אסונות חורף הם לא גזירת גורל

לאחרונה אירעה טרגדיה נוראית בקרית מלאכי. חן כהן (26) התחשמל למוות בעת שצעד עם חברו ברחוב. הרוחות החזקות גרמו ככל הנראה לכבל להתנתק מעמוד החשמל וליפול על הקרקע. האסון התרחש אף על פי שלפי עדות התושבים באזור הם התלוננו מספר פעמים על התשתיות הרעועות וההזנחה. אם לא די בכך, כבל דומה התנתק שלושה שבועות לפני כן אך תוקן רק ברמה הנקודתית. התושבים אף מציינים שהמשיכו להתריע, אך דבר לא נעשה עם תלונתם.

לא מדובר במקרה חריג או בחוסר מזל. הגיע הזמן להתייצב מול האמת ולומר - ההזנחה עולה בחיי אדם. באזורים מוחלשים ובמצב סוציו אקונומי נמוך, מדובר בתופעה החוזרת על עצמה בכל חורף - הצפות, קריסת עצים, כבלים נופלים ותאונות חשמל העולות בחיי אדם.

מה השתנה בשנה הזאת ברמת איכות התשתיות בקרית מלאכי, שכונת התקווה, בת ים, נשר, נהריה או שכונת הארגזים? מעט מאוד. כשמגיע החורף תמיד חוזרות אותן התמונות של מכוניות תקועות ומדרכות מוצפות ובלתי עבירות, המהוות סכנת נפשות. רק התירוצים של הרשויות לא משתנים.

לאסונות המתרחשים במרחב הציבורי יש כתובת משפטית. משפחות הקורבנות לא צריכות ליפול בין הכיסאות בשאלת האשמה בין ספקי התשתיות לבין גורמים שונים בעירייה, המטילים את האחריות אחד על השני. בתי המשפט הגדירו שישנה אחריות לעירייה על השטח הציבורי והרחובות. גם אם מדובר במתקן פרטי במרחב הציבורי, עדיין לעירייה כגוף בעל אחריות כוללת, ישנה החובה לדאוג שהמפגע יוסר. הטיעונים המקוממים של הרשויות לאחר הצפות או אסונות, על כך שהחורף הפתיע או שירדו משקעים חריגים, אינם מחזיקים משפטית.

בפסיקות בתי המשפט בנושא אנו למדים כי הם לא חוששים להטיל את האחריות על עיריות שנהגו ברשלנות. מוטל על כל עירייה להיערך, ובמידה שהתרחש אסון עם נפגעים עליה גם להציג ראיות תומכות שאכן עשתה את המוטל עליה. במקרה שאירע בקרית מלאכי, אם יתברר כי הכבל החשמלי נקרע מכיוון שהיה ישן, לא מחוזק דיו, רעוע או לא תקין, ובפרט כאשר נטען שחברת החשמל קיבלה תלונות על התשתיות באזור, רוב הסיכויים כי העירייה תצטרך לתת את הדין בתור האחראית למפגע.

אמנם תהליך תביעה כנגד רשות עשוי לערוך מספר שנים, אך אין הדבר אומר שכדאי לוותר. ישנן פעולות חשובות שכדאי להקפיד לבצע בקרות התאונה שיסייעו להגדיל את הסיכויים לזכות בתביעה ולקצר את התהליך. ראשית, במידה שנפגעתם במרחב הציבורי כתוצאה מרשלנות הרשות המקומית, חשוב לדרוש ממנה תיעוד של מלוא התלונות שהתקבלו בנושא. ככל שהעירייה מסרבת למסור את המידע, קיימת האפשרות לבקשת צו משפטי. חשוב לקחת במידת הניתן מהעדים שחזו בתאונה את פרטיהם. בנוסף חשוב מאוד שתצלמו את המפגע ותיפנו בהקדם האפשרי לקבלת טיפול רפואי וכי נסיבות התאונה יצוינו במסמך הרפואי הראשוני. פנייה בסמוך לתאונה עוזרת לתעד את הבעיות הרפואיות בזמן אמת ואת תיאור התאונה ונסיבותיה.

לאורך השנים התקבלו בישראל פסקי דין בסכומים גבוהים שחייבו הן את הרשות המקומית והן גורמים נוספים שהתבררו כאחראים לתאונה. כך לדוגמא פסק בית המשפט למעלה מ-3 מיליון שקלים פיצוי לבני משפחתו של דייג אשר התחשמל למוות. המנוח הגיע לבריכה לגידול דגים, הניף את חכתו והתחשמל כאשר זו פגעה בקווי חשמל, אך חברת החשמל לא הייתה זו שחויבה בתשלום פיצויים. בית המשפט קבע כי הפיצויים ישולמו בחלוקה של 30%-70% על ידי קיבוץ מחניים (שבשטחו היו בריכות הדגים) ומפעיל בריכות הדגים שהפעיל במקום עסק לדייג בחכות ללא רישיון.

במקרה אחר, בית משפט השלום בחיפה חייב את העירייה לפצות נערה בת 15 ב-200,000 שקלים בעקבות התחשמלות. הנערה ביקשה להדליק פנס תאורה בעמוד במרחב הציבורי ונפגעה ממכת חשמל, שהובילה לסדרת ניתוחים ולקטיעת חלק מאצבעה. על פי הוראות הבטיחות והתקנים, מחויבת העירייה לכסות את פתח התא שבעמוד בלוח מתכת. בנוסף, חיבורי החשמל בעמוד היו חשופים, ההתקנה והחיבורים היו לקויים, ולא הוצב שילוט אזהרה בדבר סכנת התחשמלות.

אין פיצוי שיספק מזור לכאב המשפחה על מוות נורא או לניזוק שסובל מנכות משמעותית. אך לנפגעים עומדת הזכות המלאה לדרוש פיצויים ראויים. דבר שעשוי למנוע מקרים נוספים ולהוביל לשינוי תפיסתי בנוגע לצורך בהשקעה משמעותית בשיפור התשתיות, שתמנע בעתיד תאונות כה מיותרות.

עו"ד דותן לינדנברג עוסק בתביעות נזיקין ויו"ר (משותף) של ועדת רשלנות רפואית במחוז דרום בלשכת עורכי הדין.