"לכו לעזאזל וול סטריט, זוהי נקמתם של האנשים הפשוטים"

נראה שאי אפשר להיות יותר שנות ה-20 של המאה ה-21 מהסיפור הזה. מניה של חברה לא מאוד מוצלחת, מזנקת במאות אחוזים בתקופה קצרה יחסית, על סמך המלצות ברשתות חברתיות שמבוצעות על ידי סוחרי יום, שרבים מהם אנשים צעירים (מילניאלז ודור-Z), שזה ניסיון המסחר הראשון שלהם. מולם עומדים קרנות גידור ומשקיעים יותר מסורתיים, שמנסים לעשות שורט על הנאיביות של הצעירים - בינתיים ללא הצלחה.

מדובר בימים מוזרים מאוד בוול סטריט עם שיבוש משמעותי במאזן הכוחות המסורתי. שיבוש שבו המשקיעים הקטנים מנצחים את הענקים.

בשלב זה נראה כי זהות החברה, תחום עיסוקה או התוצאות העסקיות שלה, כלל אינן חשובות - ומה שמריץ את המניה נראה יותר כמו מאבק בין-דורי של משקיעים, מאשר אסטרטגיות השקעה כלשהן. או במלים אחרות - הצעירים תופסים את מקומם בעולם הפיננסי והשאלה היא האם גם הפעם זה ייגמר בדמעות, ממש כפי שראו את הוריהם בוכים ב-2008.

החברה שעלתה לכותרות הפעם ומעוררת מחלוקת היא גיימסטופ (GME), קמעונאית של משחקי של מחשב ואלקטרוניקה, שמפסידה מאות מיליוני דולרים בשנה ופועלת בשוק שהולך ומצטמצם. היא נחשבת למניית YOLO, מניה של פעם בחיים (You Only Live Once, והיא זינקה ביותר מ-800% מתחילת השנה וב-3,300% ב-12 החודשים האחרונים. ביום רביעי השבוע היא זינקה ב-130%.

והיא לא לבד, ברשימה הזאת נמצאות חברות נוספות שמככבות בפורומים השונים של רדיט, כמו wallstreetbet, ולא פחות חשוב - בטיקטוק, ואשר גורמות לאנליסטים ממוסדים לגרד בראשם בחוסר אמון.

קחו למשל את רשת בתי הקולנוע AMC שעלתה ביום רביעי השבוע ב-300% למרות הצרות שהיא נמצאת בהן, או את בלקברי שזינקה ב-95% השבוע למרות הודעת החברה שלא ידוע לה על שינויים מהותיים בפעילותה. כוכבת רצינית ברשימה היא יצרנית הרכב החשמלי הסינית NIO, שזינקה ב-1,300% בשנה האחרונה בעקבות ההמלצות בפורומים ברדיט. לחברה יש שווי שוק של כ-90 מיליארד דולר והיא אחת מחמש יצרניות הרכב השוות בעולם, כשהיא מייצרת 44 אלף מכוניות בלבד בשנה (לעומת 450 אלף של טסלה).

המצטרפת האחרונה לטרנד היא מניית נוקיה, שזינקה ביום רביעי ב-40%, מה שהוביל את החברה לפרסם הודעה שלא ידוע לה על שינוי מהותי כלשהו בפעילות העסקית שלה שמחייב דיווח.

בחזרה למניית גיימסטופ. בצד אחד של הזירה נמצאים אלה שרכשו את המניה, בין אם הם סוחרי יום או בין אם משקיעים לטווח יותר ארוך. הם זוכים לכינוי "סוחרי רובין הוד" על שם אפליקציית המסחר החביבה עליהם, אם כי היא לא יחידה. הם גם צעירים יחסית: הגיל הממוצע של המשתמשים ברובין הוד הוא 31 לפי האתר "Business of apps", וגם זו עלייה לעומת 2015, אז עמד הגיל הממוצע על 26. למרות שמפתה לצחוק עליהם על כך שהם מקבלים המלצות וניתוחי גולשים-אנליסטים בני עשרה בטיקטוק, לא מעטים מהם עשו ועושים כסף.

בין שלל הפוסטים ברדיט שעוסקים ב"תראו כמה כסף עשיתי", ישנם גם נסיונות לניתוחים מושכלים יותר, כמו הסברים שלאחרונה נכנס לחברה המשקיע הידוע ריאן כהן וכי החברה עומדת בפני שינוי אסטרטגי ויש שיפור בפעילות שלה. כהן הצליח למכור ב-2017 את החברה שייסד CHEWY ב-3.35 מיליארד דולר, ואחר כך המשיך לכמה השקעות מוצלחות בתחום הטק. ביוני האחרון דוח כי החזקותיו באפל כבר עוברות את החצי מיליארד דולר.

כהן רכש 10% מגיימסטופ בספטמבר האחרון (מאז הגדיל את אחזקותיו ל-12.5%) ומניית החברה זינקה אז ב-28% לסכום הבלתי נתפס של 11 דולר. היום המניה כבר עומדת על 347 דולר.

כל שוק ההון חווה בשנת 2020 גאות גדולה, בין היתר בגלל הריביות הנמוכות והכסף הפנוי הרב שנשאר בידי מי שלא נפגע מהקורונה. כספים רבים זורמים בסוף גם להשקעות ספקולטיביות. אנחנו רואים תופעות דומות למשל עם הביטקוין, ויש גם מי שיגיד שגם העליות במניות ענקיות הטכנולוגיה גדולות מדי והן כבר חרגו מזמן משוויין האמיתי. עם זאת, נראה כי התופעה של משקיעי רובין הוד וחיבתם למניות של חברות קטנות ולהמלצות השקעה ברדיט ובטיקטוק, היא תופעה ייחודית בזרם הכספים הזה. זהו השיבוש הטכנולוגי העכשווי, שנותן כוח לדור חדש של משקיעים. השיבוש שגורם להשקעות בבורסה להיות "קול".

"אם מסורתית ההיסטוריה מדברת על כך שכ-15% מהכסף בשוק הוא של לקוחות קמעונאיים, הקורונה הובילה לנהירה המונית של כסף צעיר, שנקרא לו כסף אפליקציות", מסביר עמית גוריון, מנהל המסחר העצמאי ב-IBI, "המון צעירים בארה"ב גילו את הקסם של מסחר עצמאי. יש להם אפליקציות סופר-נגישות, בעלויות ששואפות לאפס, ועכשיו יושב אותו ילד בן 20 ומה שבוודאות הוא לא עושה זה ניתוח מעמיק. הוא מכיר טרנדים ורשתות חברתיות - מה שמדבר אליו. הוא רואה חבר שלו, שמעלה סרטון טיקטוק שבו הוא מדבר על איך הרוויח 20% על מניה שהוא לא הכיר ואומר 'זה נשמע טוב, בוא נקנה גם!'. זה מזין את עצמו בצורה מטורפת, כמו בגרפים שאנחנו רואים רק בהדבקות של קורונה".

"הכסף הצעיר תפס נתח יותר גדול בשוק. כאמור מרמות של 15% היסטורי ל-20%. ריאלית נשפך המון כסף צעיר לשוק. הכסף הזה לא משקיע לפי הקודים או המאפיינים שהתרגלנו בכסף הישן. למשל, קופות גמל, קרנות פנסיה או קרנות גידור מתוחכמות. כלומר הם עובדים במעין מתודה שהיא כמו 'דיסרפשן' לשוק. הם רואים דברים אחרת ומבינים אותם אחרת. לדעתי האישית, יהיו פה כמה דברים שייגמרו בבכי, בין אם למשקיעים הצעירים ובין אם זה למי שיילך נגדם - תלוי באיזו דקה נכנסת. כבר יש סיפורים על קרנות גידור שנדפקו כי הלכו נגד הזרם הזה.

"אז נכנס פה ילד פרוע למועדון המעונב הזה של מנהלי השקעות מבוגרים וכסופי שיער בוול סטריט, שם רגליים על הספה ואמר 'יאללה בואו נשתולל'. וכשאתה מכפיל את הילדים האלה במיליוני משתמשים, שהנגישות שלהם מטורפת לשוק, זה יוצר הפרעה שבאה לידי ביטוי במניות שמזנקות ב-250% ביום. AMC היא חברה של רשת בתי קולנוע ולא צריך לספר מה קורה לבתי קולנוע היום. למה המניה שלה קופצת? ככה, כי ברדיט כתבו שזה דבר נהדר ויש שם הרבה שורטיסטים".

בצד השני של הזירה עומדים השורטיסטים ובעיקר קרנות הגידור, שרואים את החברה מזנקת הרבה מעבר למה שהם רואים כשווי האמיתי שלה. והם בצרות. לפי S3 Partners, הם כבר הפסידו יותר מ-5 מיליארד דולר השנה בהימורים נגד מניית גיימסטופ. הרובין הודס עודדו רכישת של המניה, שבסופו של דבר הובילה לשורט סקוויז - מנהלי השקעות שהחזיקו בפוזיציות שורט על המניה רצו לכסות את הפוזיציה שלהם על-ידי רכישת המניות בחזרה, דבר שבתורו תרם לזינוקים. ביום ד' השבוע נתבשרנו כי קרן הגידור מלווין סגרה את הפוזיציות שלה בגיימסטופ ועל הדרך נזקקה להזרמה של 3 מיליארד דולר מקרנות אחרות.

"גופים שעושים שורט מחויבים להפקיד ביטחונות מסוימים לברוקר, כדי שזה האחרון יידע שאם תהיה עלייה במניה, הגוף שעשה שורט יכול לעמוד בזה", מסביר גוריון. "הביטחונות בדרך כלל צופים עלייה מאוד מסויימת. נגיד 50%-60% או יותר, תלוי בהגדרה של הברוקר ותלוי במניה. ברגע שיש עלייה כל כך קיצונית ולגוף יש פוזיציה שורט גדולה, מתקשר אליו הברוקר - ואומר לו 'חבוב, אתה צריך להפקיד עוד ביטחונות או לסגור את הפוזיציה, כי כרגע אתה מפסיד יותר ממה שיש לך'. וזה מייצר 'שורט סקוויז', שמחייב את השורטיסט לחתוך הפסדים והוא צריך לקנות מניות במחיר פי 2-3 ממה שהוא מכר. ההפסדים הרבה יותר גדולים מהקרן, וזה מה שקרה למלווין - הם נדרסו. בסוף היו צריכים להביא כסף מבחוץ.

"ברגע שאתה סוגר פוזיציה אתה מתחיל לקנות מניות, מה שמייצר עוד ועוד קניות - וזה קטסטרופלי לקרנות גידור".

להתעשרות של המילניאלז יש מספרים. לפי מחקר של דויטשה בנק שפורסם השנה, דור המילניאלז בארה"ב מחזיק נכסים ב-10 טריליון דולר, מהם 5.3 טריליון מגיעים משוק ההון. בארבע השנים האחרונות הדור הזה הכפיל את הונו. אלה הן חדשות טובות לדור שטובע תחת חובות. לפי המחקר, ההון הנקי של המילניאלז גדל ב-21% בין 2019 לרבעון השלישי של 2020, לעומת עלייה של 8.5% ו-4.5% בדור ה-X ובדור הבום, בהתאמה.

מחקר של מכון CFA, ארגון מקצועי של משקיעים, המילניאלז משנים את הדרך שבה שוק ההון חושב בכמה דרכים. הראשונה, הם אוהבים לחתוך בהוצאות - משמע עמלות נמוכות כשהם מבצעים השקעות. בנוסף, הם מעדיפים לבצע השקעות קטנות ומפוזרות ולא לשים סכומים גדולים על השקעות בודדות. כמו כן, המילניאלז ראו לפני 12 שנה את הוריהם נמחקים במשבר הפיננסי הגדול ומגלים אמון קטן במוסדות הפיננסיים הגדולים, כמו בנקים ובתי השקעות, והם מעדיפים להימנע מהם כמה שאפשר. כשבוחנים את השיקולים האלה, אפשר להבין את ההצלחה של אפליקציות כמו רובין הוד.

מרבים לצחוק על משקיעי רובין הוד שהם מקבלים המלצות בטיקטוק. אבל, אנחנו יודעים גם המלצות של אנליסטים "רציניים" יכולות להיות לא שוות במיוחד. אולי טיקטוק זה הקוף החדש?
"אבל הקוף הזה משוגע", אומר גוריון, "על סטרואידים. זה לא קוף בנצ'מארק. הוא מתחיל להשתולל בתוך המועדון. אני לא אומר טוב או רע, אבל זאת התופעה".

אולי לקוף הזה יהיו תוצאות טובות בטווח ארוך?

"כרגע זה נראה לטובת מי שקנה. האם תבוא איזו התפכחות? אני מהמר שכן. מתי? אני מהמר שבשלב מסוים, עם כל זה שבארה"ב השוק פתוח וחופשי, נראה נזקים גדולים ויכול להיות שהרגולטור יגיד רגע-רגע. יש אנשים שאומרים 'וואו. יש פה התנתקות מטורפת של המניות מהכלכלה'. ראינו דוגמאות כאלה גם לפני הקורונה. אבל לא התנתקות כל כך בוטה של המניות מהכלכלה הבסיסית, מהביצועים של החברה,שצריכה למכור משהו כדי להצדיק את השווי שלה. כשיש כזאת התנתקות אנחנו קוראים לזה בועה, ובועה סופה להתפוצץ".