מלחמת הסחר בין סין לארה"ב נמשכה בשנה האחרונה גם בצל משבר הקורונה, והמאבק בין שתי המעצמות - שבמוקדו תחרות על עליונות טכנולוגית - מעצב כיום את היחסים בין השתיים ומשליך על העולם כולו, ובוודאי שעל ישראל. אומת הסטארט-אפ, המבוססת על ייצוא טכנולוגיות מתקדמות, מוצאת את עצמה בין הפטיש לסדן של מאבק המעצמות. בשנה החולפת הלחץ המופעל בהקשר זה מצד ארצות הברית עלה מדרגה ומציב פרדיגמה לא פשוטה בפני ישראל כמדינה, וגם בפני החברות הישראליות הפונות לשווקים בחו"ל. מעבר לחשש האמריקאי מהחדירה הסינית לתעשיית ההייטק הישראלית, על סטרטאפים וחברות טכנולוגיה ישראליות להיות מודעים ל"מחיר ההפסד" שהן עלולות לשלם בשוק האמריקאי כתוצאה מגיוס כספים ממקורות סיניים.
במסגרת המאבק בין המעצמות, ארה"ב מנהלת מול סין מדיניות של בלימה רב-מערכתית ורב-חזיתית. המדיניות האמריקאית כוללת פעולות למול בעלות בריתה, מהן היא דורשת להגביל את קשריהן עם סין. דיוויד שנקר, עוזר שר החוץ האמריקני, אמר בדצמבר האחרון כי וושינגטון מצפה מישראל לפקח בצורה הדוקה יותר על השקעות סיניות, שכן "תעשיית ההייטק הישראלית היא יעד מרכזי לסינים ואנו מודאגים שהם ירכשו טכנולוגיות ישראליות בהן ניתן לעשות שימוש כפול, שעלולות להעמיד את ארצות הברית בסכנה". בשנה החולפת היה נושא זה על סדר יומם של ביקורים נוספים של בכירים בממשל האמריקאי, לרבות שר החוץ פומפאו, בהם הועברו מסרים המסתייגים מההשקעות סיניות בחברות ישראליות.
כך, חברות ישראליות, אשר רואות בארה"ב שוק רלוונטי - למכירת מוצרים, קבלת השקעות או עסקת מכירה או מיזוג עתידית - צריכות להיות מודעות לוועדה להשקעות זרות בארה"ב (CFIUS). ועדת CFIUS פועלת תחת "החוק להשקעות זרות וביטחון לאומי" (FINSA), והיא מפקחת על כלל המיזוגים, ההשקעות והרכישות, המתבצעות על ידי גורמים זרים. CFIUS בוחנת האם וכיצד השקעה או רכישה מסוימת יכולה להוביל לפגיעה בביטחון הלאומי האמריקני, תוך שהיא שמה דגש על עסקאות להשקעה או רכישה של מה שמוגדר חברות TID (Technology, Infrastructure and Data).
תחת קטגורית הטכנולוגיה, ניתן למצוא חברות אשר עוסקות בפיתוח טכנולוגיות דו־שימושיות, כולל ביוטכנולוגיה; חברות שרכישתן יכולה להשפיע על התחרותיות של ארה"ב בתחום מסוים ועל הדומיננטיות של ארה"ב בתחום זה; וחברות שיש ברשותן מידע רגיש על אזרחי ארה"ב, דבר אשר עשוי להיות רלוונטי לחברות רבות, החל מאפליקציה שאוספת מיקום גאוגרפי ועד חברת פינטק שדרכה עוברים כרטיסי אשראי או מידע פיננסי של אזרחים אמריקאים.
חברות ישראליות המעוניינות לפעול בשוק האמריקני צריכות למלא הצהרה ולהגישה לוועדה לא יאוחר מ-45 יום לפני השלמת העסקה. ככל שהוועדה תסבור כי לחברה הישראלית עשויה להיות השפעה מהותית על חברה אמריקאית בתחומי ה-TID, הוועדה יכולה למנוע את השלמת העסקה.
וושינגטון מאוחדת
ככל שלחברות הישראליות יש משקיעים ובעלי מניות סיניים, יבוא הדבר לכלל ביטוי בהגשה ל-CFIUS. לכן, כחלק מאסטרטגיית גיוס ההון של סטרטאפים, יש לשקול את משמעות הכנסת משקיע סיני כבעל מניות בחברה בשלב מוקדם, לאור כוונת העסק לפעול בארצות הברית ולהעמיד את עצמו למכירה בפני חברות או משקיעים אמריקאיים.
לוועדה אף סמכות לבחון עצמאית עסקאות שלא דווחו לה ולכפות את ביטול העסקה אם תמצא לנכון לעשות זאת, דבר אשר מעבר למשמעויות הקשות שלו עשוי להטיל על מנהלי התאגיד אחריות פלילית ולחשוף את החברה לקנסות כבדים במישור האזרחי (250,000 דולר לכל הפרה).
למרות העובדה שהמדיניות התקיפה כלפי סין החלה בתקופת ממשל טראמפ, היא זוכה לתמיכה דו מפלגתית בוושינגטון. מדובר במאבק ממושך שלהערכת מרבית המומחים בתחום, יימשך גם תחת ממשל ביידן.
הכותב הוא שותף במשרד ברנע, המתמחה בליווי חברות ישראליות בפעילותן בחו"ל