בשנת 2011, ארבעה יזמים, בהם דניאל שיכמן שמשמש היום גם כמנכ"ל חברת WSC Sports, פיתחו פלטפורמה חדשנית חכמה מבוססת ענן ליצירת סרטוני וידאו קצרים בתחום הספורט באופן אוטומטי. יחד איתו ניסינו לבדוק מה גורם ההצלחה, מה השתנה בתחום תוכן הספורט בשנים האחרונות, מה הדרישות ולאן התחום הולך בשנים הבאות.
"החברה פיתחה פלטפורמה שמאפשרת לבעלי תוכן ספורט לייצר באופן אוטומטי ובזמן אמת תוכן וידאו שמותאם לכל פלטפורמה או קהל יעד", אומר שיכמן, "המערכת שלנו מנתחת את השידורים החיים, מזהה את כל האירועים המתרחשים במשחק ולאחר מכן מאפשרת ללקוחות שלנו, שהם ליגות ספורט, גופי שידור ומועדונים לקבוע חוקים לייצור תוכן. המערכת מאפשרת ללקוחות שלנו לייצר אלפי קטעי וידאו שונים בערב בודד במספר דקות - הדבר מאפשר לאוהדי הספורט לקבל תוכן איכותי בזמן מהיר מאוד, שלא מתאפשר לייצרו באופן ידני. בנוסף לכך, הוידאו יותאם לכל פלטפורמה או קהל יעד".
כל אחד מספר את הסיפור מהזווית שלו
הפלטפורמה של החברה הישראלית משחקת כבר כמה שנים טובות ב'מגרש של הגדולים' וזה לא באמת משנה באיזו יבשת ואיזה ענף. "אנחנו עובדים עם למעלה מ-150 לקוחות בעולם, כשבין הבולטים ניתן למנות את ה-NBA, היורוליג, ליגת הכדורגל הגרמנית הבונדסליגה, גוף שידורי הספורט ESPN, ליגת הכדורגל היפנית באסיה ועד לאוסטרליה שם אנחנו נותנים שירות לאליפות הטניס ה-Australian Open וטורניר ה-Cricket Australia".
עם השנים ניכר שיש הבדל גדול בין הגופים השונים שמייצרים תוכן ספורט, החל ממערכת האיזונים של הגוף עם הצופה, פלטפורמת הפרסום של הלקוח וההתאמה האישית לכל צופה וצופה על פי דרישה.
אחד ההבדלים הברורים בין גוף תקשורת למועדון ספורט הוא למרות ששני הגופים משתמשים באותו 'מוצר', כל גוף ממקד את הסיפור ועוטף אותו באופן שונה. דניאל ממפה את ההבדלים בין הגופים: "גוף תקשורת מנסה לספר סיפור כולל ומאוזן ומכסה מספר רב של משחקים, אירועים ושחקנים ומנסה לפנות למכנה משותף בסיסי של קהל האוהדים. לעומתו, גופי הספורט השונים מחפשים מיקוד תוכן. כשמסתכלים על מועדון ספורט, הוא מתמקד אך ורק בזווית הראייה של המועדון, בשחקנים המרכזיים, בסיפורים והתוכן הוא מאוד ממוקד וכך גם קהל האוהדים.
למרות ההבדלים השונים, מסכם שיכמן, "בסופו של דבר, כל אחד מהם הוא גוף מדיה שמנסה לספר סיפור בהתאם לזווית שמעניינת את הצופים שלו".
אחד מהגורמים הבולטים לעליית תוכן הספורט בשנים האחרונות, וכנראה שגם אחד ממנועי הצמיחה שלו, הוא האופציות הרבות של הצופה הפשוט לצפות במשחקים\קטעים ממשחקים בכל זמן נתון, גם תוך כדי האירוע עצמו. "בכל העולם רואים מגמת ירידה ברייטינג של שידורים חיים של ספורט ועלייה בצריכה בדיגיטל של תוכן SHORT FORM", אומר שיכמן. "הספורט הרבה יותר נגיש ואם תוסיף לזה שלאנשים יש הרבה יותר הסחות דעת, בין אם זה מהעובדה שהעבודה יותר תובענית ודרך זה שפשוט יש המון פלטפורמות מידע ותוכן שמתחרות על תשומת הלב שלנו ולא רק הספורט. המפתח לקבלת תשומת הלב של האוהד היא לאפשר התאמה גבוהה ככל הניתן של תוכן לכל אוהד. הן מבחינת הפלטפורמה והן מבחינת הזמן ופיסת התוכן המתאימה".
וכנראה שזה כל הסיפור של השנים הקרובות בתוכן הספורט. היכולת של כל גוף ולא באמת משנה אם זו ליגת ספורט, מועדון ספורט או גוף תקשורת להיות הריבון של התוכן. אם בעבר, מועדון ספורט או גוף תקשורת היה מייצר תקציר בלבד בסיום המשחק היום כל ארגון צריך לייצר פי כמה. "כשמשחק כדורגל מגיע למחצית צריך לייצר תקציר בשלוש גרסאות שונות - כל גרסה תהיה באורך שונה, עם גרפיקה שונה ותשלח ליעד אחר לדוגמה יוטיוב, האפליקציה והאתר. אם פעם היה ברור שכל אוהד יפתח את הטלוויזיה בשעה תשע לצפות במשחק, היום זה לא המצב. כל אוהד נמצא בפלטפורמה אחרת עם העדפות אחרות, והתפקיד של גופי השידור והליגות השונות הוא לדעת איך ליצור חוויה מקסימלית כל אוהד בכל מקום שהוא נמצא בו".
מחיזוק אוהדים ועד עלייה ברייטינג
למעשה, העתיד של התוכן הוא התאמת התוכן לצופה על פי עשרות קריטריונים כמו מגורים, גיל, זמן, פלטפורמה והיד עוד נטויה לעתיד הקרוב. אחת הדוגמאות מיני רבות אותן מספק שיכמן מראה, את החשיבות לכך שמיושמת כבר היום בשטח. "אם ניקח לדוגמה את התוכן של קבוצת וושינגטון וויזארדס, בישראל יהיה דגש יותר על דני אבדיה והמהלכים שלו, שכן הקהל הישראלי מתעניין יותר בו. ביפן, לעומת זאת, הדגש יהיה על רוי האצ'ימורה".
כמויות אדירות של תוכן מותאמות לצופה על פי אלפי קריטריונים ועם דרישות מיוחדות. פלטפורמות נוספות מבוססות בינה מלאכותית וענן פורחות והן פה כדי להישאר ולהתרחב וגם לשמש כמנוע צמיחה כלכלי עבור הלקוחות. "המערכת שלנו מאפשרת ללקוחות לעשות הרבה יותר עם התוכן שלהם - דברים שלא יכלו לעשות לפני זה ולשרת את אוהדי הספורט בצורה מיטבית בכל פלטפורמה שהם נמצאים בה".
ואם זה לא הכול, הרי שכסף הוא תמיד חלק אינטגרלי בצמיחה של ענף התוכן. "ברגע שהליגה או גוף השידור הם בעלי יכולת לייצר כל פיסת תוכן לכל פלטפורמה, נפתחות בפניהם אפשרויות רבות חדשות למקורות הכנסה שלא היו זמינים לפני כן במקביל לחיזוק המותג אצל האוהדים באופן מתמיד, מה שגורם לעלייה ברייטינג, בהכנסה ממפרסמים ומכירת זכויות שידור", אומר שיכמן.
לא הכול ורוד. יש חשש גדול בענף התקשורת והספורט שההפקה של התוכן תילקח מידי האדם ותעבור לידי המכונה. הרי העבודה על כל הפקת סרטון, החל מהתאמת הגודל, הזמן, התוכן ועוד הופכת קשה פי כמה ויקרה עשרות מונים עבור גופי התקשורת. שיכמן משתדל להתייחס לערך אותו הוא נותן ללקוחות: "עלויות הפקה הן לא היתרון המרכזי או חלק מהדגשים שלנו כשאנו מציגים את המערכת, וגם לא הערך שהלקוחות הנוכחיים שלנו מדברים עליו".
אנחנו דווקא נתייחס אליו. כבר היום חברות ענק כמו מיקרוסופט משתמשות בבוטים להעלאת תכנים באופן אוטומטי ללא מגע אדם. כאן עולה השאלה מתי יוחלף האדם בידי המכונה בכל הנוגע לתכנים הדיגיטליים ותכני הספורט בפרט.
בנושא הזה שיכמן מרגיע את העוסקים במלאכה: "אני חושב שהמטרה היא לא להחליף את האדם באף שלב בתהליך. כמו שבלא מעט תחומים המכונות לא מחליפות את האדם, אלא מאפשרות לו לקבל החלטות טוב יותר ומהר יותר, גם פה המכונה לא באה להחליף את העורך, אלא לאפשר לו להחליט אילו תכנים צריכים להיווצר ואז המערכת תייצר אותם במהירות ובנפח גבוהים מאוד. בסופו של יום, האדם מחליט איזה תוכן אכן יתפרסם לאוהדים ובאיזה אופן".
עם זאת, מוסיף שיכמן, דווקא הארוגנים השונים הם אלה שיקבעו מי "ינצח בקרב", האדם או המכונה: "יהיו ארגונים שיסמכו ב-100% על כל התכנים אשר ייווצרו ויפורסמו מיידית באופן אוטומטי, ומהצד הקיצון השני יהיו גופים שירצו לעבור ולבקר כל תוכן שנוצר אוטומטית".