מוטציות הקורונה ממשיכות לשנות הנחות עבודה בעולם בנוגע לעתיד הכלכלי. בנק אוף אמריקה מעריך כעת שלאחר שחצי מהאוכלוסייה תתחסן אנו עלולים להגיע ל"מצוק חיסונים" - נפילה במספר המתחסנים (בגלל הססנות), מה שיחד עם מקדם ההדבקה הגבוה של המוטציות יוביל לגל הדבקה נוסף בסביבות אפריל ועשוי אף להוביל לסגר מחודש. כלומר, שהשפעת המוטציות תהיה גדולה יותר מהשפעת החיסונים.
באופן פרדוקסלי זהו עשוי להיות תרחיש חיובי לשוק ההון, שעשוי להינות מחבילת סיוע נוספת, מוניטרית ופיסקלית. מי שנהנה במיוחד מריחוק חברתי הוא כידוע סקטור הטכנולוגיה.
הסיכוי לחבילת סיוע רחבה שוב עולה - נשיא ארה"ב ג'ו ביידן נפגש אתמול עם 10 סנאטורים רפובליקניים בחדר הסגלגל, בניסיון להשיג תמיכה רפובליקנית לתכנית סיוע גדולה ולא להסתכן בהצבעה גבולית הנשענת על חודו של קול דמוקרטי. השווקים הגיבו באופטימיות לאחר שהסנאטורית הרובליקנית סוזן קולינס ממיין, כינתה את הפגישה "פרודוקטיבית". היא אומנם אמרה שהמשא ומתן לא הסתיים אך שהם קיבלו מביידן הסבר "עמוק יותר" לגבי חלקי התוכנית של ה- 1.9 טריליון דולר.
גם אצלנו, השוק משתכנע יותר ויותר שבנק ישראל יהיה מוכן לרדת לריבית שלילית, כך לפחות גילמו אתמול המק"מים של בנק ישראל. להערכתנו ככל שהתופעה תמשך בנק ישראל יתקשה יותר שלא להוריד את הריבית, שכן המנעות כזאת תזניק את הסיכוי לחזרתו של השקל להתחזקות.
בעוד תוכניות הסיוע מתקדמות על הצד הגדול, נתונים על השפעות הסגר השלישי מתקדמים על הצד הקטן. סקרי מנהלי הרכש בתעשייה האמריקאית שפורסמו אתמול (מרקיט ו-ISM) המשיכו לתאר התרחבות מהירה מאד בפעילות (סביב 59). בישראל, הלמ"ס פרסמה אתמול כי שיעור האבטלה ירד במחצית הראשונה של ינואר, בתחילתו של הסגר ההדוק, מ-4.8% ל-4.6% ושיעור העובדים בחל"ת מסיבות שקשורות בקורונה עלה רק ל-10.6%, נמוך משמעותית בהשוואה לשני הסגרים הקודמים.
באופן פרדוקסלי נראה ששוק העבודה אפילו הדוק מדי, כשמסקר מנהלי הרכש (ISM) עלה שרבות מהחברות דיווחו על מחסור חמור בעובדים, כן כן, בעיצומו של משבר לא מצליחים לגייס עובדים. כך דיווחו במיוחד חברות מענפי המזון, הייצור והסחורות. המחסור בעובדים לטענת רבות מהחברות הוא צוואר בקבוק משמעותי בנוגע ללחץ לעליית מחירים, כשהסעיף בסקר זינק בקצב הגבוה ביותר שלו מאז 2008 (82 נק'), אז כזכור הנפט זינק ל-140 דולר. כלומר:
אינפלציה - בזמן העולם ממשיך להתבודד ולהסתגר וממשלות מממנות בינתיים את הציבור, אין מספיק מי שיייצר ויוביל, שילוב שלוחץ לעליות מחירים זמניות. עליות כאלה דוחפות את המשקיעים לבצע אקסטרפולציה שדוחפת לעליית ציפיות האינפלציה גם בטווחים הארוכים. השאלה אם השיבושים הללו ימשכו ברמה של חודשים או שנה ומעבר לה. אנחנו בצד שצופה התאזנות מהירה יחסית. בצד השני ישנם לא מעט כלכלנים שחוששים לא רק מהאינפלציה עצמה, אלא גם מסבלנותם של בנקים מרכזיים בנוגע אליה.
אמיר כהנוביץ הוא כלכלן ראשי של בית ההשקעות אקסלנס