אך מרוץ החימוש הסיני, יאלצו להמשיך ולהקצות משאבים רבים. העובדה, כי הנשיא צפוי להנות מרוב דמוקרטי בקונגרס, תאפשר מימוש מלא למצע הביטחוני. להלן שלושה תחומים ביטחוניים שיזכו לעדנה בתקופת כהונתו - וכן אמירה ביחס לישראל.
ראשית, בינה מלאכותית הופכת לגורם שמשנה מהיסוד הדרך בה מידע נאסף ומנותח. עידן התפוצצות המידע מצוי בראשיתו, אך מחולל תמורות דרמטיות בשלל תחומים; כך, עיבוד לנתוני עתק (ביג-דאטא) במהירות ובספיקה גבוהה, לצד הדרישה להתיך מידע מסנסורים שונים (גאוגרפי, גראפי, טקסטואלי וכן הלאה), לרבות הפקת תובנות; דרך עולם התקשוב המצריך פלטפורמות עתירות נתונים, תוך הבטחת חיבוריות בין-רשתית; ועד למערכות איסוף ואמצעי לחימה, ההולכים ונשענים על יכולות עיבוד וחילול נתונים העצמת קטלניות ודיוק בשדה הקרב. חוקרים ממוקדים בפיתוח יכולות שיכולות "לעשות סדר" בההרי המידע הנצברים בסוכנויות המודיעין. הפנטגון צפוי להגדיל השקעותיו בתחום AI, לצד עיסוק גובר בבניין יכולות "ענן מבצעי" מתקדמות לאחסון נתוני העתק. כל זאת, בצל צמיחה גבוהה בשיעור מצרפי שנתי של 12.5% לשוק ה-AI ANALYTICS הגלובאלי, מסך של כ-42 מיליארד דולר כיום ל-100 מיליארד דולר בשנת 2027 - באופן הצפוי לדחוק בתעשיה הצבאית להתחקות אחר הסקטור האזרחי ולזהות יכולות היריב בתחום AI.
שנית, ממשל ביידן צפוי להעמיק את מגמת ההצטיידות ביכולות עתירות טכנולוגיה, תוך רידוד השקעה בפלטפורמות מסורתיות (דוגמת מפציצים, צוללות והארסנל הגרעיני). שר ההגנה המיועד אוסטין מאותת על החשיבות שמייחסים בפנטגון לשדרוג יכולות זרוע היבשה. בלב התפישה, יתירות בכלים בלתי-מאוישים זולים לצד שילוב נשק היפרסוני לזירות חיכוך (מזרח אסיה) ושדרוג לוחמת והגנת סייבר והרשתיות הגוברת באינטרנט של שדה הקרב (IoBT). אימוץ תפישה רובוטית נוכח צמיחת שוק האוטומציה האזרחי והצבאי ונגישותו (דוגמת שוק הרחפנים, שהפכו למוצר מדף מסחרי) לצד שימוש נרחב בלמידת מכונה, יאיצו כניסה מערכות אוטונומיות: עד לשנת 2030, 30% (!) משדה הקרב יהא רובוטי.
בתחום האנרגיה, היקף שוק האנרגיה הצבאי הגלובאלי נאמד בכ-40 מילארד דולר; האג'נדה של המפלגה הדמוקרטית תאיץ היערכות לגל הירוק, אגב שיבת ארה"ב להסכם פריז. הממשל ידרוש הפחתה דרמטית בפליטת גזי חממה והתאמות במדיניות הצריכה האנרגתית הצבאית. במוקד, עיסוק מוגבר באנרגיות מתחדשות, "דלקים ירוקים", אנרגיה סולארית, אנרגיה חכמה (לבסיסים צבאיים) ואנרגית מימן - על חשבון צמצום צריכת נפט, תוך תיעול תהליכי דיגיטציה למזעור הפליטה.
בהיבט הישראלי, הממשל יתמוך בסיוע הצבאי (4 מילארד דולר לשנה), עד לשנת 2028. בתקופה זו של צפי לפיחות הולך וגובר ביכולת להמיר דולרים לשקלים, בצל התחזקות השקל שתכביד על הייצוא הביטחוני לשווקים. בהתאם, יידרשו לאתר מקורות הכנסה, לצד צמצום חסמים רגולטיביים, עידוד נוכחות ישראלית על אדמת ארה"ב (חברות-בת), רכישות ומיזוגים - הן למול תאגידי הענק והן באמצעות אגבור פרויקטי יצור משותפים (אלביט, כדוגמא, בפרויקט 35-F של לוקהיד מרטין). כל זאת, לצד האצת רכש לתוצרת כחול-לבן ("כיפת ברזל" כדוגמא). הזדמנות נוספת טמונה בנסיגה האמריקנית מהנכונות לרכוש חומרי גלם בסין וחיפוש אחר מקורות חליפיים.
הכותב הוא מנהל הייעוץ למגזר הביטחוני בישראל בחברת הייעוץ והמחקר הבינלאומית פרוסט אנד סאליבן ישראל