סקירה שבועית: הסגר הצפוי ימשיך להכביד

• הסגר של חודש ינואר צפוי לגלוש גם לפברואר, וכפי שזה נראה כעת בתרחיש סביר הגבלות מסוימות יימשכו לאורך המחצית הראשונה של השנה. בתנאים אלו פוטנציאל הצמיחה של המשק מוגבל, ועודף כושר הייצור ימשיך להוביל לשיעורי אבטלה גבוהים. אנו צופים צמיחה של כ-4.5% ב-2021.
• הנתונים הטובים יחסית של המשק הם בין השאר תוצאה של מדיניות תקציבית מאוד מרחיבה. בשלב זה נראה שכל ממשלה שתקום לאחר הבחירות תמשיך עם מדיניות ההרחבה ולא תנסה לצמצם את הגירעון השנה.
• אנו מעריכים שעליית האינפלציה בישראל תהיה מאוד הדרגתית, והחזרה לטווח של יציבות מחירים תידחה לשנת 2022. תחזית האינפלציה שלנו ל-12 החודשים הקרובים דומה לזו של שוק ההון ועומדת על 0.7%.
• שוקי המניות בעולם משפיעים על שער החליפין של השקל בטווח הקצר, אבל בנק ישראל במדיניות החדשה הוא שחקן שקשה להתמודד מולו. אנו סבורים כי מגמת היחלשות השקל תימשך בחודשים הקרובים.

מספר הנדבקים החדשים נותר גבוה נכון לסוף השבוע, אם כי מקדם ההדבקה ירד מתחת לאחד. שיעור המתים למיליון איש בשבועות האחרונים כבר דומה לזה של מדינות אירופה. הממשלה צפויה להחליט היום לגבי המשך ההגבלות על הפעילויות. ככל שנוקף הזמן וההגבלות על הפעילות הכלכלית נמשכות, הסיכוי שנראה התאוששות חדה פוחת, והתסריטים האופטימיים הם כבר לצמיחה כזו שבקושי מפצה על ירידת התוצר בשנת 2020. הצד החיובי הוא שהפגיעה במשק בתקופות הסגר היא נמוכה ביחס לתחילת המשבר, והיא ממוקדת בענפי שמחייבים התקהלות. יצוא הסחורות והשירותים המשיך לגדול בקצב מהיר, וגם הצריכה הפרטית די התייצבה. נתוני הרבעון הרביעי של 2020 החלו להתפרסם בעולם, והם בדרך כלל טובים מהערכות המוקדמות.

אנו מעריכים כי גם בישראל התוצר כנראה לא התכווץ ברבעון האחרון למרות הסגר, וזאת הודות לעלייה חדה ביצוא הסחורות והשירותים: הראשון עלה ב-9% והשני ב-5.5% (רבעון רביעי לעומת קודמו, יצוא שירותים עד נובמבר). לאור הנתונים הטובים יחסית לתקופת סגר, אנו מעריכים כי התוצר בישראל התכווץ ב- 2020 רק בכ-3%. הסגר של חודש ינואר צפוי לגלוש גם לפברואר, וכפי שזה נראה כעת בתרחיש סביר הגבלות מסוימות ימשכו לאורך המחצית הראשונה של השנה. בתנאים אלו פוטנציאל הצמיחה של המשק מוגבל, ועודף כושר הייצור ימשיך להוביל לשיעורי אבטלה גבוהים. אנו צופים צמיחה של כ-4.5% ב-2021.

הממשלה הציעה תכנית פיסקאלית נוספת להתמודדות עם משבר הקורונה בעלות של כ-15 מיליארד שקל. התכנית כוללת מענים למשקי בית עד לעשירון שביעי, ולעסקים שהכנסתם נפגעה. בגלל הסמיכות לבחירות (23 במרץ) לא ברור אם ואלו מהצעדים יאושרו. הנתונים הטובים יחסית של המשק הם בין השאר תוצאה של מדיניות תקציבית מאוד מרחיבה. בשלב זה נראה שכל ממשלה שתקום לאחר הבחירות תמשיך עם מדיניות ההרחבה ולא תנסה לצמצם את הגירעון השנה. מדיניות זו נתמכת גם בהמלצות של קרן המטבע הבינלאומית ובנק ישראל. הגירעון התקציבי יוותר לכן גבוה ברמה של כ-10% מהתוצר גם השנה. האוצר ימשיך לגוון את מקורות הגיוס, בין ישראל לשווקים בחו"ל בכדי לצמצם את ההשפעה על התשואות בשוק המקומי.

הציפיות לאינפלציה לטווח הקצר המשיכו לעלות כחלק ממגמה עולמית. שוק איגרות החוב מגלם אינפלציה של 0.7% ל-12 החודשים הקרובים ו-1.6% לעשר שנים. ההתעוררות בציפיות לאינפלציה היא על רקע עליות במחירי ההובלה בעולם, וההערכה שיציאה מהסגר, תגביר ביקושים כבושים לסחורות ושירותים. החיסכון הפרטי עלה בשנה האחרונה כמעט בכל מדינה בעולם, והדפסות הכסף של הבנקים המרכזיים הגדילו את הנזילות של משקי הבית. התנאים האלו, לפחות באופן תיאורטי, תומכים בעלייה באינפלציה בשלב כלשהו, אבל כל עוד המגבלות קיימות קשה לראות את האינפלציה כאיום אמיתי. סעיף הדיור לדוגמה, שהוא בעל המשקל, הגדול במדד, נמצא במגמת ירידה, ובכדי שהוא ישוב לעלות, נדרש שהסגרים יהיו מאחורינו ושיגיעו לפה תיירים. אנו מעריכים לכן שעליית האינפלציה תהיה מאוד הדרגתית, והחזרה לטווח של יציבות מחירים תידחה לשנת 2022. תחזית האינפלציה שלנו ל-12 החודשים הקרובים דומה לזו של שוק ההון ועומדת על 0.7%.

שוקי המניות בעולם משפיעים על שער החליפין של השקל בטווח הקצר, אבל בנק ישראל במדיניות החדשה הוא שחקן שקשה להתמודד מולו. העליות במחירי המניות בוול-סטריט במחצית השנייה של 2020 היו בין הגורמים שחיזקו את השקל, אבל ניתן לראות שהמוסדיים הגדילו בהדרגה את החשיפה שלהם למט"ח, כלומר הם לא גידרו את כל הרווחים שנוצרו בתיקים: בחודש נובמבר שיעור החשיפה שלהם למט"ח עלה ל- 18.7% מסך הנכסים, זאת לעומת 15.7% שנה קודם לכן. אם שוק המניות ידשדש תקופה מסוימת והמוסדיים לא ימכרו מט"ח, השפעת רכישות המט"ח של בנק ישראל תורגש יותר. לאור זאת אנו סבורים כי מגמת היחלשות השקל תימשך בחודשים הקרובים.

התרגלנו כבר שהבנקים המרכזיים משתלטים על מחירי הנכסים הפיננסיים, קובעים איך יראה עקום התשואות, ומזרימים נזילות שמעלה את שערי המניות, אז עכשיו אנו מקבלים את זה במהדורת המילניאנס: השתלטות על מניות של חברות בקשיים, והעלאת מחיר המניה לשווי חסר-הגיון כלכלי. זה נראה כמו מתכון להפסד בטוח, אבל אלו משקיעים שלאו דווקא פועלים רק משיקולי רווח, ומטרתם היא שהמפסידים הגדולים יהיו קרנות הגידור הגדולות שעשו שורט על החברות בקשיים.

משקיעים פיננסיים קטנים בעיקר דרך פלטפורמות מסחר כמו רובין הוד הביאו לזינוק במחירי חברות כמו Gamestop, שהיא חברת משחקי וידאו, או מפעילת רשת הקולנוע AMC. המשותף לחברות האלו הוא שהיו עליהם הרבה פוזיציות שורט. ככל שמחירי המניות עלו, הלחץ על מוכרי המניות בשורט גדל, עד לנקודה בה נשברו ונאלצו לסגור פוזיציה ולרכוש את המניות בעצמם במחיר גבוה (שורט סקוויז). אפשר לסמן את זה כניצחון קטן למשקיעים הצעירים באפליקציות, אבל השבוע האחרון עורר גם את הרגולטורים, שינסו למנוע אירועים כאלו בעתיד.

שבוע של ירידות במדדי המניות בעולם תוך עלייה בתנודתיות. מרבית מדדי המניות במשקים המפותחים ירדו בשבוע שעבר בכ-3.5% ובמדד ה- VIX בארה"ב נרשמה עליה לרמה של 33 נקודות. בקרב השווקים המתעוררים, בלטו הירידות בטייוואן, דרום קוריאה והודו. מרבית מחירי הסחורות החקלאיות עלו בשבוע האחרון, זאת לאחר הירידות שנרשמו בהם בשבוע הקודם.

נתוני הצמיחה לרבעון הרביעי כבר מצביעים על השוני בהתאוששות בין המדינות. בעוד כלכלת ארה"ב רשמה צמיחה של כ-4.0% במונחים שנתיים ברבעון הרביעי של 2020, כלכלות גוש האירו רשמו התכווצות בתוצר בשיעור דומה. גם בשנת 2021 כלכלת ארה"ב צפויה להציג התאוששות מהירה יותר מזו הצפויה באירופה.

תחזיות צמיחה גלובליות ל-2021- צפויה התאוששות ניכרת בצמיחה, תוך שונות גבוהה בין המדינות. קרן המטבע הבינלאומית פרסמה בסוף חודש ינואר תחזיות צמיחה מעודכנות. בקרן המטבע מעריכים שהכלכלה הגלובלית תצמח השנה בשיעור של 5.5% בעוד הבנק העולמי פרסם תחזית מתונה יותר לצמיחה של 4.0%. קרן המטבע צופה שכלכלת ארה"ב תצמח השנה ב-5.1%, שכלכלות גוש האירו יצמחו ב-4.2% ושהצמיחה במשקים המתעוררים תעמוד על 6.3%. בשני המוסדות הדגישו שקיימת אי-ודאות יחסית גבוהה סביב תחזיות הצמיחה, ושאלו יושפעו מהתפשטות הקורונה מצד אחד, ומתהליך ההתחסנות מצד שני.

ברבעון האחרון של 2020 התוצר בארה"ב צמח בשיעור שנתי של 4.0%. הגידול בתוצר שיקף גידול בייצוא, בהשקעה בנכסים קבועים ובצריכה הפרטית ואלו קוזזו בחלקן על ידי ירידות בהוצאות הממשלה. בסיכום שנת 2020, התוצר בארה"ב התכווץ בשיעור של 3.5%, בדומה לתחזיות האחרונות, אם כי הירידה בתוצר מתונה יותר מזו שצפו שתהיה בשיא המשבר.

האינדיקטורים הכלכליים האחרונים בארה"ב מצביעים על השפעות ההגבלות על התנועה והמסחר, אם כי באופן מתון יותר לעומת פעמים קודמות. מדדי אמון הצרכנים שמרו על יציבות יחסית בחודש ינואר. מדד אמון הצרכנים של הקונפרנס בורד רשם ירידה במדד למצב השוטף ועליה במדד הציפיות. הוצאות הצרכנים ירדו בדצמבר ב-0.2% ואילו הכנסות הצרכנים עלו ב-0.6%. כתוצאה מכך שיעור החיסכון מתוך ההכנסה הפנויה שב לעלות, לאחר חודשיים של ירידה , לרמה של 13.7%. בשוק העבודה, נרשמה ירידה נוספת בדרישות השבועיות החדשות לדמי אבטלה, לרמה של 847 אלף, מ- 914 אלף דרישות בשבוע הקודם. הזמנת מוצרים בני קימא עלתה בדצמבר בשיעור של 0.2% בלבד, לעומת 1.2% בנובמבר. ללא כלי רכב נרשמה עליה של 0.7%, בדומה לחודש נובמבר. מדד הליבה של ה-PCE, מדד המחירים לצרכן המבוסס על הצריכה הפרטית, עלה בדצמבר ב-0.3%, מעל התחזיות. לעומת החודש המקביל אשתקד עלה המדד ב-1.5%, רמה גבוהה לעומת החודש הקודם, אך עדיין נמוכה מיעדי הפד.

עלייה חדה במחירי הדירות בחודשים האחרונים. מדד קייס-שילר למחירי הדירות בעשרים הערים הגדולות בארה"ב, עלה בחודשים אוגוסט-נובמבר בשיעור ממוצע של כ-1.5% בחודש. ב-12 החודשים האחרונים (עד נובמבר) עלו מחירי הדירות בשיעור חד של 9.1%. לצד העלייה במחירים נרשמת עלייה חדה גם בעסקאות. המכירות של בתים קיימים אומנם ירדו ב- 0.3% בדצמבר, עם זאת, בהשוואה לדצמבר 2019, המכירות עלו 21%. המכירות של בתים חדשים עלו 1.6% בדצמבר האחרון, ובהשוואה לשנה קודמת העלייה הסתכמה ב-19%.

לצד חששות מקצב התאוששות הכלכלה, מדיניות הפד נותרה ללא שינוי. בהחלטת הריבית הראשונה לשנת 2021 הפד הותיר כצפוי את הריבית ללא שינוי ברמה של 0.0%-0.25%, והודיע שרכישות האג"ח ימשכו בקצב של לפחות 120 מיליארד דולר בחודש. בפד ציינו שלצד העלייה בתחלואה, קצב ההתאוששות של הפעילות הכלכלית ושוק העבודה התמתן בחודשים האחרונים. יו"ר הפד ציין בנאומו שארה"ב רחוקה מהתאוששות כלכלית ושהם אינם מודאגים מאינפלציה ואף יאפשרו לה לעלות באופן זמני מעל 2.0%.

הפעילות הכלכלית ברבעון הרביעי הייתה טובה מהצפוי, אך עדיין נרשמה התכווצות של התוצר. חרף התפשטות הקורונה והסגרים במדינות אירופה, בספרד ובגרמניה נרשמה צמיחה חיובית ברבעון האחרון של 2020. בגרמניה, התמ"ג עלה ברבעון הרביעי ב- 0.4% במונחים שנתיים, ובספרד התוצר עלה ב-1.6%. בצרפת, נרשמה ירידה של 5.3% במונחים שנתיים, התכווצות נמוכה מהתחזיות, ובכלל גוש האירו מוערכת ירידה של כ-4.0% במונחים שנתיים ברבעון הרביעי. בסיכום שנת 2020 צפויה בגוש האירו התכווצות חדה של כ-7.0% בתוצר.

המחסור במנות חיסון וההתארגנות הלקויה של הממשלות האירופאיות בתהליך ההתחסנות של האוכלוסייה נהפכו לנושא הפוליטי החם בשבוע האחרון. כתוצאה מכך, רבות המדינות הנכנסות לסגר שלישי תוך סגירת גבולות. ספרד, צרפת, וגרמניה נאלצו לחזור בהן מתוכניות החיסון המקוריות מאחר והמחסור במנות חיסון אילץ אותן להאט את קצב ההתחסנות של האוכלוסייה. הביקורת שנשמעת היא שמקבלי ההחלטות התארגנו לאט מדי ומאוחר מדי ברכישת מנות חיסון. באיטליה, ראש הממשלה קונטה התפטר לאחר שאיבד את הרוב בפרלמנט. כעת ייתכנו ניסיונות ליצור קואליציה חדשה עם רוב פרלמנטרי סביר או הליכה לבחירות.

עם החזרה לצמיחה חיובית, הבנק המרכזי הזהיר מפני הסיכון של עליות מופרזות במחירי נכסים מסוימים. הדברים כוונו בעיקר למחירי הדיור, שעלו בנובמבר בהמשך לעליה רצופה ב-32 החודשים האחרונים. על רקע החשש מהיווצרות בועה במחירים אלה, ארבע ערים גדולות, כולל שנגאי, הודיעו על הגבלות חדשות במחירים. אמנם לא צפוי מעבר למדיניות ריבית מרסנת, אך הבנק המרכזי צפוי לעקוב מקרוב אחר ההתפתחויות באינפלציית הנכסים. בחודש הבא סין תחגוג את השנה החדשה עם מגבלות מתונות יחסית לעומת השנה שעברה, אז החלה התפרצות הקורונה.