אושר: פיקוח על הסחר במטבעות הווירטואליים

ועדת חוקה, חוק ומשפט אישרה היום (ג') את צו איסור הלבנת הון לנותני שירותים פיננסיים, אשר מכניס תחת משטר איסור הלבנת הון את כל נותני שירותי המטבע, בהם גם נותני שירותים במטבעות וירטואליים.

כפי שפורסם בגלובס, בעקבות כניסתו לתוקף של הצו כל הפלטפורמות המעניקות שירותים בנכסים וירטואליים - המרות מטבע, העברות בין חשבונות בארץ ובחו"ל ופעולות נוספות - יצטרכו לבצע הליך זיהוי מלא לכל צד לפעולה וירטואלית שנעשתה בסכום העולה על 5,000 שקל (או בסכום של 1,000 דולר/אירו). אם הפעולה מדליקה "נורה אדומה" אצל נותן השירות, הוא יהיה חייב לדווח עליה לרשות לאיסור הלבנת הון, כמו למשל פעולה בהיקפים כספיים חריגים, העברות כספיות למדינות אויב ועוד.

הסדרת תחום הסחר במטבעות הווירטואליים בצו צפויה להוביל גם להכנסת ההכנסות מהרשת באמצעות מטבעות וירוטאליים אל תוך המערכת הבנקאית המוסדרת, אשר עד כה הציבה חסמים בפני לקוחות שביקשו להפקיד סכומים שהפיקו מפעילות במטבעות וירטואליים.

לדברי ראש הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור, ד"ר שלומית-ווגמן, "התקנת הצו מהווה בשורה של ממש לתעשיית נותני השירותים הפיננסים, הפינטק והמשק כולו. הצו מאוזן וטוב ויאפשר לתעשיית הפינטק לעבוד בישראל ולספק מוצרים פיננסיים תחרותיים, לישראל לעמוד בסטנדרטים הבינלאומיים ולצמצם את סיכוני הלבנת הון ומימון טרור בפעילות זו, תוך הגברת התחרות ויצירת סביבה עסקית בטוחה למשק כולו".

צו איסור הלבנת הון לנותני שירות בנכס פיננסי חל על כל גורם הנותן שירותים בנכסים פיננסיים, לרבות תעשיית הפינטק, ובהם שירותים בנכסים וירטואליים (קריפטו), העברות כספיות בינלאומיות, המרות מטבע, שמירת נכסים ועוד.

מדובר בתחום בעל חשיבות לתעשיית הפינטק ולציבור מאחר שהוא מעודד תחרות מול הסקטור הבנקאי ותורם משמעותית להכלה הפיננסית של אוכלוסיות שונות בציבור בכך שהם מעניקים שירותים פיננסיים גם לגורמים שאין להם חשבון בנק. הדבר רלוונטי לציבור הרחב תמיד ובפרט בתקופת המשבר הכלכלי סביב הקורונה. עם זאת, מדובר בסקטור אשר הוכר על ידי רשויות האכיפה בישראל בהערכת הסיכונים הלאומית (NRA) כסקטור בסיכון גבוה לניצול לרעה לעבריינות, הלבנת הון ומימון טרור. הצו נועד לצמצם את הסיכונים הללו.

עו"ד רון צרפתי, סמנכ"ל כספים ורגולציה Bit2C, סבור כי "צו איסור הלבנת הון לנותני שירותים פיננסיים (כמו חברות פינטק וקריפטו) שאושר היום בכנסת צפוי לחולל מהפכה ותחרות אמתית בשוק הפיננסים בישראל אשר נשלט על ידי הבנקים הגדולים".

הצו מסדיר את כל הכללים הנחוצים לשם מניעה וצמצום של סיכוני הלבנת הון ומימון טרור, לרבות לעניין אופן זיהוי ואימות לקוחות, ביצוע הליכי הכר את הלקוח, ניטור עסקאות וביצוע בדיקות נאותות והעברת דיווחים לרשויות.

לדברי עו"ד צרפתי, "הצו יוצר הכרה דרמטית וחשובה בתחום המטבעות הקריטוגרפים ומסדיר את כללי הרגולציה אשר תאפשר לציבור הרחב נגישות מלאה למטבעות דיגיטליים כמו הביטקוין, כולל אפשרויות השקעה, מסחר ושימוש שוטף. למעשה, המדינה והרשויות הביעו אמון בחברות הפינטק שיידעו לנהל בעצמם סיכונים, בדומה לבנקים וחברות האשראי. כעת, הוסר המכשול האחרון והמשמעותי אשר שימש כתירוץ עבור בנקים מסוימים לפסול באופן גורף חברות וציבור שלם המשתמשים במטבעות קריפטוגרפיים, כחלק מהאבולציה הבלתי נמנעת של הכלכלה הדיגיטלית החדשה. מצופה מהבנקים ובנק ישראל להביע עמדה נחרצת וברורה כי גם המערכת הבנקאית תאפשר פעילות במטבעות דיגיטליים, כל עוד היא נעשית באמצעות גופים מפוקחים ומוסדרים".

מני רוזנפלד, יו"ר איגוד הביטקוין הישראלי, מוסיף כי "אישור ועדת החוקה לצו איסור הלבנת הון הוא צעד משמעותי ביותר לתעשיית הביטקוין הישראלית. אנחנו מצפים כי עם חתימת הצו נוכל סוף סוף להיפטר מחסימות הבנקים המיותרות שהיו מנת חלקם של חברות, משקיעים ומשתמשי ביטקוין ומטבעות דיגיטליים אחרים בשנים האחרונות. זה הזמן שהרשויות השונות יושיטו יד לתעשיית הביטקוין ויסייעו לפתוח את הדלת לשירותים בנקאיים בסיסיים שנמנעו מאיתנו על לא עוול בכפינו עד כה. פיקוח לא מפחיד אותנו. ביטקוין צועד למיינסטרים, ושם הוא צריך להיות, כאחד המטבעות המובילים את כלכלת העולם".

עו"ד אינגה אייזנברג, מומחית במיסוי אזרחי ואיסור הלבנת הון ממשרד אייזנברג שנער ושות', מוסיפה כי "אחרי יותר משנתיים, שבהן סבלו נותני אשראי ונותני שרותי מטבע (נשמ"ים) מקשיים בניהול חשבונותיהם ועסקיהם במסגרת הבנקים, יצאה היום הבשורה הטובה מוועדת החוקה חוק ומשפט. אישור הצו יביא למצב שהבנקים יכולים להתרגל לעובדה שמדובר בגופים מפוקחים".

לדבריה, "המצב לאחר האישור הנו כזה שמבחינת התחולה של הצו קיימות שתי חלופות: בחלופה ראשונה הנש"מ יכול להצהיר שהצו חל עליו מיידית כמו שהוא, והחלופה השנייה היא שהצו יחול בעוד 8 חודשים על הגוף המפוקח, ובכך לאפשר זמן התארגנות והתאמה לדרישות החוק. כמו כן במסגרת הצו המתוקן נעשה ניסיון להבהיר מספר היבטים בנושא אמצעי זיהוי דיגיטאליים, אולם יש בכך בעייתיות מסויימת היות שעדיין קיים דיון בין מספר גורמים לרבות המשטרה והפרקליטות בהיבט הראייתי ובהיבט נוסח ההצהרות לבנקים".