סוכנות הביטוח של אודי דגן (51) הנחשבת כיום לאחת הסוכנויות המובילות בארץ (עם כ-100 אלף מבוטחים), משיקה רישמית את הפלטפורמה החדשה touch בהשקעה של 5 מיליון שקלים (קישור לאתר). הפלטפורמה מוגדרת כ'ברוקר ביטוחי' במודל MGAשהנו המודל הנפוץ והמקובל בארה"ב ובאירופה. בסוכנות הביטוח של דגן מציינים כי מדובר בממשק ידידותי, יעיל ומהיר לאיתור הפוליסה מתאימה במחיר אטרקטיבי.
הברוקר הביטוחי בנוי מ-ממשק דיגיטלי מבוסס בינה מלאכותית (AI) המטייבת את פוליסת הביטוח המוצעת לכל לקוח, המוצעת מתוך כלל הפוליסות של מרבית חברות הביטוח בישראל שמשתפות פעולה עם טאצ' וזאת על פי הנתונים וההעדפות האישיות של הלקוח, בהבדל משמעותי אחד מחברות הביטוח הדיגיטליות המוכרות בארץ: טאצ' מעמידה לרשות הלקוחות גם מערך נותני שירות לרגע שהלקוח יאלץ להפעיל את הביטוח.
ב-BACK , כאמור מרבית חברות הביטוח בישראל כבר הצטרפו לפרויקט וכן כמה מבטחות משנה בינ"ל ענקיות המאפשרות להציע את סל מוצרי הביטוח רחב וגמיש הכולל מעל 100 מוצרים, בניהם גם ביטוחי אופניים וקורקינטים חשמליים ועד לביטוחים ימיים, אוויריים וחיות מחמד.
בטאצ' מדווחים על הצלחה רבה בגיוס הלקוחות בשלב ההשקה השקטה שהסתיימה לאחרונה, מספר חודשים לאחר ששלבי הפיילוט של הפלטפורמה הסתיימו. דגן מבטיח להוסיף מוצרי ביטוח רבים ומגוונים כדי לענות על צורך שהלקוחות אינם מקבלים מחברות הביטוח הקיימות בארץ תחת אותה קורת גג. דגן שהקים ב-2016 את חברת הביטוח הדיגיטלית הראשונה בישראל שנקראה 'הארט' מכר אותה בסופו של דבר לבעלים הנוכחיים של חברת הביטוח 'ווישור' ואת התכנה שסייע לפתח מכר לחברת הביטוח הדיגיטלית 'ליברה'.
דגן מסביר מדוע אינו מתחרט: "ברגע האמת, אחרי אירוע ביטוחי שיכול להיות לפעמים גם תאונה טראומטית, רבים מאיתנו זקוקים עדיין למענה אנושי והכוונה כדי לקבל את הטיפול הראוי והשיפוי שמגיע לנו. הפלטפורמה החדשנית והידידותית שלנו עומדת לרשות הלקוחות כדי למצוא עבורם את הפוליסה הטובה ביותר עבורם בכל הנוגע לטיב הכיסוי הביטוחי וכמובן כדי למצוא את המחיר המשתלם ביותר".
סונוביה (ת"א:סונו) דיווחה היום על סיום שלב מעבדה ראשוני במסגרת פיילוט עם ספק Tier-1 לתעשיית הרכב מצפון אמריקה - אחת הספקיות המובילות בעולם של מושבים לתחום התחבורה.
סונוביה סיימה ניסוי בו טיפלה בשני סוגי בדי ריפוד לרכב אשר סופקו על ידי הספק באמצעות האפליקציה האנטי-בקטריאלית ואנטי-ויראלית שלה. בשלב הבא, סונוביה תעביר לספק את הבדים המטופלים לטובת בדיקות איכות שיבוצעו על ידו, במקביל לביצוע בדיקות מיקרוביולוגיות של הבדים המטופלים על ידי סונוביה.
מטרת הפיילוט היא ביצוע בדיקה ראשונית של התאמת האפליקציה האנטי-בקטריאלית ואנטי-ויראלית של סונוביה ליישום בבדי הריפוד שנבחרו. הפיילוט מתבצע בשני שלבים: תחילה מבוצע הטיפול האנטי-בקטריאלי ואנטי-ויראלי ברמת מעבדה במעבדות החברה ברמת-גן, ובכפוף לקבלת תוצאות משביעות רצון, בהתאם לבדיקות האיכות שיבוצעו על ידי הספק, מבוצע פיילוט המשך ברמה תעשייתית באמצעות מכונת הפיילוט התעשייתית של החברה. הצלחה בפיילוט התעשייתי צפויה לאפשר את הטמעת הטכנולוגיה של החברה בשרשרת הייצור של הספק במסגרת התקשרות חוזית ארוכת טווח במודל של מכירת מכונה ומתכלים, וזאת בכפוף לחתימת הסכם מפורט ומחייב בין הצדדים.
סונוביה מעריכה את גודל השוק הפוטנציאלי לאפליקציה האנטי-בקטריאלית ואנטי-ויראלית בתעשיית הרכב בכ-621 מיליון דולר בשנה.
סונוביה דיווחה על שני פיילוטים יחודיים נוספים: האחד, עם יצרנית רכב אירופאית (OEM) מהגדולות בעולם אשר ממשיך להתקיים במעבדות החברה, והשני - עם תאגיד אופנה עילית אירופאי מהגדולים בעולם. מטרת שני הפיילוטים, המבוצעים ברמת מעבדה, הינה לבדוק את התאמת האפליקציה האנטי-בקטריאלית ואנטי-ויראלית של החברה לסוגי הטקסטיל השונים שסופקו על ידי החברות.
השגת תוצאות משביעות רצון ברמת מעבדה צפויה להוביל לביצוע פיילוטים ברמה תעשייתית באמצעות מכונת הפיילוט התעשייתית של החברה, וכן לאפשר את הטמעת הטכנולוגיה של החברה בשרשרת הייצור של החברות, תחת התקשרות חוזית ארוכת טווח במודל של מכירת מכונה ומתכלים.
שוקי הרשקוביץ, יו"ר ומנכ"ל סונוביה, מסר היום: "אנו ממשיכים ליישם את אסטרטגיה של החברה ליצירת תשתית עסקית רחבה שתאפשר תחילת מכירות במודל העסקי שלנו - מכירת כימיקלים ומכונה, אשר השלמת פיתוחה צפוי בהמשך השנה. כחלק מתהליך זה, הפיילוטים שאנו מקיימים עם המותגים המובילים בעולם מהווים שלב מקדים הכרחי לצורך הטמעת הטכנולוגיה שלנו ברחבי העולם. נמשיך לפעול ליצירת שיתופי פעולה עסקיים לצורך החדרת הטכנולוגיה שלנו בכל תעשיה בה ישנו שימוש בטקסטיל - אופנה, תיירות, בתי חולים ועוד".
מרכז הקונגרסים הבינלאומי בנייני האומה ירושלים בשיתוף עם המרכז הרב תחומי לחקר קנבינואידים (MCCR) של האוניברסיטה העברית, הרשות לפיתוח ירושלים (JCVB) ואיגוד ה-ICRS, יארח לראשונה בישראל את כנס הקנאביס הבינלאומי ICRS2021. הכנס של האיגוד הבינלאומי לחקר קנבינואידים (ICRS) צפוי להתקיים בחודש יוני 2021 בעיר הבירה וצפוי למשוך אליו כ-800 חוקרים, רופאים ומדענים מהעולם.
נכון לשלב זה, הכנס צפוי להתקיים מול קהל רב של משתתפים בבנייני האומה בירושלים, זאת בהנחה שמשבר הקורונה יסתיים לפני חודש יוני. במידה והנחיות משרד הבריאות לא יאפשרו את קיומו הפיזי של הכנס, ומשבר הקורונה יימשך, ייערך האירוע הייחודי באופן מקוון דרך פלטפורמת "מרכז הקונגרסים הווירטואלי" של בנייני האומה.
כנס ה-ICRS הינו החשוב ביותר בעולם בתחום חקר הקנאביס. הוא מאגד את החוקרים המובילים מהקהילה המדעית הבינלאומית ומציג את המחקר העדכני והמעודכן ביותר בתחום הקנאביס. הכנס יכלול הרצאות פרונטליות והצגת פוסטרים המכסים מגוון רחב של נושאים העוסקים במדע הקנאביס, כגון: מחלות אוטואימוניות, אפילפסיה, כאב, פוסט-טראומה, פיתוח תרופות וכימיה רפואית, מטבוליזם, השמנת יתר, סרטן, ועוד. הכנס יתקיים בחסות המרכז הרב תחומי לחקר קנבינואידים (MCCR) של האוניברסיטה העברית, שהוא המרכז המוביל בישראל לביצוע מחקרים בנושא קנבינואידים, אנדוקנבינואידים וקנאביס רפואי.
פרופ' יוסי תם מביה"ס לרוקחות באוניברסיטה העברית, המשמש כנשיא איגוד ה-ICRS וראש ה-MCCR, ממארגני האירוע, ציין כי "חבר הנאמנים של איגוד ה - ICRS שמח לארח את הכנס ה - 31 של האיגוד בירושלים, מתוך הבנה שחלק מהמחקרים החשובים ביותר בקנבינואידים כיום נעשים בישראל. אני בטוח שאירוח כנס זה ברמה הגבוהה ביותר יהווה נקודת מפנה נוספת בעמדתה של ישראל כמובילה עולמית במחקר ופיתוח של קנאביס וקנבינואידים."
רקפת אליעז אילוז, סמנכ"לית שיווק ופיתוח עסקי בבנייני האומה ירושלים מסרה: "אני נרגשת לבשר שלאחר חמש שנים של תהליך שהובלנו, ביחד עם פרופ' יוסי תם, הצלחנו להביא את הכנס החשוב ביותר בעולם הקנאביס לישראל ולירושלים, אותו גם נפיק. במסגרת התהליך ניגשנו למכרז מורכב, אירחנו את ראשי האיגוד אצלנו בבנייני האומה, הצגנו להם את החזון שלנו לכנס ולשמחתי הרבה כנס ICRS2021 יתקיים אצלנו בחודש יוני השנה".
חברת פתרונות אבטחת המידע לסביבות מודרניות Aqua Security, המסייעת לארגונים הגדולים בעולם לאבטח יישומים בסביבת קונטיינרים ו- Serverless ממשיכה גם בתקופה זו בקצב הגידול ומגייסת עובדים. החברה, אשר הוקמה בשנת 2015, הוסיפה בשנת 2020 כ- 80 עובדים לשורותיה והיא מעסיקה כיום כ- 300 עובדים.
במקביל הודיעה החברה כי היא ממשיכה במאמצי הגיוס גם ב- 2021 וצפויה לגייס 100 עובדים נוספים במהלך השנה הקרובה, הן למרכז הפיתוח של החברה בישראל במטרה להרחיב עוד את יכולות הפלטפורמה של החברה והן למערך המכירות הבינלאומי עם דגש על אירופה והמזרח הרחוק.
בין התפקידים המבוקשים בחברה נכללים: מומחי DevOps ו- DevSecOps, מהנדסי ענן, מהנדסי תוכנה, מומחי QA, אנשי שיווק, ומנהלי מכירות לצפון אמריקה, אירופה והמזרח הרחוק.
"למרות משבר הקורונה ואולי דווקא בשל אתגרי אבטחת המידע של ארגונים בשנה החולפת, אנו חווים ביקוש רב לפתרונותינו ברחבי העולם ואימוץ הפתרונות על ידי ארגונים בינלאומיים מובילים בעולם", אמרה ליאת נחמני, סמנכ"לית משאבי האנוש של אקווה סקיוריטי. "מאז הקמתה של אקווה סקיוריטי היא מספקת פתרונות אבטחה ללקוחות המקדימים לאמץ חדשנות בתחום הקונטיינרים, ה- Serverless וסביבות מיחשוב מתקדמות חדשות, על מנת שיוכלו להעביר את יישומיהם לסביבת ייצור (פרודקשן) באופן מאובטח. לעובדי החברה יש הזדמנות להשפיע באופן אמיתי על אבטחת סביבות המיחשוב החדשות אותן מאמצות החברות הגדולות והמובילות בעולם ולעבוד בסביבות פיתוח ובשיטות פיתוח מתקדמות. זאת בנוסף לתנאים ייחודים ותרבות ארגונית דינמית ומתגמלת".
בימים אלה החלה לפעול תכנית התמחות ייחודית חדשה של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב ומרכז לאודר: "The negev's laudership". התכנית פועלת במגוון תחומי ההנדסה וההנדסאות ונועדה לאפשר לסטודנטים בשנה האחרונה ללימודיהם להשתלב כמתמחים במקומות הנחשבים ביותר בתעשייה ואף לצבור ניסיון תעסוקתי.
לצד ההתמחות המעשית במיטב המפעלים או הארגונים באזור הנגב, משתתפי התכנית ייקחו חלק בקורס קריירה וליווי אישי בו ילמדו על נושאים כמו: מיתוג אישי בעולם העבודה החדש, מיומנויות ליצירת נטוורקטינג, הכנה לראיונות עבודה ועוד. בנוסף, יקבלו מלגה על סך 4000 ש"ח והזדמנות להשתלב בארגון בתום ההתמחות. המעסיקים המשתתפים בתוכנית יזכו לקבל כוח אדם איכותי עם מוטיבציה גבוהה להצליח.
פנינה אביטל, מנהלת מרכז לאודר לתעסוקה: "תקופת הקורונה טרפה את הקלפים בשוק העבודה. המעסיקים צריכים ללמוד מחדש כיצד לקלוט עובדים והמועמדים לעבודה חייבים להתאים את עצמם לצרכים של העידן החדש. לכן, החלטנו לקדם תכנית התמחות שתאפשר לסטודנטים בשנתם האחרונה בלימודים ללמוד על עולם התעסוקה החדש, להבין איך מתנהלים בתוכו ולתת להם הזדמנות להתברג בארגונים מובילים בכדי להמשיך את העתיד שלהם בנגב ואילו המעסיקים יקבלו כח אדם איכותי ומדויק לצרכי הארגון".
לדבריה של מיטל צור, מנהלת המרכז לפיתוח קריירה באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, תכנית ההתמחות הינה נקודת מפגש בין התיאוריה לפרקטיקה בעולם העבודה ומטרתה ליצור ערוץ כניסה עבור סטודנטים בשנתם האחרונה, להשתלב בתפקיד ראשוני ולצבור ניסיון אופרטיבי כבר בתקופת הלימודים כאן בנגב. "זיהוי והבנת המגמות התעסוקתיות לצד התנסות מעשית בכלים ושיטות עבודה בעולם התוכן ,לצד התנסות ארגונית, תהליך חקירה והתבוננות, התייחסות למיומנויות רכות, יגבירו את תחושת המסוגלות העצמית של הסטודנטים תוך גיבוש זהותם המקצועית".
מרכז לאודר לתעסוקה הוקם על ידי הפילנתרופ היהודי רון לאודר, ומופעל בשיתוף פעולה של אוניברסיטת בן גוריון בנגב ו- Jewish National Fund ארה"ב באמצעות ארגון ארץ עיר. המרכז פועל לקידום התעסוקה בנגב, במטרה להשאיר את הבוגרים בדרום ומספק לסטודנטים ולבוגרי האוניברסיטה והמכללות הזדמנויות ויתרונות בשוק התעסוקה בנגב באמצעות מגוון רחב של ימי עיון, ירידי תעסוקה והזדמנויות תעסוקה בתחומים ובמקצועות רבים.
ענקית הרכב הסינית GAC הודיעה כי הצליחה להביא לפריצת דרך משמעותית בטכנולוגיית טעינה ולייצר סוללה מבוססת גרפן (שכבה דו-ממדית של אטומי פחמן).
בכל רחבי העולם, רכבים מבוססי אנרגיות חדשות הפכו לפתרון המרכזי עבור נסיעות מופחתות פחמן, אך הטכנולוגיה המשמשת לייצור סוללות הגבילה את הפיתוח והשימוש הנרחב ברכבים חשמליים. בשנים האחרונות, הפך הגרפן, חומר עם מוליכות חשמלית מצוינת, להיות המפתח לפריצות דרך בטכנולוגיה זו.
כעת מודיעה קבוצת GAC על הישג גדול בטכנולוגיית הסוללות עם התקדמות פורצת דרך בסוללה המבוססת על טעינה מהירה במיוחד של גרפן, שנכנסה לשלב בדיקת הרכב בפועל. דגם Aion V, הרכב הראשון שיהיה מצויד בסוללה זו, עובר בימים אלה בדיקות חורף ומתוכנן לצאת לייצור המוני בחודש ספטמבר השנה.
הגרפן אמור להיות הבשורה המשמעותית הגדולה של ענף הרכב החשמלי. עלותו הראשונית הייתה גבוהה ביותר, ועמדה על כמה מאות דולרים לגרם, ולכן זכה הגרפן לכינוי "הזהב השחור". הצלחתה של קבוצת GAC לייצר גרפן בהיקפים נרחבים ובעלויות נמוכות היא שסייעה לה להגיע לפריצת דרך משמעותית בהגדלת יישום השימוש בגרפן. כבר ביולי האחרון, הציגה הקבוצה את שימושה ב- 3DG (גרפן תלת-ממדי), עליו רשמה זכויות קניין רוחני עצמאיות, ואת הפתרונות שלה להוזלת העלויות הגבוהות של הפקת הגרפן. שיטת הייצור הפשוטה, היציבה והיעילה בה נוקטת הקבוצה מפחיתה את עלותו של הגרפן לכעשירית מהעלות המקובלת.
לסוללת הטעינה המהירה מבוססת הגרפן של GAC יכולת טעינה מהירה של 6C, בשילוב מטען בעל הספק גבוה של 600A, המאפשרים טעינה של עד 80% קיבולת בתוך 8 דקות. הסוללה גם עמדה בהצלחה במבחן הבטיחות המחמיר ביותר - Battery Shooting Test, האוחז בתקן האיכות והאמינות בסטנדרט הגבוה ביותר.
טכנולוגיית סוללה מבוססת גרפן צפויה להוביל את ענף הרכב החשמלי בשנים הקרובות, לקצר משמעותית את זמן הטעינה ולהאריך מאוד את משך חיי הסוללה ובכך בעצם לפתור את החיסרון המרכזי המיוחס כיום לרכבים חשמליים.
לצד פריצות הדרך שמציגה קבוצת GAC בכל הנוגע לסוללות מבוססות גרפן, הציגה לאחרונה החברה גרסת מימן ל- Aion LX, ספינת הדגל של חטיבת היוקרה אשר גרסתה החשמלית ה"קונבנציונאלית" תגיע גם לישראל בהמשך השנה. פיתוחים מתקדמים אלה מתאפשרים בזכות כוח המו"פ החזק, העצמאי והחדשני של הקבוצה, המבוסס על מספר מרכזי מחקר ופיתוח, בהם המשרד המרכזי במטה החברה בגוואנגז'ו, שלושה מרכזי פיתוח בצפון אמריקה וסטודיו לעיצוב צופה פני עתיד בשנגחאי.
התכנון האסטרטגי של קבוצת GAC וגישתה הפרואקטיבית לטכנולוגיה מתקדמת יספקו לה תמיכה חזקה למהלכים שהיא מבצעת בהרחבה ופיתוח עולמי של המותג ויאפשרו לה להמשיך וליצור חוויית נהיגה איכותית, מתקדמת ונעימה עבור הצרכנים.
הבוקר (2.2.21) פתחה הנהלת חברת נקסטפרם טכנולוגיות את המסחר לרגל רישום החברה בבורסה לניירות ערך. נקסטפרם הינה אחת מארבע חברות חדשות שהצטרפו לבורסה מתחילת השנה ותיכלל בענף הטכנולוגיה, הכולל כיום 85 מניות, בשווי כולל של כ-214 מיליארד שקל.
נקסטפרם היא גם חברת הפוד-טק הרביעית במספר, מאז ינואר אשתקד, שהפכה לציבורית והחלה להיסחר בבורסה, כאשר שוויין המצרפי של ארבע חברות אלה עומד על כ- 860 מיליון שקל.
החברה, שהוקמה ב- 2013, עוסקת במחקר, פיתוח, ייצור ושיווק של טכנולוגיות ורכיבי תזונה חדשניים, פונקציונאליים וטבעוניים מבוססי שמרים, ללא הנדסה גנטית (Non-GMO), למגוון שימושים לשוק המזון, לרבות תוספי התזונה, ולשוק הצומח של תחליפי חלבון מן החי.
החברה הנפיקה לציבור בדרך של הצעה לא אחידה והצעה אחידה מניות וסדרת כתבי אופציה, תמורת כ- 30.5 מיליון שקל, לפי שווי חברה של כ-101 מיליון שקל. מניית החברה צפויה להיכנס בתחילת אפריל 2021 למדדי הבורסה - ת"א-צמיחה, גלובל בלוטק, ת"א טכנולוגיה.
בועז נוי, מנכ"ל נקסטפרם, אמר: "אנו שמחים לציין את הפיכתה של נקסטפרם לחברה ציבורית. הטכנולוגיה המהפכנית של נקסטפרם, המאפשרת הפקת חלבונים טבעוניים משמרים ללא הנדסה גנטית, פותחה מתוך החזון לספק אלטרנטיבה רחבה ובריאה למגוון שימושים בשוק תחליפי המזון מן החי, חיזוק הקיימות וצמצום נזקי התעשיה המסורתית. אנו מאמינים כי הפלטפורמה הטכנולוגית שלנו, המוצרים החדשניים, והניסיון של ההנהלה בתעשיית המזון העולמית, בעלי פוטנציאל למצב את החברה בשנים הקרובות כשחקן גלובאלי מוביל בעולם החלבונים האלטרנטיביים ובשוק המזון ותוספי המזון. אנו מודים למשקיעים ולבורסה על האמון בחברה ובתעשיית הפוד-טק בכללותה ומחויבים לעשייה וליצירת ערך ארוך טווח לטובת החברה, המשקיעים וכלל הצרכנים."
ד"ר צפרא כהן, משנה למנכ"ל, מו"פ- נקסטפרם, הוסיפה: "הפלטפורמה הטכנולוגית הייחודית של נקסטפרם מאפשרת ייצור רכיבי תזונה חדשניים ופונקציונאליים משמרים, חומר גלם טבעי שקיים בכל מקום בטבע, באמצעות השבחת תכונותיהם הטבעיות. התהליכים הטכנולוגיים שפיתחה החברה, בראשם פרמנטציה, טכנולוגיה לגידול תעשייתי של שמרים, מייעלים את תהליכי ייצור מזון העתיד ומושתתים על הבנת צרכי השוק. אלה, לצד יכולתנו המוכחת לחבור ליצרני משנה מובילים ולשחקנים אסטרטגיים בתעשייה ממצבים אותנו היטב לצמיחה בשוק המשגשג של תחליפי המזון מהחי."
דרורית וילנאי, מנהלת יחידת ההנפקות בבורסה אמרה כי: "אנו מאמינים כי נראה חברות נוספות מתחום הפוד טק המצטרפות לבורסה וזאת לאור התפתחות תחום מוצרי המזון האלטרנטיביים לחלבון מן החי והעניין הגובר מצד הציבור הרחב לשמירה על הסביבה. אנו שמחים כי נקסטפרם בחרה בבורסה בתל אביב כפלטפורמה הנכונה ביותר עבורה לגיוס הון ומאמינים שרישום של חברות טכנולוגיה נוספות יאפשרו לציבור הישראלי ליהנות מההצלחה של תעשיית הטכנולוגיה המפותחת בישראל. אנו מאחלים לכם שתצליחו לייצר מוצרים בריאים יותר, הן לטובת התפתחות המשק הישראלי והן לטובת בריאותם של ציבור המשקיעים."
הכשרת הישוב, בניהולו של עופר נמרודי, ממשיכה להרחיב ולגוון את פעילות הנכסים המניבים - דירקטוריון החברה-הבת, MLP, הנסחרת בבורסת ורשה שבפולין בשווי שוק של כ-1.4 מיליארד שקל, ומתמקדת בפעילות השכרה של שטחים ללוגיסטיקה באירופה, הודיע על כניסתה של MLP לתחום האנרגיה המתחדשת בפולין בהשקעה של כ-44 מיליון שקל (כ-50 מיליון זלוטי).
בכוונת MLP להתקין במהלך השנתיים הקרובות לוחות פוטו-וולטאיים (PV) על גגות הפארקים הלוגיסטיים בפולין בקיבולת של 20 מגה וואט, לכל הפחות. להערכת MLP, עם השלמת ההתקנות בהיקף כאמור צפויה הקיבולת לתרום לגידול בהכנסותיה של החברה בהיקף שנתי של כ-10-8 מיליון זלוטי (9-7 מיליון שקלים). בשלב הראשון, מתוכננת הקמת פרויקט הגגות לפארקים הלוגיסטיים בפולין בלבד, אך בכוונת MLP לבחון את היתכנות וכדאיות הרחבתו לפארקים נוספים שבבעלותה גם במדינות אחרות - גרמניה, רומניה ואוסטריה.
בבעלות MLP, גגות בנויים בפולין בשטח כולל של למעלה מ-665 אלף מ"ר ועוד כ-75 אלף מ"ר נוספים בתהליכי הקמה, עליהם ניתן להקים את המתקנים הסולאריים, ללא צורך בנשיאה בעלויות רכישת מקרקעין או שכירתם. כמו-כן, כ-60% מן האנרגיה שתופק מן המתקנים תסופק לשוכרים בפארקים הלוגיסטיים, ועודף הייצור, ככל שיהיה, יימכר לרשויות האנרגיה בפולין.
נכון להיום, MLP כבר החלה בהליכים הנדרשים לקבלת רישיון לייצור חשמל אשר להערכתה צפויים להסתיים תוך כשלושה חודשים. כמו-כן, הקמת המתקנים מותנית בקבלת היתרי בנייה כנדרש. כדאיות ההשקעה בפרויקט הגגות נבחנה ע"י הדירקטוריון, על בסיס שיקולים פיננסיים, ונתמכה בהערכה כי התשואה השנתית של הפרויקט הצפויה לעלות על 10%, הגבוהה אף מן התשואה הממוצעת בתחום פעילותה המרכזי של השכרת נכסים מניבים.
ל-MLP יש כיום 17 פארקים לוגיסטיים בפולין (12 פארקים), בגרמניה (3 פארקים) וברומניה (1 פארק), ובסוף 2020 חתמה על חוזה לרכישת קרקע להקמת פארק לוגיסטי ראשון באוסטריה בקרבת עיר הבירה וינה בשטח של 98 דונם והמיועד לבניה של 50,000 מ"ר, אשר בכוונת החברה להתחיל בבניה ברבעון הראשון של שנת 2021.
סך השטחים המניבים כיום של MLP מסתכם בכ-700 אלף מ"ר, בעוד סך השטחים בהקמה ולקראת הקמה מגיע לכ-140 אלף מ"ר. מעבר לשטחים אלו, במרבית הנכסים שטחים נוספים לפיתוח עתידי בהיקף כולל של כ-620 אלף מ"ר. סה"כ פוטנציאל השטחים להשכרה על השטחים שבבעלות החברה עומד על כ-1.45 מיליון מ"ר.
על פי מחקר של Mckinsey, בכל שנה יש כ- 10 טריליון דולר בהוצאות הקשורות לבנייה ברחבי העולם, שווה ערך ל- 13% מהתוצר העולמי ועד 2030 הצפי הוא שהן יגיעו ל- 17.5 טריליון דולר. למרות הפוטנציאל הגדול הטמון בענף הבנייה, ממשיך ענף זה לפועל עוד היום כפי שהיה נהוג בשנות ה50 במאה הקודמת ולא מאפשר לאדריכלים, למהנדסים ולקבלנים לממש את החזון התכנוני שלהם, לייעל תהליכי בנייה ואף לזרז אותם.
לאחר 9 שנים של מחקר ופיתוח אינטנסיביים חברת BEYON3D הישראלית, חשפה מערכת רובוטית אוטומטית חדשנית לתעשיית הבנייה, ממוגנת בפטנטים ובסודות מסחריים של תהליכי ייצור אוטומטיים והוליסטיים במוצרי בטון. ולמעשה, קוראת תיגר על טכנולוגיות הייצור הקיימות.
תהליך הייצור של מוצרי הבטון מתרחש בתוך תא רובוטי בקנה מידה גדול ותפעולי באופן אוטומטי, המשלב אלגוריתמיקה מתקדמת, רכיבי חומרה, כלים אנליטיים ו- 4 רובוטים ששלושה מהם מבצעים את העבודה בפועל והרביעי מפקח עליהם. כמו כן, פיתחה החברה נוסחת אב ייחודית לבטון אשר תואמת את דרישות המערכת הרובוטית. התהליך שמתרחש בתא הרובוטי מעניק לפועלים בתחום הבנייה מענה החל משלב התכנון האדריכלי ועד לשלב המוצר (File to Factory) ומאפשר ייצור מבוקר של מגוון מוצרי בטון בהזמנה אישית בצורות פשוטות או מורכבות, בקנה מידה גדול, ברמת איכות, דיוק ועמידות גבוהים במיוחד ובעלויות מופחתות של עשרות אחוזים בהשוואה לחלופות הנהוגות כיום בתעשייה, הודות לחיסכון בכח אדם ובזמן הייצור.
הטכנולוגיה של BEYON3D תאפשר ייצור מבוקר ומדוייק של מגוון מוצרי בטון. בהיקף תעשייתי רחב, בזמני ייצור קצרים, במשאבי כח אדם מצומצמים ובשטח יצור קטן באופן משמעותי מהמקובל. וזאת בעלויות ייצור הנמוכות בעשרות אחוזים ממוצרים מקבילים בייצור המסורתי הקיים עד כה.
המוח מאחורי המיזם הוא רן ברמן, 41, אדריכל יליד תל אביב בעל תואר ראשון באדריכלות עם התמחות בעיצוב דיגיטלי. עם חזרתו לארץ ב-2011 מלימודים בהולנד, הציע לו חברו ויזם הנדל"ן אלון מנדלסון להקים מיזם משותף שיציע פתרונות טכנולוגיים לתעשיית הבנייה. בשנת 2011 חברו השניים לדניאל איוושה שלמשפחתו עסקי נדל"ן ומלונאות בינלאומיים והם הקימו את Beyon3D שבמרכז הפיתוח שלה בהרצליה פיתוח מועסקים כיום כ-10 מהנדסים, כימאים, מתכנתים ואלגוריתמיים.
"מהפכה תעשייתית מוגדרת כתהליך איטי והדרגתי של מעבר משיטת ייצור ידנית לשיטת ייצור ממוכנת ותעשייתית". אומר רן ברמן, מייסד ומנכ"ל BEYON3D, "הפיתוח של המערכת הרובוטית נחשבת למהפכה תעשייתית בענף, שכן כל רכיבי הבניין שפותחו עד היום בצורה ידנית יעברו לייצור אוטומטי מלא ללא מגע יד אדם", ברמן מוסיף, "המערכת הרובוטית ביחד עם פורמולציה הבטון הייחודית שפיתחנו, יביאו למצב שכל התעשייה תצא מורווחת. האדריכלים והמעצבים יוכלו להגשים את החלומות הכי פרועים שלהם בתחום התכנון, חברות התשתית וחברות קבלניות יוכלו לסיים את הפרויקטים מהר יותר בגלל ייעול התהליך ובעלויות נמוכות יותר ואילו הצרכנים יוכלו ליהנות מעלות תועלת גבוהה".
עיריית ירושלים והמינהלת להתחדשות עירונית ברשות לפיתוח ירושלים, קיימו לאחרונה מפגש ייחודי מסוגו, אשר מטרתו, בין היתר - לחשוף את הציבור החרדי לאפשרויות ההתחדשות העירונית.
המפגש, אשר התקיים באופן מקוון, עסק באתגרי ההתחדשות העירונית ובסוגיות הרלוונטיות בתחום, כמו - תחזוקת מגדלים ואתגרים בעבודה עם הגיל השלישי בהתחדשות עירונית. בין היתר, הוצגו במפגש נתוני ההתחדשות העירונית לשנת 2020, אשר מציגים עלייה במספר תוכניות ההתחדשות העירונית במסגרת תמ"א 38 ("פינוי - בינוי").
עוד במהלך הכנס התקיימה הרצאה מיוחדת, שעסקה באתגרי ההתחדשות העירונית, תוך התאמה לצרכי המגזר החרדי בעיר ואורחות חייו. ביצוע מיזמים בשכונות אלו מצריך איזון בין מקסום הבנייה לגובה, אשר תאפשר היתכנות כלכלית למיזם, לבין העובדה כי המגזר החרדי אינו משתמש במעליות בשבת, וכן הקמת מבני ציבור עבור הקהילה - בתי כנסת, גני ילדים, בתי ספר ועוד.
ראש העיר ירושלים, משה ליאון: "העירייה פועלת כל העת במטרה להגדיל את מספר יחידות הדיור בעיר, בין אם בבנייה חדשה ובין אם בקידום מיזמי התחדשות עירונית, לכלל המגזרים. מיזמי התחדשות עירונית מאפשרים לנו לנצל את משאב הקרקע באופן המאפשר רווח כלכלי, לצד תועלת לתושבים, וזאת תוך התאמה לכלל אוכלוסיות העיר. נמשיך לפעול למען התושבים".
המחקר של myAir וגרמין
84% שיפרו את איכות השינה שלהם לאחר שאכלו חטיפי בריאות שהותאמו עבורם באופן אישי, כך עולה ממחקר משותף שערכו חברת השעונים החכמים GARMIN וסטרטאפ הפודטק הישראלי myAir הפועל להפחתת מתח באמצעות תזונה מבוססת צמחים אקטיביים ומותאמת אישית.
חברת myAir פיתחה טכנולוגיה ליצירת פרופיל אישי באמצעות בינה מלאכותית על בסיס שאלון ובדיקת מדדים גופניים. הנתונים מנותחים ומשמשים להתאמת חטיפי בריאות שכל אחד מהם כולל שילוב יחודי של צמחים להפחתת סימפטום ספציפי של לחץ, שיפור מיקוד, חיזוק האנרגיה, הפחתת חרדה, הרפיה וקידום שינה איכותית. בר הסופרפוד מורכב מתערובת של אגוזים, פירות וצמחים פעילים, ללא תוספת סוכר או כל רכיב נוסף. צוות החברה כולל מדענים מאוניברסיטת ברקלי, תל אביב והטכניון.
השעונים הלבישים של Garmin מאפשרים למשתמשים לעקוב אחר המדדים המעידים ומשפיעים על לחץ, כמו פעילות גופנית, תזונה ושינה, וכך לבחון באופן מדעי את השפעת החטיפים על הגוף. במחקר המשותף הוכח כי המוצרים של myAir השפיעו לטובה על המדדים של 73% מהמשתתפים. 54% מהמשתתפים האריכו את השינה ואילו 64% חוו עלייה במשך השינה העמוקה.
myAir נוסדה על ידי: רחל ירקוני, מומחית בעולמות הצרכנות, לשעבר סמנכ"לית שיווק בחברת התרופות טבע, מנכ"לית חטיבת החטיפים באסם ומנהלת שיווק בשטראוס, ודובב גולדשטיין, יזם המתמחה בטכנולוגיה פרסונלית, ולשעבר סמנכ"ל דיגיטל ברשת ערוץ 2, מנהל פיתוח עסקי ב-YES . בחברה השקיעו 2 מיליון דולר קרן ההשקעות של אוניברסיטת תל אביב TAU Ventures ביחד עם iAngels ו-Entrée' Capital.
"כאשת קריירה ואם, בעלת אורח חיים צפוף, לחץ כרוני הפך לחלק בלתי נפרד מחיי. ניסיתי לנהל את הלחץ שלי כפי שאני מנהלת שגרה ספורטיבית או שגרת תזונה בריאה, אך לא הצלחתי לייצר שגרת ניהול מתח יעילה וגיליתי שכל הסובבים אותי סובלים מבעיה דומה", מתוודה רחל ירקוני, מייסדת ומנכ"לית משותפת של myAir. במהלך הקריירה שלי בשטראוס, אסם וטבע, למדתי כי תזונה נכונה היא מפתח לניהול הבריאות. הנחת מוצא זו דרבנה אותי לחפש פתרון טבעי, המבוסס על צמחים פעילים לבעיות הלחץ הכרוני. בבדיקות מוקדמות גילינו שרוב המבוגרים מנשנשים חטיפים על מנת להירגע. הפתרון שלנו ממנף את המדע כדי לספק להם פתרון תזונתי שמתאים להם".