השקל יורד, האינפלציה בדרך למעלה: סקירה כלכלית שבועית

• הפעילות הכלכלית בינואר ירדה וניתן לראות זאת ברכישות בכרטיסי האשראי לדוגמה. שיעור האבטלה הרחב עלה במחצית השנייה של חודש דצמבר לרמה של 13.7%, ובשל הידוק הסגר בינואר, כנראה ששיעור האבטלה המשיך לעלות.
• הגירעון התקציבי צפוי להיוותר גבוה גם בשנת 2021, ולהגיע לרמה של כעשרה אחוזי תוצר. יחס החוב הציבורי לתוצר צפוי לעלות לכ-80% בסוף 2021.
• בחודשים הקרובים צפויות רכישות מט"ח גדולות יחסית של בנק ישראל, בהיקף של לפחות 2.5 מיליארד דולר לחודש. אנו ממשיכים להעריך שרכישות בסדר גודל כזה הן משמעותיות ותומכות בהיחלשות של השקל בשנת 2021.
• הציפיות לאינפלציה המשיכו לעלות לכל הטווחים, ככל הנראה בהשפעת מדיניות רכישת המט"ח והפיחות בשער השקל. תחזית האינפלציה לטווח של 12 החודשים הקרובים עלתה לרמה של 0.7%, בין השאר על רקע ההערכה שנראה תיקון כלפי מעלה בשער החליפין בחודשים הקרובים.
• אנו מעריכים שהסיכויים להפחתת ריבית לרמה של אפס פחתו לאור ההחלטה לרכוש 30 מיליארד דולר במהלך השנה.

הממשלה החליטה על הארכת הסגר עד סוף החודש. מספר הנדבקים החדשים החל לרדת, ומספר המחוסנים הגיע לכ-2.5 מיליון איש. בדומה לסגרים קודמים הפעילות הכלכלית בינואר כנראה ירדה וניתן לראות זאת ברכישות בכרטיסי האשראי לדוגמה. שיעור האבטלה הרחב החל להגיב לסגר כבר במחצית השנייה של חודש דצמבר כשעלה לרמה של 13.7%. בשל הידוק הסגר בינואר, כנראה ששיעור האבטלה המשיך לעלות. מדד מנהלי הרכש לחודש דצמבר רשם ירידה חדה, ובעיקר ברכיב ההזמנות ליצוא. קשה לדעת מהי הפגיעה האמיתית של המשבר במשק, וסביר להניח שהתמונה תתבהר רק לאחר שהמשק יפתח, והממשלה תתחיל לצמצם בתוכניות הסיוע. חלק מהסקרים מראים שלרוב העובדים בחל"ת אין מקום עבודה שממתין להם, אבל מאוד יתכן שצמצום הסיוע הממשלתי יאלץ אותם לשוב בכל זאת לענפי המשק שישובו לפעול כמו תיירות, נופש ותרבות.

יחס החוב הציבורי לתוצר עלה בשנת 2020 ב-13 נקודות אחוז לרמה של 73%. עליית החוב מותנה מעט בהשפעת הייסוף והאינפלציה השלילית, שצמצמו מעט את החוב במונחים שקליים (השפעה של כנקודת אחוז להערכתנו). יחס החוב הציבורי לתוצר עדיין נמוך בהשוואה לגוש האירו (101%) וארה"ב (131%), ולכן איגרות החוב של ישראל ממשיכות להיתפס בשוקי החוב בעולם כנכס בטוח יחסית. גם סיכון האינפלציה בישראל נתפס כנמוך יחסית לזה שבארה"ב לדוגמה. הגירעון התקציבי צפוי להיוותר גבוה גם בשנת 2021, ולהגיע לרמה של כעשרה אחוזי תוצר. יחס החוב הציבורי לתוצר צפוי לעלות לכ-80% בסוף 2021.

השקל פוחת בשבוע החולף בשיעור של כ-1.5% מול סל המטבעות. הפיחות הפעם היה בניגוד לקורלציה עם מחירי המניות בעולם (שהמשיכו לעלות), וזו אולי אינדיקציה לשינוי שחל בהערכות של השחקנים בשוק המט"ח לאחר הודעת בנק ישראל על תכנית הרכישה של 30 מיליארד דולר. אנו מעריכים כי בנק ישראל לא "ישמור תחמושת" לסוף השנה, שכן אולי הנסיבות יהיו אז פחות נוחות, ובחודשים הקרובים אנו צפויים לכן לראות רכישות מט"ח גדולות יחסית, של לפחות 2.5 מיליארד דולר לחודש. אנו ממשיכים להעריך שרכישות בסדר גודל כזה הן משמעותיות, הן גדולות יותר בהיקפן מהעודף הצפוי בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, והן תומכות בהיחלשות של השקל בשנת 2021. רכישות בנק ישראל מוגבלות בכמות ובזמן, ולכן עולה הטענה שהן אינן יכולות להשפיע על המגמה ארוכת הטווח, ואם אינן בעלות השפעה על הטווח הארוך אז למה שישפיעו על הטווח הקצר (השווקים יעילים ויודעים זאת). לדוגמה, אולי היחלשות השקל, מזמינה משקיעים זרים להגדיל את החשיפה אליו. טענה זו היא נכונה ברמה התיאורטית, אבל להערכתנו, אין הרבה שחקנים פיננסיים בשוק המט"ח שלוקחים פוזיציות ארוכות טווח, שמושפעות מחוזקו של השקל. המשקיעים המוסדיים בישראל כן מביאים בחשבון את רמת שער החליפין בהחלטות הגידור שלהם, וניתן לראות שברמות הנוכחיות הם נוטים להגדיל את החשיפה למט"ח.

הציפיות לאינפלציה המשיכו לעלות לכל הטווחים, ככל הנראה בהשפעת מדיניות רכישת המט"ח והפיחות בשער השקל. האינפלציה המגולמת בשוק האג"ח לטווח של חמש שנים לדוגמה עלתה מתחילת החודש בקרוב ל- 20 נקודות בסיס לרמה של 1.45%. רמת האינפלציה הגלומה בשוק היא גבוהה ביחס לאינפלציה בפועל, וזה לא ייחודי לישראל. לאור הרמות הנוכחיות של הציפיות לאינפלציה, אנו מעריכים כי הן כוללות רכיב של פרמיית סיכון, כלומר שהשוק מעריך שקיימת הסתברות גם אם לא גדולה, שנראה את האינפלציה מתפרצת לרמה שגבוהה מ- 2%. אנו העלנו את תחזית האינפלציה לטווח של 12 החודשים הקרובים לרמה של 0.7%, בין השאר על רקע ההערכה שנראה תיקון כלפי מעלה בשער החליפין בחודשים הקרובים.

פרוטוקול החלטת הריבית חושף שאחד החברים תמך, כמו בהחלטות קודמות, בהפחתת הריבית לאפס ולא שלל ריבית שלילית בהמשך. יתר החברים העדיפו את השימוש בכלים המוניטריים הקיימים, והעריכו שמידת הרחבה המוניטרית הנוכחית מספקת. אנו מעריכים שהסיכויים להפחתת ריבית לרמה של אפס פחתו לאור ההחלטה לרכוש 30 מיליארד דולר במהלך השנה. רכישה של 30 מיליארד דולר שתמורתם הבנק המרכזי "ידפיס " כמאה מיליארד שקל וכן רכישות של עוד 40 מיליארד שקל אג"ח ממשלתיות ימשיכו להגדיל את הנזילות בשקלים בשווקים הפיננסיים. הפקדונות השקליים ובעיקר פקדונות העו"ש צפויים לגדול בקצב מהיר גם במהלך שנת 2021.

צעדי הסגר של השבועות האחרונים אומנם החלו להשפיע על נתוני ההדבקה בעולם ואלו התמתנו מעט בשבוע האחרון, עם זאת נתוני התמותה עדיין גבוהים, ומדיניות הסגרים צפוייה להימשך לפחות עד סוף החודש. אירופה נשארת במוקד ההתפרצות וההגבלות על התנועה והמסחר ביבשת מתעצמות, זאת לצד מגבלות היצע והפצה של החיסונים שמאטות את קצב התחסנות האוכלוסיה.

הפעילות התעשייתית בעולם, בהובלת מגזר הטכנולוגיה העילית, מוסיפה להתאושש, בעוד מגזר השירותים בעולם, בייחוד באירופה, נפגע בשל התמשכות והתרחבות הסגרים. מדדי מנהלי הרכש למגזר התעשייה במרבית המדינות מצביעים על התרחבות הפעילות, בעוד מגזרי השירותים שבו להצביע ברובם על התכווצות בפעילות.

למרות התחלואה הגבוהה, הבורסות בארה"ב רשמו עליות שערים חדות ביום ההשבעה של נשיא ארה"ב ה-46, והוסיפו לעלות בהמשך השבוע. מדד הנסדק הגיע לרמת שיא חדשה ביום שישי האחרון וסיכם עלייה שבועית של 4.2%. מדדי המניות האחרים בארה"ב, עלו בשבוע האחרון בשיעור של בין 1.0%-2.0%, ואילו באירופה וביפן מרבית המדדים נשארו כמעט ללא שינוי בשבוע שעבר.

בשבוע שעבר הושבע ג'ו ביידן כנשיאה ה-46 של ארה"ב, וכבר ביומו הראשון בתפקיד חתם הנשיא על 15 צווים נשיאותיים, המורים בין השאר על עצירת החומה בין ארה"ב למקסיקו, ביטול הצו של טראמפ האוסר על כניסה ממדינות מוסלמיות והצטרפות מחודשת להסכם פריז. כמו כן, נשיא ארה"ב שם את המאבק בקורונה בראש סדר העדיפיות של צוות הבית הלבן. הנשיא כבר החל להפעיל מספר רב של צוותים המתמקדים סביב שני נושאים עיקריים: בלימת התפשטות הקורונה והפצת כמות גדולה ככל האפשר של חיסונים, כמו גם הגברת התמיכה בנזקקים, בתעסוקה, ובהתאוששות הכלכלית. הנשיא החליט על הרחבת הענקת תלושי מזון לנזקקים ותשלומי דמי אבטלה. כמו כן, הממשל התחיל בתהליך חקיקה של חוק שכר מינימום ברמה של 15 דולר לשעה. שכר המינימום הקיים עומד על 7.25 דולר לשעה, ללא שינוי מ- 2009. עם זאת, בפועל מספר מדיניות ועיריות החליטו באופן עצמאי להעלות שכר זה בשנים האחרונות. מוקד מרכזי של המדיניות הכלכלית של הנשיא היא תוכנית החילוץ בסך של 1.9 טריליון דולר. התוכנית צריכה לעבור את אישור הסנאט, וככל הנראה תיתקל בהתנגדות של חלק מהסנאטורים הרפובליקנים, מה שעשוי להוביל לפשרה בין שתי המפלגות על תכנית בהיקף מעט מצומצם מזה שהוצע.

נתוני המקרו בארה"ב מעורבים, ומשקפים בחלקם את ההגבלות בשל התפשטות הוירוס. מספר הדרישות החדשות לדמי אבטלה ירד מעט בשבוע האחרון ל-900 אלף אך רמת הדרישות עדיין גבוהה ומשקפת את המשך ההשפעות של משבר הקורונה. אומדנים למדדי מנהלי הרכש לחודש ינואר, של חברת מרקיט, הפתיעו לטובה. המדד לסך התפוקה עלה מ- 55.3 נקודות בדצמבר ל-58 נקודות בינואר. המדד לענפי התעשייה עלה לרמה של 59.1 נקודות והמדד לענפי השירותים עלה לרמה של 57.5 נקודות.

שוק הנדל"ן בארה"ב נהנה מהריביות הנמוכות. שוק הדיור ממשיך להפגין עוצמה ובדצמבר נמשכה מגמת ההתרחבות בפעילות. בחודש דצמבר נרשמה עלייה חדה של 5.8% נרשמה בהתחלות הבנייה, היתרי הבניה עלו ב-4.5% והשלימו עליה של 17% ב-2020, ובמכירות בתים קיימים נרשמה בדצמבר עליה קלה של 0.7% ובסיכום שנתי נרשמה בהם עלייה של כ-22% לרמה שנתית של 6.76 מיליון עסקאות- הרמה הגבוהה ביותר מאז 2006.

החרפת הסגרים והמגבלות באירופה. אירופה מתמודדת עם הסלמה בתחלואה מהקורונה. כתוצאה מכך, גרמניה הודיעה על הארכת הסגר עד ל-14 בפברואר ובאירלנד יוארך הסגר עד לחמישי במרץ. בהולנד הוכרז על עוצר זמני, בפעם הראשונה מאז מלחמת העולם השנייה, ובאנגליה מקבלי ההחלטות לא מוכנים להתחייב על מועד מסוים לסוף הסגר. בניגוד למצב בארה"ב, האומדנים למדד מנהלי הרכש לחודש ינואר משקפים את ההחרפה בהתכווצות הפעילות הכלכלית. המדד לסך התפוקה בגוש האירו ירד ל-47.5 נקודות מרמה של 49.1 נקודות בדצמבר. זה החודש השלישי ברציפות בו מדד זה יורד. מדד מנהלי הרכש לסך התפוקה בבריטניה ירד בחדות ל-40.6 נקודות מרמה של 50.4 נקודות בדצמבר.

ה-ECB מתחייב להמשיך ברכישות עד מרץ 2022. הבנק המרכזי האירופי הותיר את הריבית ללא שינוי, וציין בהודעתו שהריביות צפויות להישאר ברמות הנוכחיות או נמוכות יותר עד שציפיות האינפלציה יתבססו קרוב, אך מתחת ל-2.0%. תוכנית הרכישות תיוותר אף היא ללא שינוי, ברמה כוללת של 1.85 טריליון אירו, לפחות עד סוף מרץ 2022, ובכל מקרה עד שמשבר הקורונה יסתיים.

כלכלת סין צמחה בשיעור של 2.3% בשנת 2020.כלכלת סין היא ככל הנראה הכלכלה היחידה בה התוצר עלה בשנה שעברה. ברבעון הרביעי האחרון התוצר בסין צמח בשיעור של 6.5% יחסית לאותו הרבעון ב- 2019. ההתאוששות הכלכלית של סין באה לידי ביטוי גם בייצור התעשייתי, שעלה בדצמבר 2020 בשיעור של 7.3% ביחס לדצמבר 2019.