הבעל לא המתין לגישור והגיש תביעה בביה"ד הרבני. בג"צ גיבה אותו

ביהמ"ש למשפחה קבע כי הגישור בין בני הזוג יוארך ב-15 יום. הבעל לא המתין לסוף הגישור, והגיש תביעת גירושין לביה"ד הרבני, שקיבל את בקשתו. לאחרונה פסק בג"ץ כי הצדק עמו

  • בגץ
  • גישור
מי ומה מונוגמיה (AP, Reuters, Getty Images, Shutterstock)

בית הדין הגבוה לצדק דחה לאחרונה עתירת אישה, הנמצאת בהליכי גירושין, וקבע בהלכה חדשה, כי לא ניתן לעצור את שעון המועדים בהליך המהו"ת (הליך גישור בסכסוכי משפחה בטרם פנייה לערכאות משפטיות). את הגבר ייצג בהליכים עו"ד אבי גפן.

לדברי עוה"ד גפן, כל הכרעה של בית המשפט העליון נחשבת להלכה, שכוחה כחוק לכל דבר ועניין, והיא מחייבת את כלל הערכאות שמתחתיה, ועל כן להחלטה זו של בג"ץ משמעות גורפת הנוגעת לכל ההליכים המתנהלים בבתי המשפט למשפחה ובבתי הדין הרבניים ישראל.

על פי חוק המהו"ת, כל סכסוך בין בני משפחה, ולאו דווקא סכסוך גירושין, מחייב הגשת בקשה ליישוב סכסוך בין בני משפחה, הנערך בצורה של פגישת מהות אחת אליה חובה להגיע ורק לאחר הגעה לפגישה, ניתן להגיש תחתיו תביעה לערכאות.

לדברי עוה"ד גפן, בחלוף 60 ימים מהגשת הבקשה ליישוב סכסוך בין בני משפחה, ניתנים לצד המגיש 15 ימים במהלכם מותר לו לבחור, באופן בלעדי, את הערכאה המועדפת עליו לניהול הליך הגירושין. אם הצד שיזם את הליך המהו"ת לא בחר ערכאה במהלך אותם 15 ימים, נפתחת האפשרות גם לצד השני לבחור ערכאה המתאימה לו, ובכך למעשה לקבוע היכן ייערך הדיון בעניינו - בבית המשפט למשפחה או בבית הדין הרבני. תחרות זו בין הצדדים לקביעת הערכאה שתדון בעניינם נקראת 'מרוץ הסמכויות'.

עוד בוואלה! NEWS

איך ממשיכים להתאמן לאולימפיאדה בבית בזמן הקורונה?

לכתבה המלאה
שום דבר לא עוצר את השעון בגישור (צילום: ShutterStock)

לדברי עוה"ד גפן, להקדמה במרוץ הסמכויות קיימת חשיבות טקטית רבה, מפני שברגע שתביעה מגיעה לפתחה של ערכאה אחת, מנועה הערכאה השנייה מלהתערב או לדון באותם עניינים. "לכל אחת מהערכאות, שניתן לגשת אליהן, קיימים יתרונות וחסרונות, ועל כן, פעמים רבות, הצד שיקדים להגיש את התביעה לערכאה הנוחה לו, יוכל בכך להכריע את הכף לטובתו", טוען עו"ד גפן.

במקרה הנוכחי, שהגיע במסגרת ערעור לפתחו של הבג"ץ, פנתה האישה בבקשה לפתוח בהליכי גירושין נגד בעלה לבית המשפט למשפחה בחיפה. בית המשפט שלח את בני הזוג לתהליך גישור במסגרת המהו"ת. לאחר שהבעל לא התייצב לשתי פגישות גישור, עקב מחלה, נענה בית המשפט למשפחה לבקשת האישה, והאריך את הליך המהו"ת ב-15 יום נוספים.

אלא שמייד בתום 15 ימי ההארכה, הגיש הבעל, באמצעות עו"ד גפן, תביעה לגט, מזונות ומשמורת לבית הדין הרבני האזורי, וזאת חרף העובדה שהאישה היא זו שפתחה בהליכים, ולה הייתה שמורה כביכול זכות הקדימה לבחור את הערכאה, שבה יתנהל ההליך.

"מניין הימים יחול מיום הגשת הבקשה ליישוב סכסוך"

בית הדין הרבני האזורי, אליו פנה הגבר, קבע כי הליך הגירושין יתנהל בין כתליו. האישה ערערה על החלטה זו לבית הדין הרבני הגדול, אך עתירתה נדחתה. משכך, ערערה האישה לבג"ץ המשמש כערכאת ערעור על החלטות ביה"ד הרבני הגדול.

בעתירה אותה הגישה לבג"ץ טענה האישה, כי תביעת בעלה הוגשה בחוסר תום לב. לטענתה, תקופת עיכוב ההליכים הקבועה בחוק צריכה להסתיים בתום הליך המהו"ת, והיות וביהמ"ש למשפחה קבע כי ההליך יוארך ב-15 ימים נוספים, אזי, על הגבר נאסר לפנות לערכאות בתום תקופה זו, אלא להמתין 15 ימים נוספים לאחר סגירת תיק המהות בביהמ"ש למשפחה, בהם רשאית האישה להגיש את תביעותיה לערכאה אותה תבחר - מפני שהיא זו שיזמה את הפנייה למהו"ת.

הרכב של שלושה שופטי העליון ביושבו כבג"ץ, אשר דן בעתירת האישה, פסק, כי דין העתירה להידחות על הסף, וכי אין באף לא אחת מטענותיה, כדי להצדיק את התערבות הבג"ץ.

בהחלטה תקדימית, קבעו השופטים עוזי פוגלמן, יוסף אלרון ועופר גרוסקופף, כי הארכת ההליך על ידי בית המשפט לענייני משפחה ב-15 ימים אינה משפיעה על מניין הימים. מניין הימים נמנה תמיד ממועד הגשת הבקשה ליישוב סכסוך, ואין הוא קשור למועד קיומה של פגישת המהות או למתן פסק דין בבקשה ליישוב סכסוך.

השופטים קבעו בפסיקתם כי החוק קובע שמניין הימים לצורך חישוב תקופת עיכוב ההליכים יחל מיום הגשת הבקשה ליישוב סכסוך. "עינינו הרואות, כי בהיעדר קביעה אחרת של בית המשפט, יחל מניין הימים מיום הגשת הבקשה ליישוב סכסוך. לשון החוק אינה מתייחסת לצורך חישוב תקופת עיכוב ההליכים למועד קיומה של פגישת המהו"ת או למועד מתן פסק הדין בהליך ליישוב הסכסוך כנטען על ידי העותרת".

עו"ד אבי גפן (צילום: ברוך בן יצחק)

השופטים גם התייחסו לסעיף בחוק, המעניק לצד שהגיש את הבקשה ליישוב הסכסוך את זכות הקדימה להגיש בתוך 15 ימים את התביעה לערכאה שיפוטית שיבחר, וקבעו, כי אינו מזכיר את לוחות הזמנים על פי המועדים, בהם מבקשת העותרת להיתלות. "משאלו פני הדברים, לא מצאנו כי בית הדין סטה מהוראת חוק המכוונת אליו", קבעו השופטים.

בנוסף הזכירו השופטים בפסק דינם כי "הלכה היא, כי בית משפט זה אינו יושב כערכאת ערעור על החלטות בתי הדין הרבניים, והתערבותו בהן מוגבלת למקרים קיצוניים של חריגה מסמכות, פגיעה בעקרונות הצדק הטבעי, סטייה מהוראות החוק המכוונות לבית הדין הדתי או כשנדרש סעד מן הצדק. לא ראינו כי יש בטענותיה של העותרת כדי להצדיק את התערבותנו. העותרת מבקשת, כי מניין הימים לצורך עיכוב הליכים הקבוע בחוק יתבצע באופן מסוים, אך לאופן החישוב הנטען על ידה אין עיגון בלשון החוק".

פסק הדין התקדימי ניתן בבית המשפט העליון. ההחלטה מותרת בפרסום בלא לחשוף את פרטי הצדדים.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully