תקופת הקורונה למרבה הצער, צפויה לייצר הליכי חדלות פירעון רבים, הן בגזרת התאגידית והן בגזרת היחיד. בד בבד, לפני כשנה וחצי נכנס לתוקפו חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, שהסדיר את הליכי חדלות הפירעון בדין הישראלי.
המגמה שבמסגרת החוק החדש, היא לייצר לוח זמנים קשוח יותר, שיאפשר לאדם הפרטי להתנהל בתוך ההליכים, כך שבתוך תקופה מוגדרת יקבל החייב פטור מחובותיו.
אין חולק כי על החייב לוותר על עיקר נכסיו כנגד החובות באופן שיאפשר לו לקבל פטור ולהתחיל בחיים חדשים, אבל השאלה היא היכן עובר הגבול בין החזר חובות, לפגיעה או "שיעבוד" פרנסתו העתידית של החייב.
לאחרונה ניתן פסק דין, במסגרת דיון נוסף שנערך בבית המשפט העליון, שקבע כי הזכות להגיש תביעה וליהנות מפירותיה בגין נזק שנגרם לחייב הנמצא בפשיטת רגל, אשר פגע בכושר השתכרותו (למשל פציעה או תאונת דרכים), עוברת לנאמן בפשיטת רגל. במילים אחרות, הנאמן יהיה זכאי לקבל את כספי הפיצויים שנפסקו לטובת החייב בשל הפגיעה בכושר השתכרותו העתידי. הלכה חדשה זו נקבעה בדעת רוב, ומשמעותה היא כי הכספים להם זכאי החייב בגין הפגיעה שעבר וגרמה לאבדן כושר השתכרותו יועברו לנושים. פסק הדין ביטל הלכה רבת שנים (הלכת ידידיה), שקבעה כי פיצויים להם זכאי פושט רגל שנפגע וניזוק, הם זכות אישית שלו ולכן אינם חלק מקופת הנושים.
לטעמי, פסק הדין החדש עלול להיות חרב פיפיות, שכן מצד אחד פושט רגל שנפגע פיזית כתוצאה מתאונה ייאלץ להיפרד מהפיצוי לו הוא זכאי על מנת לקבל פטור מחובותיו, אולם המחיר יהיה היעדר יכולת הכנסה (בשל פגיעה בכושר השתכרות) ללא פיצויים. תופעה כזו עלולה "להפיל" את אותו החייב כנטל על החברה ועל הקופה הציבורית.
מדרון חלקלק זה עלול להביא גם לפגיעה בכספי הפנסיה והגמלה של אדם בפשיטת רגל. אומנם לפני שנתיים דחה בית המשפט העליון ניסיון של נאמן להכליל כספי פנסיה של החייב במסגרת כספי ההליך, אולם אין ספק שמדובר בניסיון לכרסם בזכויות סוציאליות של חייבים. בין אם מדובר בתכלית ראויה שמטרתה לשיקומם האמיתי של חייבים בתוך פרק זמן קצר, ובין אם לאו, יש לבחון את השלכות אותה מגמה, שמציבה תמרור אזהרה בפני כולנו.
אכן, יש ממש בעובדה שעל החייבים לממש ולמצות את כלל הפוטנציאל הכלכלי שלהם, בטרם ימחלו להם על חובם כלפי הנושים. אולם מנגד, יש לשים לב כי פגיעה באפשרות של החייב - במיוחד זה שכושר השתכרותו נפגע כתוצאה מתאונה - לייצר הכנסה עתידית, או פגיעה בגמלת פנסיה בגיל מתקדם, יביאו לפגיעה ישירה בקופה הציבורית ויפגעו בתכלית חברתית חשובה - תכלית סוציאלית, שמקומה להותיר לחייבים את האפשרות האמיתית לייצר מקור כספי כדי להשתקם ולחיות בכבוד.
אם חייב יקבל פטור מחובותיו במסגרת הליך פשיטת רגל, אולם כתוצאה מההליך יצטמצמו אפשרויותיו לשיקום אמיתי, סביר להניח שהוא יחזור בעתיד שוב להיות פושט רגל ואז המטרה לא הושגה כלל. פסק הדין שניתן בדיון הנוסף עלול לכרסם בצורה משמעותית באפשרות של אדם פגוע פיזית שפשט רגל, להבטיח לו ולבני משפחתו רמת חיים סבירה בהיעדר פיצוי לתקופה עתידית שלאחר הליכי פשיטת הרגל. חברה שרוצה להיות חברה כלכלית ויציבה, חייבת להקנות לאדם את הזכות המינימלית לייצר מקור פרנסה גם אם הוא הותיר אחריו חובות.
הכותב הוא מייסד משרד פיאדה, ליבוביץ-מאיר, המתמחה בדיני חברות והליכי חדלות פירעון