ישראל מנצחת את העולם בנוק אאוט, אבל מה זה אומר בעצם?

מחלקת המחקר של דויטשה בנק פרסמה סקירה מיוחדת לגבי פריסת החיסון בשווקים המתעוררים. שאלת המפתח כעת היא עד כמה מהר טכנולוגית החיסון יכולה להיות מתורגמת אל עבר היעד של חסינות עדר. ככל שתהליך החיסון יבוצע בהקדם, כך תהליך הפתיחה מחדש של הכלכלה יקרה מוקדם יותר ובעקבות כך ההתאוששות הכלכלית תהיה מהירה ועוצמתית יותר. במדינות השווקים המתעוררים אנו מעריכים את לוחות הזמנים לחיסון עלי ידי דירוג מדינות לפי 5 משתנים.

• חיסונים שניתנו עד עכשיו
• אספקתם של החיסונים
• לוחות הזמנים של הממשלות עצמן לחיסון
• סקפטיות בקרב האוכלוסייה לגבי החיסון
• מידת ההצלחה בעבר של המדינה בהתמודדות עם נגיפים

הניתוח מעלה שתי מסקנות עיקריות: הראשונה היא שמדינות השווקים המתעוררים יפגרו מאחור בכל הנוגע לחסינות האוכלוסייה וכתוצאה מכך יפגינו התאוששות כלכלית איטית יותר. המסקנה השנייה היא שיש שונות בין המדינות השונות בשווקים המתעוררים, כאשר חלק מהמדינות מציגות קצב מהיר בחיסון האוכלוסייה בעוד האחרות משתרכות מאחור.

• המדינות שבהסתברות גבוהה יחסנו את אוכלוסיית הסיכון שלהם עד סוף הרבעון השני: ישראל, צ'ילה, צ'כיה, פולין, הונגריה, טורקיה, סינגפור.
• המדינות שלא סביר שיחסנו את האוכלוסייה בסיכון עד סוף הרבעון השני: פיליפינים, מלזיה, דרום אפריקה, אוקראינה, קולומביה, אינדונזיה, מצרים.
• המדינות שיש לגביהן אי וודאות אם יצליחו לחסן את האוכלוסייה בסיכון עד סוף הרבעון השני: סין, דרום קוריאה, הודו, פרו, רוסיה, רומניה, ברזיל, מקסיקו.

בקרב של האנושות מול נגיף הקורונה, החיסון הוא הנשק החזק ביותר בארסנל הנשקים הקיים. תשואות הנכסים מאז הודעת פייזר על הצלחת שלב 3 של החיסון ב-9 לנובמבר משקפות את העובדה הזאת עם עלייה משמעותית בנכסי סיכון ובמטבעות השווקים המתעוררים של מעל 5 אחוז. שאלת המפתח כעת היא עד כמה מהר טכנולוגית החיסון יכולה להיות מתורגמת לחסינות עדר. חיסונים מוקדמים יאפשרו פתיחה מחדש מהירה יותר של הכלכלה והתאוששות כלכלית מהירה יותר. בעקבות כך, צמיחה חזקה יותר וסיום של תוכניות הסיוע המיוחדות יפחיתו את הלחץ על תקציבי הממשלות. הוצאה לפועל מוצלחת של חיסונים תוביל לחזרה של התיירות הבינלאומית וחדשות טובות עבור המדינות עם חשיפה גבוהה לסקטור זה.

העמיתים שלנו בדקו את לוחות הזמנים המתוכננים לחיסון במדינות G10 והגיעו למסקנה החיובית כי מדינות ה-G7 יחסנו את האוכלוסיות בסיכון עד האביב ויוכלו להגיע לחסינות עדר עד הסתיו הקרוב. בשווקים המתעוררים קשה יותר להשיג מידע מדויק על אספקת חיסונים, פריסתם ומידע זה פחות מדווחים באופן נגיש. לכן קשה להעריך מתי תגיע האוכלוסייה למצב של חסינות עדר. לכן, לחילופין אנו מעריכים את המדינות על בסיס 5 משתנים: חיסונים שניתנו עד עכשיו, אספקתם של החיסונים, לוחות הזמנים של הממשלות עצמם לחיסון, סקפטיות בקרב האוכלוסייה לגבי החיסון ומידת ההצלחה בעבר של המדינה להתמודד עם נגיפים.

הניתוח שלנו מעלה שתי מסקנות עיקריות. הראשונה היא שמדינות השווקים המתעוררים יפגרו מאחור בכל הנוגע לחסינות האוכלוסייה וכתוצאה מכך יפגינו התאוששות כלכלית איטית יותר. המסקנה השנייה היא שיש שונות בין המדינות השונות בשווקים המתעוררים, כאשר חלק מהמדינות מציגות קצב מהיר בחיסון האוכלוסייה בעוד האחרות משתרכות מאחור. מדינות השווקים המתעוררים שסביר להניח שיהיו ראשונות בחיסון האוכלוסייה הן ישראל, סינגפור, וצ'ילה. מדינות שעשויות להשתרך מאחור הם פיליפנים, אוקראינה, דרום אפריקה.

פריסה והפצת חיסונים התחילו כבר בהרבה מדינות שווקים מתעוררים בעיקר מחוץ ליבשת אסיה. ישראל חיסנה עד כה כ-30 אחוז מהאוכלוסייה שלה במנה אחת לפחות ומובילה בפער גדול על שאר המדינות. אזור ה-CE4 הוא השני בתור בקצב החיסונים, כאשר יותר מ-1 אחוז מהאוכלוסייה בפולין, הונגריה ורומניה קיבלו לפחות מנה אחת של החיסון. באסיה-סין היא המהירה ביותר בחבורה כאשר במדינות LATAM המובילות בינתיים הן צ'ילה ומקסיקו. טורקיה, שההתחלה שלה הייתה מאוחרת אמנם, מפגינה קצב פריסה מרשים, כאשר למעלה מ-800 אלף בני אדם קיבלו את החיסון בששת הימים הראשונים של התוכנית, השנייה לאחר ישראל במהירות ההפצה של החיסונים. 9 מדינות שווקים מתעוררים עדיין לא התחילו בתוכנית החיסון: פיליפנים, מלזיה, תיאלנד, דרום קוריאה, פרו, קולומביה, דרום אפריקה, מצרים, אוקראינה.

מידע על אספקת החיסונים טומן בחובו כמה בעיות. ראשית, כמה מן המדינות היו לא גלויות ושקופות בנוגע להזמנות הראשונות של כמויות חיסון וכמה מנות חיסון התקבלו מהספקים של החיסון. לדוגמה, רוסיה פיתחה את חיסון הספוטניק 5, אך החיסון מיוצר גם ברוסיה וגם במדינות נוספות. מידע רשמי מצביע על כך שלרוסיה יש 30 מיליון מנות חיסון בלבד, אך זה נראה כמאוד לא סביר ומוערך בחסר. רכש החיסונים בברזיל בינתיים מפוצל על ידי כמה גורמים: הממשלה הפדרלית, המדינות וספקים פרטיים כאשר יש חוסר הסכמה על הכמות המדויקת של חיסונים שהוזמנו.

חלק מהמדינות משיגות אספקה של חיסונים דרך מתקן GAVI's COVAX (בין היתר מדינות כמו אוקראינה, דרום אפריקה, ברזיל, קולומביה, פרו). בעוד שמידע מדויק על כמויות ראשוניות שהוזמנו על ידי מדינות קיים, לא ברור מאיזו חברה חיסונים אלו הוזמנו. זהו נתון חשוב, כי ישנם חיסונים שהראו רמת יעילות ואפקטיביות גבוהה יותר בניסויים הקליניים מאשר חיסונים אחרים. החיסון של פייזר בשתי מנות מצביע על רמת יעילות של 95 אחוז, בעוד החיסון של חברת SINOVAC, שמספר מדינות שווקים מתעוררים הביעו בו עניין והשקיעו בו רבות, הראה רמת יעילות נמוכה של 50 אחוז במספר ניסויים קליניים שנערכו בברזיל. כמו כן, ישנם חיסונים שהוזמנו ובמקרים מסוימים גם מופצים וכבר לא קיימת הערכה מלאה על טיבם בניסויים קליניים (חיסון של J&J ושל Sputnik V ). לכן אנו עושים את ההבחנה בין חיסונים שעברו את שלב 3 בניסויים קליניים לבין כאלה שעדיין לא. למען הפשטות, אנו לא עושים הבחנה בין רמת היעילות של החיסונים לפי שלב 3 בניסויים הקליניים בדירוג שלנו. האספקה באזור CEEMEA מוטה לכיוון חיסונים עם רמת יעילות גבוהה יותר בהשוואה לאזור דרום אמריקה ואסיה.

בנוסף, גם השוני הדמוגרפי הופך את ההשוואה הישירה בנוגע לסיקור החיסון לקשה. לדוגמה, עם שיעור גבוה באוכלוסייה מתחת לגיל 16 , דרום אפריקה והודו יצטרכו לחסן אחוז קטן יותר מהאוכלוסייה שלהם מאשר מדינות אחרות בשווקים המתעוררים. שאלה נוספת שעולה - האם סטטיסטיקות לגבי החיסון ישקפו את ההבחנה למנה 1 ו- 2 (אנו מגדירים חיסון כשתי מנות שיינתנו, למעט חיסונים שדורשים מנה 1).

לבסוף, בחלק ממדינות השווקים המתעוררים יש עדיין חיסון תחת פיתוח. בנוסף לחיסון SPUNIK V Gamaleya רוסיה עובדת גם על חיסון לייט של מנה אחת, שנמצא בימים אלו בשלבים ראשונים של ניסויים קליניים. גם מצרים וטורקיה בוחנות בימים אלה את הטכנולוגיה שלהן לחיסון. כל החיסונים האלו לא נמצאים בסקירה שלנו מבחינה סטטיסטית, מאחר ואנו מעריכים כי יקח זמן לא מועט (בהנחה והם יגיעו להצלחה בניסויים הקליניים) להפיץ אותם לאוכלוסייה.

הניתוח שלנו מראה כי זמינות החיסונים היא גבוהה ביותר בצ'ילה, ישראל, פרו, סינגפור, דרום קוריאה. ברוסיה, אוקראינה, רומניה, ודרום אפריקה יש הכי מעט אספקה של חיסונים. יחד עם זאת, בנוגע לרוסיה נראה כי ההערכה היא נמוכה מדי, כאשר האספקה של חיסון ה-Sputnik V גבוה בהרבה מ-30 מיליון המנות שמדווחות באופן רשמי. באופן דומה, פוטנציאל החיסונים של סין מוערך באופן נמוך בהרבה מאחר והיא אחת מספקיות החיסונים הגדולות ביותר.

אספקת חיסונים מספקת יעדים שאפתניים אינם מדדים שיספיקו בוודאות עבור הממשלות בשווקים המתעוררים, להתמודדות עם אתגרים לוגיסטיים או התנהגותיים. הכוונה ל"התנהגותי" היא לרצון האוכלוסייה להתחסן. כמו תמיד, כאשר מבצעים השוואה ישנם משתנים שעושים את ההשוואה לבעייתית, מכיוון וסקרים שנעשו על מנת לבחון את הבעיה ההתנהגותית הזאת נעשו בזמנים שונים ונשאלו שאלות שונות. אזור CE4 ושאר מדינות מזרח אירופה יוצאות דופן לעומת שאר המדינות בפרמטר זה, כאשר רמת הסקפטיות של האוכלוסייה גבוהה מאוד, כאשר גם בפיליפינים, דרום אפריקה, קולומביה האוכלוסייה סקפטית. הציבור שהכי תומך בחיסון הוא במדינות תאילנד, סין, ברזיל, מקסיקו, קוריאה.

על מנת לקחת בחשבון את האתגרים הלוגיסטיים אנו כוללים משתנים על שיעור המתחסנים עבור מחלות מדבקות אחרות. המשתנה שאנו משתמשים בו הוא של ארגון הבריאות הבינלאומי לגבי המנה השניה של חיסון החצבת. שימוש בנתונים לגבי המנה השנייה נותן את היתרון להבין אלו מדינות יסודיות יותר בכל הנוגע לתהליך החיסון. מכאן עולה כי השוני בין המדינות השונות הוא פחות מובהק מאשר משתנים אחרים על אף שמספר מועט של מדינות נופלות לרעה גם במשתנה זה (פיליפנים, דרום אפריקה, ברזיל, פרו, אינדונזיה).

• בלקיחה בחשבון של כל 5 המשתנים ויישום של שקלול שווה, אנו יכולים ליצור דירוג של כל המדינות. ישראל (באופן לא מפתיע), סין, צ'ילה, דרום קוריאה ופולין זוכות לדירוג הגבוה ביותר, בעוד שמדינות אינדונזיה, קולומביה, דרום אפריקה, אוקראינה, פיליפינים מקבלות את הדירוג הנמוך ביותר. דרך נוספת להצגת הנתונים תרשים מספר 9 מציג את הדירוג לפי היחס בין היצע החיסונים לבין יכולות ההפצה מהגבוה לנמוך.
• המדינות שבהסתברות גבוהה יחסנו את אוכלוסיית הסיכון שלהם עד סוף הרבעון ה-2: ישראל, צ'ילה, צ'כיה, פולין, הונגריה, טורקיה, סינגפור.
• המדינות שלא סביר שיחסנו את האוכלוסייה בסיכון עד סוף הרבעון ה-2: פיליפינים, מלזיה, דרום אפריקה, אוקראינה, קולומביה, אינדונזיה, מצרים.
• המדינות שיש לגביהם אי וודאות אם יצליחו לחסן את האוכלוסייה בסיכון עד סוף הרבעון ה-2: סין, דרום קוריאה, הודו, פרו, רוסיה, רומניה, ברזיל, מקסיקו.

נתונים אלו מעלים את המסקנה, שבממוצע השווקים המתעוררים צפויים לפגר מאחור מאחורי המדינות המפותחות בכל הנוגע להפצת החיסון והגעה ליעד של חסינות עדר (בהנחה וניתן להגיע למצב של חסינות עדר), גם אם מספר מדינות מצומצם צפויות להצליח. הפיזור בלוחות הזמנים של החיסון גם הוא רחב. אם הממשלות במדינות המפותחות יאפשרו לכלכלה להיפתח מחדש לאחר חיסון שכבת האוכלוסייה בסיכון, נוכל לראות מספר רב יחסית של פתיחות.

בשווקים המתעוררים זה לא צפוי להיות תרחיש הבסיס. אנו צופים שלוחות הזמנים המפוצלים בנוגע לחיסון ישחקו תפקיד מרכזי בהבדלים בין המדינות. חשוב לציין שתזמון החיסון לא יהיה המשתנה היחיד. הקשר בין הגבלות ומספר הנדבקים שונה מאוד בין המדינות השונות, כאשר כלכלת ברזיל נשארת פתוחה למדי על אף גל קורונה שני עוצמתי, בעוד שהפיליפינים נשארת סגורה למדי. בנוסף, גם משתנים כמו יכולת פיסיקלית ופתיחות כלכלית יחד עם גורמים נוספים צריכים להילקח בחשבון.