עברתם בנק? לא תצטרכו להחליף צ'קים ישנים שנתתם

ועדת הכלכלה של הכנסת, בראשות ח"כ יעקב מרגי, אישרה אמש (שני) לקריאה שנייה ושלישית את התיקונים לחוק סליקת צ'קים וצ'קים ללא כיסוי. חוק הסליקה האלקטרונית אושר בוועדה עוד ב-2016, ואפשר לעבור מסליקה ידנית של צ'קים בין הבנקים לסליקה אלקטרונית, וכן אפשר הפקדת צ'קים באמצעות צילומם וללא צורך להגיע לסניפים. כעת מבקשת הממשלה לבצע בו מספר תיקונים, בהם התאמתו לרפורמה בבנקים שאמורה להקל על המעבר של לקוחות בין בנק לבנק והוספת מנגנון שיאפשר הטלת עיצומים כספיים על מפרי החוק.

בנוסף, אושרו תיקונים לחוק שיקים ללא כיסוי, שמסדיר את ההוראות להגבלת חשבון שחזרו בו צ'קים, על מנת להסדיר את הנעשה במקרה של העברת החשבון מבנק לבנק. היו"ר מרגי אמר כי המטרה היא לשפר את היכולת של הלקוחות לעבור בין בנקים, להגביר תחרות ובכך לשפר את השירות ללקוח. רכז פיננסים באגף התקציבים באוצר, יובל טלר, אמר כי המטרה היא להחזיר את הכוח ללקוח.

ראש מטה המפקח על הבנקים, טל הראל, הסבירה כי המטרה היא להסיר חסם תחרותי, ולאפשר ללקוחות שנתנו צ'קים להתנייד לבנק אחר ביתר קלות ומבלי צורך להחליפם בצ'קים חדשים. היא הזכירה כי רפורמת הניוד צפויה להיכנס לתוקף ב-22 בספטמבר השנה, כאשר המטרה היא שלקוח יוכל להעביר פעילות בנקאית בצורה מקוונת, מהירה ונוחה, תוך 7 ימי עסקים וללא עלות.

התיקון שאושר אתמול מסדיר את האחריות של הבנקים במקרה שלקוח נתן צ'ק של בנק אחד, ועבר לבנק אחר. נציגת משרד המשפטים, עו"ד לירון מאוטנר לוגסי, הסבירה כי לאחר 7 ימים, בהם יושלם המעבר, יקבע הנגיד תקופה של שנתיים במהלכה החיובים שיגיעו לחשבון הישן שנסגר ינותבו אל החשבון החדש.

היו"ר מרגי שאל מה קורה אם לקוח נתן שיקים לתקופה ארוכה יותר משנתיים, ומאונטר לוגסי השיבה, כי הלקוח צריך לדעת שיש לו שנתיים להסדיר את ענייניו. לדבריה, לאחר השנתיים החשבון הישן ייסגר, ולכן אם ניתנו צ'קים שמועד פירעונם ממושך יותר משנתיים יהיה עליו להחליפם.

עוד הסבירה מאונטר לוגסי כי כשלקוח מתנייד אז הבנק החדש, אליו עבר, צריך להיכנס לנעליו של הבנק הישן ולכבד את הצ'קים שנתן הלקוח. היא שבה והזכירה כי את תקופת המעבר הזו, תקופת הניוד, יקבע הנגיד והיא צפויה לעמוד על שנתיים. היו"ר מרגי ביקש לוודא שהנגיד לא יקצר את התקופה, על רקע לחץ של הבנקים. עוד ביקש היו"ר מרגי כי הנגיד יהיה רשאי, בהסכמת שר המשפטים, לקבוע התאמות נוספות שעניינן יהיה העברת הפעילות הפיננסית של לקוח בין בנקים.

בנוסף לכך, אושר אתמול כי בנקים שלא יקיימו את הוראות חוק הסליקה האלקטרונית יהיו חשופים לעיצום כספי בסך 50 אלף שקלים, שיוכל להטיל עליהם המפקח על הבנקים. היו"ר מרגי ביקש לקבוע כי האפשרות להטיל עיצומים כספיים תיכנס לתוקף ב-1 במאי השנה, על מנת לאפשר לכל הגורמים להיערך לכך.

כמו כן הובהר כי לקוח שפתח חשבון חדש ובחשבון הישן חזרו לו 9 צ'קים, לא יהפוך ללקוח מוגבל אם יחזור צ'ק נוסף בחשבון החדש. מאונטר לוגסי הסבירה כי גם כיום זה המצב במקרה שלקוח מנהל שתי חשבונות, וכי ההגבלה היא לפי הנעשה בחשבון ולא לפי כל הפעילות של הלקוח.

לקראת תום הדיון ביקש ח"כ ינון אזולאי להוסיף לחקיקה שורה של סעיפים נוספים, בהם בקשה כי צ'קים שחזקו בתקופת הקורונה, וחצי שנה לאחר מכן, לא יספרו במניין הצ'קים החוזרים שמחייבים הגבלת חשבון. כמו כן ביקש ח"כ אזולאי כי המידע על צ'קים חוזרים באותה תקופה לא ישמר במאגר נתוני אשראי. עוד אמר ח"כ אזולאי כי כיום העמלה על צ'ק שחזר ללא כיסוי עומדת על סכום גבוה מאוד של 68 שקלים, ויש להגבילה ל-20 שקלים בלבד ולבטל את העמלה על צ'ק שחזר מסיבה טכנית. הוא אף ציין כי בנקים מסוימים לא מאפשרים הפקדת צ'קים במעטפות, אלא רק באפליקציה, ואמר כי מדובר בהדרה של מוחלשים שאין להם נגישות לטכנולוגיה ולא יודעים להשתמש באפליקציות.

נציגי משרדי המשפטים, האוצר ובנק ישראל אמרו כי מדובר בנושאים שאינם קשורים ישירות לחקיקה, וכי נדרש זמן ללמוד אותם ולתת תשובות לח"כ אזולאי. היו"ר מרגי הצביע על הצעת החוק ללא ההצעות של ח"כ אזולאי, אך קרא לנציגי האוצר ובנק ישראל להידבר עם ח"כ אזולאי ולהגיע לפתרון. ח"כ אזולאי ביקש דיון מחדש בהצעת החוק, ואמר כי יהיה מוכן להסיר את הבקשה אם יגיעו איתו להסכמות.